הבלוג של מירי ליטווק - סופרת זכרונות

savtamirie

סופרת ומתרגמת, מחברת ספרי ביוגרפיות, זיכרונות, הנצחה וספרי משפחה. כלת פרס היצירה מטעם ראש הממשלה. ספרים: "רוסיות ישנות עירומות" פועלים; "שמש מאחורי הגב" ו"געגועים לחושך" הקיבוץ המאוחד. על היצירה הספרותית... +עוד

סופרת ומתרגמת, מחברת ספרי ביוגרפיות, זיכרונות, הנצחה וספרי משפחה. כלת פרס היצירה מטעם ראש הממשלה. ספרים: "רוסיות ישנות עירומות" פועלים; "שמש מאחורי הגב" ו"געגועים לחושך" הקיבוץ המאוחד. על היצירה הספרותית באתר: www.mirielitvak.com על כתיבת ספרי ביוגרפיה וסיפורי חיים באתר: www.alife.co.il תרגומים סיפורת ושירה. "אנחנו" מאת יבגני זאמיאטין (רומן, הוצאת בבל), "בוריס פַּסְטֶרְנַק", "מארינה צְווֶטאייֶבה", "אנה אחמטובה", "אלכסנדר בלוק", (הוצאת גוונים). למדה תיאטרון באוניברסיטת תל אבי ובאוניברסיטת סורבון בפריז.

עדכונים:

פוסטים: 105

החל מינואר 2015

הבלוג של סבתא מירי

“בני ה-20 היום הם יותר בודדים מבני 60″, כך לפי התוכנייה של הצגה חדשה “זה תלוי” בבימויה של נעה לב, המוצגת בימים אלה בתיאטרון תמונע.
שמונה שחקנים על במה המעוצבת בטעם ובתמציתיות רבה, עם הרבה הומור, חן ותהיות.
זהו דור אהוב ומפונק, והפער בין חלומותיו לבין המציאות בה הוא חי הוא גדול מאוד. מכאן נובעת הבדידות הגדולה. כך מוצהר. אך השחקנים הצעירים שעל הבמה נראים חינניים מאוד ודי אופטימיים בסך הכל. קשה להם למצוא דירה שכורה בתל אביב ואין להם כסף, הם גם לא מסתדרים מי יודע מה במערכת נישואים צעירה. אך למרות הריצה הבלתי פוסקת, הטכנולוגיה המגשרת והמפרידה, למרות הניכור, יש להם עוד זמן, ונראה שיש להם גם הסבלנות. זה יגיע, הם אומרים לעצמם. זה לא יכול להיות אחרת. נכון, החיים הם לא מה שחשבנו…

Talui 4 det

הם מגלמים שמונה טיפוסים שונים והם עושים זאת בחן רב ובקריצה משעשעת על רקע ציטוטים מספרות מלומדת על דור ה Y. הם מתנועעים על הבמה במקצועיות רבה וגם פס הקול עם דורי בן זאב במרכזו מוסיף להומור המקומי והנינוח.
אך נדמה שההצגה מציגה בעיקר את ההרגלים ואת סדרי החיים התל אביביים, יותר מאשר את התלבטויות דור ה –Y. כך לפי השפה והסיטואציות המוצגות.
ממרומי המבט של סבתא עלי לומר שמעולם לא הערצתי את הנעורים. נדמה לי שרבים מחברי יסכימו אתי: להיות צעיר זה לאו דווקא כיף גדול ושנות ה-20 הם לא התקופה המאושרת ביותר בחיים, ובטח לא הקלה ביותר. ואיך לא? הכל חדש וצריך להסתגל וללמוד את הכל, בעיקר את עצמך. ואולי כפַרָפְרַזָה על השיר, עם הזמן הבדידות פשוט נעשית יותר נוחה. כמו שאומרים בצרפתית :
si jeunesse savait, si vieillesse pouvait!
שפירושו: אילו הצעירים ידעו, אילו הזקנים יכלו.

עוד מהבלוג של מירי ליטווק - סופרת זכרונות

תצוגה מקדימה

דמעות האופרה - סיפור

אמא הוציאה מהאינטרנט את תקציר העלילה. "אתה לא צריך את זה, אתה מכיר את הסיפור של אוניֶיגין", היא הפנתה את ראשה אלי והושיטה את הדפים לאבא. "אל תשכח, גידי", היא הוסיפה בנימה...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

רגליים ישרות - הן נפגשו אחרי שישים שנה

הלכתי למרילה כל שבוע ושמעתי את סיפורה, הקלטתי אותה והכנתי את החומרים לכתיבה. בנעוריה היא הייתה יפה, בלונדינית. ראיתי בתמונות. היה קיץ. השמש החמה הלמה בי כשיצאתי לרחוב...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

מכתבי אהבה - סבא החביא את המכתבים בספרים שלו

צילום: עפר גולדפרב מתוך הספר "אונייגין שאהב את סבתא קלרה" סבא שמר את המכתבים בינו לבין סבתא כל השנים. וכאשר הם החליטו לבוא לישראל, סבא הצליח להביא את כל המכתבים לארץ....

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה