סיפוריהן של החברות השכולות, הנשים שבני זוגן נהרגו במהלך שירותם הצבאי ...
הסיפור של יעלה: אהבנו, וכשהוא נהרג הזיזו אותי הצידה. הזיזו את מה שהיה בינינו, וקרעו אותו ממני בפעם השנייה ...
הסיפור של הדס: לאט לאט אני מתחילה להבין את פירוש המילה חלל. ריקנות. מה שאני מרגישה מאותו היום הנוראי, כשראיתי ...
הסיפור של עינת: אני מנסה לחזור אחורה, לראות את הנערה והנער שהיינו. אני זוכרת הרבה רגעים של אהבת נעורים תמימה ...
הסיפור של טל: כל כך הרבה תאריכים וכל כך הרבה זכרונות. ויש גם את ה-19/10 שאף פעם לא התממש, כשהיינו ...
הסיפור של ריקי: אני מקווה שאתה בעולם טוב יותר כי עבורי, בלעדיך, פה זה הגיהנום. כל השנים שחלפו, והלב שלי ...
הסיפור של יעל: אף פעם לא נוכל להשלים עם זה שלא תהיה עוד. לא נוכל להתרגל להיעדר שלך ...
הסיפור של דניאלה: חיכיתי שעזרא יגיע - הוא תמיד הגיע. עד אותו יום ארור, כשכבר לא חזר. נשארתי לבד עם ...
הסיפור של מלכי: רזי שלנו הקטנה נולדה ביום הזכרון, ממש כשנשמעה הצפירה. כאילו רצית אתה לומר לנו משהו... למסור לנו ...
הסיפור של מורית: נכנסנו לחדרה של ראש ענף חובשים והתבקשתי לשבת. "החבר שלך נהרג הבוקר" בישרה. חטפתי סחרחורת. הרגשתי שהשמיים ...