דובלטוב הוא סופר שנון ביותר, ולא פעם מצאתי את עצמי צוחקת מההומור הנפלא שלו, מהסארקזם ומכך שהוא בעצם שופע בהומור ...

מתחילת הספר ועד סופו כמעט הרגשתי שאני נמצאת באיזה מערבון. הגיבור הזכיר לי את ג'ון ויין או, לחלופין, את ג'יימס ...

אם אנסה להגדיר את הספר במשפט מתמצת אחד, הייתי אומרת ששחוק ודמע שזורים בספר בערבוביה ...

דלית אורבך התברכה ביכולת מופלאה להיכנס למגירות נפשו של האדם ולנתח באופן מדהים ומרתק ...