משלוח מנות?!

אני מרגישה בוערת, מתוסכלת ובא לי לצעוק!!!

עצרו!!! מה קורה פה!!!

פורים, חג כייפי.פורים

לובשים ופושטים תחפושות ודמויות. חג של שטות ושמחה.

חג של נתינה וראיית האחר…

מה שהיה בעבר נתינה הפך למחול אימתי בצורת סוכר, מלח ושומן טרנס…..

אני עומדת מבואסת בחג הנפלא הזה מול רשימות החטיפים שאני צריכה לקנות למשלוחי המנות הללו.

אני חושבת על הכסף שאני זורקת על "זבל". אח"כ חודרת למוחי ההבנה שאת "הזבל" הזה גם ילדיי יקבלו ויאכלו.

אני שואלת את עצמי, מה קרה לנו? איך מנהג יפה של לראות את האחר הפך לחגיגת ממתקים לא הגיונית ומרעילה.

נראה שבחג הזה לקחנו את "העד לא ידע" למקום רחוק מאוד….אולי הגשמת משאלות הלב שלנו.

אבל נראה ששכחנו קצת לשם גבולות.

בשביל מה זה טוב? האם אין בזה טעם נפגם?

מעבר להוצאה כספית מיותרת למזונות עתירי מלח, סוכר וקלוריות ריקות, האם כך אנחנו רוצים לחנך את ילדינו? האם זה הקשר שאנחנו רוצים ליצור בין שמחה ואכילה?

האם שמחה כוללת בתוכה גם אכילה של ממתקים ללא מחשבה?

נראה לי שכולנו התבלבלנו.

פורים, חג כייפי.

לובשים ופושטים תחפושות ודמויות. חג של שטות ושמחה. חג של נתינה וראיית האחר…

פורים זה יציאה מהגבולות והשגרה.

אבל מה קורה כשאנחנו לא שמים גבול אחר?

ואיך יוצרים קשר בין שמחה ויציאה מהשגרה לאכילה מרוסנת של ממתקים וחטיפים?

אפרת אלפרט

דיאטנית קלינית, מנחת קבוצות ומטפלת ב NLP.

054-3452855

אפרת אלפרט - דיאטנית קלינית
דיאטנית קלינית, מטפלת ב- NLP ומנחת קבוצות, משלבת בין ידע תזונתי, וכלים לשינוי דפוסי חשיבה והתנהגות, להשגת שינוי בהרגלי אכילה וירידה במשקל.