הבלוג של מירי ליטווק - סופרת זכרונות

savtamirie

סופרת ומתרגמת, מחברת ספרי ביוגרפיות, זיכרונות, הנצחה וספרי משפחה. כלת פרס היצירה מטעם ראש הממשלה. ספרים: "רוסיות ישנות עירומות" פועלים; "שמש מאחורי הגב" ו"געגועים לחושך" הקיבוץ המאוחד. על היצירה הספרותית... +עוד

סופרת ומתרגמת, מחברת ספרי ביוגרפיות, זיכרונות, הנצחה וספרי משפחה. כלת פרס היצירה מטעם ראש הממשלה. ספרים: "רוסיות ישנות עירומות" פועלים; "שמש מאחורי הגב" ו"געגועים לחושך" הקיבוץ המאוחד. על היצירה הספרותית באתר: www.mirielitvak.com על כתיבת ספרי ביוגרפיה וסיפורי חיים באתר: www.alife.co.il תרגומים סיפורת ושירה. "אנחנו" מאת יבגני זאמיאטין (רומן, הוצאת בבל), "בוריס פַּסְטֶרְנַק", "מארינה צְווֶטאייֶבה", "אנה אחמטובה", "אלכסנדר בלוק", (הוצאת גוונים). למדה תיאטרון באוניברסיטת תל אבי ובאוניברסיטת סורבון בפריז.

עדכונים:

פוסטים: 105

החל מינואר 2015

"אוניגין שאהב את סבתא קלרה" - ספר על סיפור האהבה של הורי

“אוניגין שאהב את סבתא קלרה” – ספר על סיפור האהבה של הורי


שנתיים לפני מותו אבי נתן לי קופסת קרטון ישנה ומאובקת. “מכתבי האהבה שלנו, שלי ושל אמא. את רוצה? או שאני זורק”.

“אונייגין שאהב את סבתא קלרה” הוא ספר שנולד מתוך סיפור האהבה של הורי. עלילתו מתרחשת על רקע התוכנית של סטלין להגלות את כל היהודים לצפון סיביר. הוא פורש את הקשר בין שם לכאן, עם הכמיהה לחופש, אך גם עם חוסר היכולת האומללה של האדם לקבל את הלא מוכר ולהשלים עם האובדן של הידוע.
ספר שמבוסס על סיפור האהבה של הורי
משרד הסברה מאחורי מכונת כתיבה
לא רק מכתבי אהבה מצאתי בקרטון המאובק. אבי שהצליח להיחלץ מבעד למסך הברזל ניהל מביתו, לבדו משרד הסברה שלם באמצעות מכתביו.
אבי לא היה לבד. נמצאו לו שותפים: אנשים שרצו לדעת, שרצו לפרוץ את מסך האימה, להימלט מהעולם הטוטליטארי ורבים מהם נמצאים היום בישראל.
מכתביו הועברו מחבר לחבר, הועתקו בכתב יד והופצו ברחבי ברית המועצות כולה. הם הופכו לעלוני הסברה ומידע על הארץ ועל העולם החופשי.
הוא כתב מכתבים על כל נושא: בריאות, כסף, עבודה, מדע, פוליטיקה, טבע, אקלים, תרבות. בכתיבה עשירה וצבעונית, באמצעות ידע ומאמצי מחקר וגם אהבת הארץ הוא שימש גם “תוכנית כבקשתך”. אנשים שכלל לא הכיר פנו אליו בשאלות ותהיות, והוא ישב וענה. אם לא ידע את כל התשובות, הוא בירר וחקר, והוסיף מרשמיו וניסיונו האישי.
אני גדלתי על רקע תקתוק מכונת הכתיבה הזאת.

לב ליטווק שניהל מרכז הסברה פרטי מאחורי מכונת הכתיבה שלו

לב ליטווק שניהל מרכז הסברה פרטי מאחורי מכונת הכתיבה שלו


מרכז סיוע במשבר בסלון משפחת ליטווק
“ובכלל, איך אפשר לקחת כסף מאנשים חולים?” כותב אבי באחד המכתבים.
הוא מעולם לא פתח קליניקה פרטית כי לא הצליח לקחת כסף מאנשים במצוקה. אבל הוא טיפל בהם ובבני משפחותיהם, בבית ובלי כסף. בתור רופא פסיכיאטר הוא נתן יעוץ פסיכולוגי, פסיכיאטרי, תעסוקתי וסתם עזרה אנושית לדוברי רוסית הרבים, ללא תשלום, אף שהוא עצמו היה רק עולה חדש שהקדים את קליטתו בכמה שנים.
ותתפלאו לגלות כמה נפוצים משברים נפשיים בתהליך העלייה!!
רבים ושונים היו האנשים שביקרו בביתנו, ואני, בתור ילדה, כלל לא ידעתי שלא מדובר בחברים וידידים, אלא במטופלים של אבא.

נתינה בסתר
אבי לא ראה בפעילותו מעשה חריג. הוא מעולם לא דיבר על עצמו כעל עושה מצווה או פועל למען המדינה. רק כעבור שנים, כאשר חלה במחלה קשה, נודע לי שאנשים שבאו ממרחקים כדי לתרום לו דם או רופאים שנלחצו לעזרתו באמצע הלילה לא היו אלא מטופלים ובני המטופלים שלו.
רוב מעשיו לא ידועים לי עד היום. חלקם התגלו לי רק בזמן שישבתי עליו שבעה.

מסע אל מאחורי המוות
אבי לב ליטווק היה גם חוקר וסופר. הוא המשיך את מחקרו גם כאשר חלה. אחרי ניתוח שלא הצליח הוא היה מאושפז ללא הכרה במשך 24 יום ובעצם כבר נחשב כמת. אך הוא חזר לחיים, כנגד כל הסיכויים. הוא עבר “מוות קליני” ומצא דרך לנצל זאת בדרך פורייה: הוא כתב ספר על ביקורו בעולם שמאחורי המוות. הספר “החיים שלאחר המוות – המוות והפסיכוֹטי” יצא לאור ברוסית. הוא מבוסס על התבוננות העצמית של פסיכיאטר שזכה לחוות חוויה יוצאת דופן בעולם המסתורי. זאת לא הייתה הפעם הראשונה שלב ליטווק עשה צפה בעצמו בעת מחקר מדעי. בעבר הוא ניסה על עצמו השפעות של חומרים המשמשים לתרופות לטובת מחקר פסיכולוגי.

“אונייגין”, אני והעולם
הספר “אונייגין שאהב את סבתא קלרה” מבוסס על חייו של אבי לב ליטווק, אך זהו גם סיפור של כל האנשים שלא נולדו כאן, אבל כאן ביתם, ואני רוצה לספר את סיפורם. זהו גם ספר על אהבה. אהבה בין גבר לאישה, האהבה לשלגים וליערות רוסיה, והכמיהה לארץ, וגם האהבה של החתול אונייגין לסבתא קלרה.
הייתי חייבת לכתוב את הסיפור הזה, זה הסיפור שלי, של משפחתי, של אנשים כמונו. אך אם תקראו אותו הוא יהפך לסיפור שלכם.
“כשהיצירה היא טובה”, אמרה אנה אחמטובה, “אומרים: היא כתבה את זה עלי”. זאת הייתי רוצה.

ספר זיכרון/ ספר ביוגרפיה – פרטים באתר www.alife.co.il
דוגמאות של ספרי זיכרון וביוגרפיה באתר הרשמי של הסופרת מירי ליטווק mirielitvak.com
חפשו בפייסבוק: סופרת זיכרונות – מירי ליטווק
חפשו בפייסבוק: אוניגין שאהב את סבתא קלרה
חפשו בפייסבוק: Lev Litvak

עוד מהבלוג של מירי ליטווק - סופרת זכרונות

תצוגה מקדימה

דמעות האופרה - סיפור

אמא הוציאה מהאינטרנט את תקציר העלילה. "אתה לא צריך את זה, אתה מכיר את הסיפור של אוניֶיגין", היא הפנתה את ראשה אלי והושיטה את הדפים לאבא. "אל תשכח, גידי", היא הוסיפה בנימה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

רגליים ישרות - הן נפגשו אחרי שישים שנה

הלכתי למרילה כל שבוע ושמעתי את סיפורה, הקלטתי אותה והכנתי את החומרים לכתיבה. בנעוריה היא הייתה יפה, בלונדינית. ראיתי בתמונות. היה קיץ. השמש החמה הלמה בי כשיצאתי לרחוב...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

אישה יפה

"אחותי רינה נולדה ארבע שנים אחרַי קיבלה את כל אהבתה של אמי. זאת הייתה החלוקה. היא הייתה הבת של אמא ואני - לא. כולם ידעו את זה בכל פלגי המשפחה: אמא אהבה רק את רינה. הרגשתי...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה