הבלוג של מירי ליטווק - סופרת זכרונות

savtamirie

סופרת ומתרגמת, מחברת ספרי ביוגרפיות, זיכרונות, הנצחה וספרי משפחה. כלת פרס היצירה מטעם ראש הממשלה. ספרים: "רוסיות ישנות עירומות" פועלים; "שמש מאחורי הגב" ו"געגועים לחושך" הקיבוץ המאוחד. על היצירה הספרותית... +עוד

סופרת ומתרגמת, מחברת ספרי ביוגרפיות, זיכרונות, הנצחה וספרי משפחה. כלת פרס היצירה מטעם ראש הממשלה. ספרים: "רוסיות ישנות עירומות" פועלים; "שמש מאחורי הגב" ו"געגועים לחושך" הקיבוץ המאוחד. על היצירה הספרותית באתר: www.mirielitvak.com על כתיבת ספרי ביוגרפיה וסיפורי חיים באתר: www.alife.co.il תרגומים סיפורת ושירה. "אנחנו" מאת יבגני זאמיאטין (רומן, הוצאת בבל), "בוריס פַּסְטֶרְנַק", "מארינה צְווֶטאייֶבה", "אנה אחמטובה", "אלכסנדר בלוק", (הוצאת גוונים). למדה תיאטרון באוניברסיטת תל אבי ובאוניברסיטת סורבון בפריז.

עדכונים:

פוסטים: 105

החל מינואר 2015

Yaron Miller ph“אני בחור פשוט מחדרה”, כך הוא אמר לי פעם.
איש שתקן ומאופק. אם רציתי לדבר אתו, נמנעתי משיחת טלפון. היה צריך לראות את פניו כדי לדעת את דעתו, כדי להבין, לחוש. מבט אלכסוני, תנועת כתף, כיפוף כתפיים. הטיית ראש אופיינית של רבע סיבוב ניתן לראות כיום רק אצל בנו ישי. כי זה מה שנשאר. כי הוא כבר איננו.
בלי הרבה מילים ובנימוס מאופק, הוא ידע לעשות עסקים עם כולם. הוא עבד עם האריסטוקרטים, בעלי הממון ואצילי הנפש; עם האנשים הפשוטים והצנועים, וגם עם ההמוניים, גסי הרוח ופושעים של ממש.
נדהמתי לראות שהאיש החשוב הזה, בעל החברות והנכסים, עובד בפשטות ממש כמוני: אם יש לו רעיון, אם הוא רצה במשהו, הוא פשוט מחפש איך אפשר להתחיל, למי לפנות. קצה חוט. הוא מטלפן ופונה, ומנסה להשיג פגישה עם בן אדם שהוא לא מכיר. ואם הדבר לא צולח, הוא פשוט ממשיך.
ירון לא הלך בדרכו של מישהו אחר. הוא לא ניסה לעשות משהו שמישהו אחר כבר עשה, והצליח. הוא לא חשב, כפי שנהוג, שאם אף אחד לא ניסה את זה עד עכשיו – זה לא טוב. הוא פשוט בדק ועשה, בלי לבחול בשום מאמץ, גם הזניח והנחות ביותר. מן ההתחלה. הוא היה אמיץ.
“אני אסע לשם שוב ושוב, אני אשב בחדר הקבלה עד שיקבלו אותי”, הוא אמר כאשר ניסה להשיג טיסה לשדה תעופה או ליעד מסוים. “לפעמים עושים עליך פיפי, ואת צריכה להגיד שזה גשם”. נדהמתי לשמוע משפט כזה מאיש “כזה”, הרי אנשים נוטים לחשוב שאיש “כזה” כבר לא זקוק, שהוא בר מזל, הוא כבר יודע. “מה את דואגת?! אלוהים כבר דאג לו”, מישהו צחק לי.
הוא לא לימד אותי, אבל למדתי ממנו. “אני מלווה אותך כמו כינור שני”, הערתי יום אחד.
“מצוין”, הוא אמר. “אנחנו צוות”. וכמו במוסיקה: בהקשבה דקה ובלי הרבה הסברים. כי ירון לא דיבר הרבה. שיחות קצרות. רעיונות מתומצתים. הבעיה מוצגת. תשובה חסכונית, ו… תוכנית הפעולה כבר מותווית. סוף לדיבורים.
שלב ועוד שלב. וכך, צעד אחר צעד, ממשיכים בדרך, בלי סטיות ובלי נסיגה, ולבסוף יש תוצאות. זה מה שהיה טוב כל כך. ואם אין הצלחה, אז אין. לא הכל מצליח.
ירון ידע להגיד: טעיתי. טעינו.
“זה בטח שלך, המרצדס שעומדת על המדרכה”, אמר לו אחד המבקרים במשרד. “לא, זה של מישהו אחר”. הוא השיב, “הוא בן אדם רציני. אני סתם ארכי-פרחי”.

הבלוג של סבתא מירי

עוד מהבלוג של מירי ליטווק - סופרת זכרונות

תצוגה מקדימה

דמעות האופרה - סיפור

אמא הוציאה מהאינטרנט את תקציר העלילה. "אתה לא צריך את זה, אתה מכיר את הסיפור של אוניֶיגין", היא הפנתה את ראשה אלי והושיטה את הדפים לאבא. "אל תשכח, גידי", היא הוסיפה בנימה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

רגליים ישרות - הן נפגשו אחרי שישים שנה

הלכתי למרילה כל שבוע ושמעתי את סיפורה, הקלטתי אותה והכנתי את החומרים לכתיבה. בנעוריה היא הייתה יפה, בלונדינית. ראיתי בתמונות. היה קיץ. השמש החמה הלמה בי כשיצאתי לרחוב...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מכתבי אהבה - סבא החביא את המכתבים בספרים שלו

צילום: עפר גולדפרב מתוך הספר "אונייגין שאהב את סבתא קלרה" סבא שמר את המכתבים בינו לבין סבתא כל השנים. וכאשר הם החליטו לבוא לישראל, סבא הצליח להביא את כל המכתבים לארץ....

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה