הבלוג של יסמין כהן

משקפיים ורודים

כותבת תוכן, מלמדת כתיבה אותנטית ויומנאות. סופרת ופזמונאית בהתהוות. התחלתי לכתוב על מחלת הסרטן בקיץ 2014, מעט לאחר הגילוי. את הפוסטים הראשונים פרסמתי בשם בדוי: סיון לוי, מהר מאוד נחשפתי בשמי האמתי. אני בריאה, המסע מתועד כאן,... +עוד

כותבת תוכן, מלמדת כתיבה אותנטית ויומנאות. סופרת ופזמונאית בהתהוות. התחלתי לכתוב על מחלת הסרטן בקיץ 2014, מעט לאחר הגילוי. את הפוסטים הראשונים פרסמתי בשם בדוי: סיון לוי, מהר מאוד נחשפתי בשמי האמתי. אני בריאה, המסע מתועד כאן, ואני עדיין בתוכו.

עדכונים:

פוסטים: 78

החל מיולי 2014

אני חווה פרידה מהשיער שלי. כמו פרידה מחבר או בן משפחה. אני מריחה אותו תדיר, מסדרת אותו בכל מיני צורות, או שלחילופין מתייחסת אליו כאילו כבר נשר והוא לא קיים. והוא, כאילו מסרב להיפרד גם, נראה הכי טוב מזה שנים. פתאום מבריק, מסתרק טוב, ומשווק את עצמו הכי אפקטיבי שאפשר. ומה שלי נותר לעשות זה להזכיר לעצמי להתייחס לזה כמו לנשל נחש. מעין התחדשות ולידה מחדש. יחד איתו ועם הטיפול שיגיע ויפרמט לי את הגוף, תיוולד מישהי יותר חזקה ומשודרגת.

03/09/2014

 

אני מקפיאה ביציות. זה אקט מאוד אופטימי בהתחשב בעובדה שהחבר שלי עזב אותי באמצע בדיקות. תמימה? רוצה להאמין שכן. תמימות לא נתפסת בעיניי כמילת גנאי. ההפך, אני מנסה לשמר אותה והיא נתפסת אצלי כמחמאה. אני מקווה שהאקט הזה ישמור עליי בימים קשים של טיפולים לא קלים. שייתן לי את התקווה שעוד אצליח ליצור חיים ומשפחה חדשה עבורי ועבור ילדיי.

אז מבחורה שבורחת ממחטים כמו מאש, וכבר שנים שלא עשיתי בדיקות דם עד לחודשים האחרונים הגעתי למצב שבו היום! הזרקתי לעצמי זריקה עם קוקטייל של הורמונים מגניבים. עד כדי כך אני רוצה את זה.

ובכל זאת, הדבר הכי מפחיד בשבילי, הוא איבוד השיער המתקרב. זה מרגיש לי כמו סוף העולם וכל יום שעובר נראה לי כמו ספירה לאחור לגיהנום. אז נכון, זה רק שיער, וזה יגדל חזרה. אבל השיער שלי היום הוא הכי ארוך מזה שנים ואני לא רוצה לשנות בפעם הראשונה בחיי את המראה שלי. מוזר שדווקא עכשיו, אחרי שנים של חוסר בטחון, ומלחמה  אני מאותגרת באיבוד השיער. בשנים האחרונות הגעתי למקום של קבלה ואפילו אהבה, של הדמות שמביטה אליי מהמראה.

אני חווה פרידה מהשיער שלי. כמו פרידה מחבר או בן משפחה. אני מריחה אותו תדיר, מסדרת אותו בכל מיני צורות, או שלחילופין מתייחסת אליו כאילו כבר נשר והוא לא קיים. והוא, כאילו מסרב להיפרד גם, נראה הכי טוב מזה שנים. פתאום מבריק, מסתרק טוב, ומשווק את עצמו הכי אפקטיבי שאפשר. ומה שלי נותר לעשות זה להזכיר לעצמי להתייחס לזה כמו לנשל נחש. מעין התחדשות ולידה מחדש. יחד איתו ועם הטיפול שיגיע ויפרמט לי את הגוף, תיוולד מישהי יותר חזקה ומשודרגת.

כשישבתי והסתכלתי בבית החולים על קבוצת האנשים שחיכו בתור לרופאה, חשבתי לעצמי, שזה זמן טוב להיות דתייה. דתייה מכל דת שבה מכסים את השיער. אפשר להסתיר את עניין המחלה בימים שלא בא שינעצו בי עיניים או לענות על שאלות. אבל דתייה אני לא. וכשהייתי שם, לא התחברתי לזה. אז ההקלה הזאת, לא רלוונטית לגביי.

הדבר הכי מוזר שאני יכולה להעלות על דעתי, זה לשים פיאה. פיאה זה כאילו של דתיים , או משהו ששמים בפורים. מה לי ולזה? אני כבר עכשיו מדמיינת את עצמי הולכת ברחוב עם חיה מתה על הראש, נקרעת מצחוק כמו חולת נפש, מתעצבנת, מתגרדת, מוציאה את הדבר הזר הזה מהפדחת בשאט נפש, מטיחה  אותו בפח הקרוב וממשיכה ללכת. ומסביבי, מנסים “לנרמל” אותי. כאילו שאם היצור הזה ישב לי על הראש, הכל יהיה בסדר. אני שונאת הכחשות. לא אוהבת העמדות פנים. אז כרגע, כמו שנראה לי נכון לעכשיו, וסלחו לי אם אשנה את דעתי, פיאה זה הדבר האחרון.

אני זוכרת שבשנות נעוריי, בשנות התשעים, היה הלהיט המדהים של שינייד אוקונר “nothing compares to you”, עם הקליפ הבלתי נשכח שלה בקרחת. כולנו טענו אז שקרחת זה ה – דבר. כולנו רצינו כזה, וכמובן שלכולן לא היה אומץ. עוד אני זוכרת, שבשעות השיעמום בבית הספר או בצבא עלו השאלות הבנאליות של “עבור איזה סכום היית עושה קרחת?” ואצלי היום המחיר משתלם. אני נותנת שיער בעבור חיי.

אחת הפנטזיות ההזויות שהיו לי, בימים בהם השיער שלי נראה זוועה, אחרי צביעות, הבהרות או פנים, לעשות קרחת ולהתחיל מחדש. מוזר, או כמו שאומרים ,”היזהר במה שאתה מבקש”. ביקשתי וקיבלתי.

המשך בהחלט יבוא…

 

outube ]

עוד מהבלוג של יסמין כהן

תצוגה מקדימה

חשבון נפש קצוץ דק

ביום שלישי האחרון, הרגשתי שדי,  מיציתי את השיער שלי עד תום, ומעכשיו הוא לא שייך לי. זה התחיל ביום שלפני, השיער הגיב בצורה מאוד מוזרה לסירוק שלי אחרי החפיפה היומית. כמישהי, שאף פעם לא התהדרה בשיער מלא מדי, תמיד היה חבוי בי פחד...

תצוגה מקדימה

סיפור ניצחון

 חודש אוקטובר הוא חודש המודעות לסרטן השד. אני לא צריכה אותו כדי להגיד בכל הזדמנות לכל אישה הנקרית בדרכי שתלך להיבדק. לא מצאו עדיין מה הגורם לסרטן השד. לכן, אין משהו שאפשר לעשות בפועל כדי למנוע את המחלה הארורה. הדבר היחיד...

תצוגה מקדימה

שדים מהעבר

    אני והאהוב שלי בדרך לסופ"ש באחת מערי הנופש בארץ. הזמנו לנו חדר באחד המלונות הכי נחשבים שם, ואנחנו הולכים להתפנק בתוך בריכה, להתפלש בבוץ בריא...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה