הבלוג של עפר צרפתי

אוכל אמיתי

עדכונים:

פוסטים: 133

החל מינואר 2012

זכרוני, זכרונו לברכה, כבר אינו כתמול שלשום.

ואף על פי כן זוכר אני בבהירות כי רגלה הדוחה של ה”גזענות העדתית” או ה”עדתיות הגזענית” מעולם לא עברה את סף ביתם של הוריי. אצל הסבתות שלי, מנוחתן עדן, זה כבר היה סיפור אחר לגמרי.

עם אבא תוניסאי ואמא בולגרייה, ששברו קצת מוסכמות ונישאו אי אז בשנות השישים המוקדמות, גדלנו, אחיי ואני למציאות רב-רב ערכית כמו כלבי דינגו מעורבים. קצת מפה וקצת משם, קצת ליכוד, קצת “מערך”. קוסקוס עם קציצות בּוּלֵט בשבתות וימים טובים (כמו המפרום אבל עדין ורך כמו נפש של לוחם חופש תוניסאי) ולעומתם פלפלים ממולאים, טישפישטי ואלבונדיגס בסתם ימים שמחים של חולין.
המשפחה של אבא הייתה מסורתית-דתית, של אמא חילונית, אבא היה פרא שחום  ואמא נסיכה לבנבנה, התוניסאים גרים בלוד בעוד הבולגרים במושב עובדים. הפער הסוציו-יו-ניים-איט בין שתי המשפחות של סביי וסבתותיי, נראה על פניו, כבלתי ניתן לגישור. ועוד בעליל.
אולם למציאות דרכים משלה להפוך את העליל ל”אולי בכל זאת”, ואת ה”זה לא ילך” לזוג עם שלושה נינים, נכון לעכשיו, חמסה ופרסות בציר עיניים של דגי בורי עם נעל של תינוק תלויה להם בסנפיר.

על פניו היה נראה שאהבת הזוג המוזר, השחור-לבן הזה, שפילסה לה דרכים עקלקלות ועשתה רושם לפני המקום ולפני הבריות, תיישב גם את דעתן של סבתותיי העמלניות ותיטע בליבן אהבת גרים ואנשים מעדות מוזרות.

אז חשבתי. נו שויין.
את ההתקפה המשולבת ההיא לא יכולתי לצפות.

“ריקו ל’עזיז, אתה יודע כמה סבתא נינה אוהבת אותך נכוש או לא”? כמה פעמים הסברתי לה שאומרים נכון, והיא רק “נכוש”.
נכון סבתא אהובה שלי. את גם תמיד אומרת שאני דומה שתי טיפות מיץ שקדים לסבא שהיה צעיר.
“בידיוק נכוש. אתה זה הוא והוא זה אתה. שניכם הדגים היפים שלי. רציתי לבקש ממך משהו, עזיז”
כן סבתא. כולי אוזן. ועין של דג.
“זה לא נעים לי אבל כשתתחתן..” כן סבתא? ” כשתתחתן אני ממש מבקשת רק לא עם תימנים”
למה לא עם תימנים? שאלתי.
“לא אוהבת”.

“עפריקו” פנתה אלי בתורה, גרממה.
כן סבתא.
“תראה, אני יודעת שזה לא לעכשף ובכל זאת, אני רוצה לבקש ממך משהו קטנטן”
כן סבתא.
“אם לא אכפת לך כשאתה תתחתן. אבל לא עכשף כן? אבל כשתתחתן – רק לא עם רומנים”
מה רע ברומנים?
“לא אוהבת”.

עם צידה לדרך כזאת, באמת שלא הייתה לי ברירה.
וכך חלפו להם שנים ויש אומרים חודשים, והכרתי את זוגתיש שהייתה בזמנו רק חברתיש, שהתחבבה במהירות מדאיגה על כל בני משפחתי, טפם צאנם ובקרם.
חברתיש כבשה במהרה גם את ליבן של סבתותיי ע”ה והן מצידן אימצוה לנכדה.

“היא משהו משהו”  לחשו לי בסוד כשלא הייתה בסביבה. “מהר תציע לה נישואין שלא תברח עם מישהו אחר”
“היא תוניסאית, נכון? איך שם המשפחה שלה? היא כל כך דומה לבנות של מדאם סיידה מבית הכנסת”
“מה פתאום תוניסאית. דווקא נראית בולגרייה כל כך. טיפות מים אוולינה הבת של מתילדה של דוד ניסו”

מותק, את יכולה לגשת לכאן רגע..? הסבתות שלי רוצות לשאול אותך משהו.
אוי זה הולך להיות חתיכת כיף.
“חמודה שלי” פנתה אליה גרממה בלמ”ד בולגרית “כמה שאת יפה. תגידי לי, איפה אבא נולד? בבולגריה, נכון?”
“אבא נולד ברומניה”
פניה של גרממה חפו. סבתא נינה בעננים. איך נדפקת יגרממה.
“אבל אמא מתימן” אמרה בחיוך שיש רק לה. ודילגה הלאה לכבוש לבבות של עוד אנשים תמימים.
אור חדש נדלק בעיניים של גרממה. תור סבתא נינה לשמוט לסת.

מביטות זו בזו ומסתובבות אליי. אני עם חיוך שכאב לי אחר כך שבוע.
זו אוחזת באוזני הימנית וזו בשמאלית, מושיבות אותי ביניהן.

“ריקו, תקשיב יממזר. עשית בדיוק הפוך ממה שביקשנו ממך. מה כבר ביקשנו? לא רומנים ולא תימנים. ומה הבאת? גם רומנים וגם תימנים ועוד באריזה אחת. אבל למזלך.. הצליח לך טוב יעזיז ע’מרי, הצליח לך באמת טוב”

וכל השאר, היסטוריה.

*הפוסט הזה מוקדש לסבתות האהובות שלי שהיו נשים אמיתיות וחזקות עם חולשות אנושיות ששרדו שנים קשות בגלות והצליחו לעלות ארצה להתחיל מכלום ולבנות את ביתן ומשפחתן לתפארה. ותמיד לפני החגים לבי נצבט מגעגוע אליהן.

**חשבתי לקרוא לפוסט בשם אחר, אבל השבוע קראתי כתבה על מישהי שתובעת מיליון שקלים מבית חולים בגלל שצוות רפואי כינה אותה “דָּבָּה”, וזה היה חזק ממני. אתכם הסליחה.

עוגת דובוש
הדובוש היא עוגת שכבות של טורט וקרם לסירוגין ידועה ואהובה בכלל, ועל יוצאי הונגריה, בפרט.
המתכון מבוסס על מתכונו של מיקי שמו ומכיל מעט קיצורי דרך לרווחת כולנו.
בל תטעו, זו עוגה טעימה עד מאוד פשוטה ומהירת הכנה ונהדרת כקינוח לארוחת החג.
אז אתם איתי, נכוש..?

מצרכים (לשתי תבניות אינגליש)
לבצק:
5 ביצים
חצי כוס סוכר
מעט תמצית וניל
חצי כוס קמח
כפית אבקת אפייה
2-3 כפות שמן

לקרם:
מיכל שמנת מתוקה (אפשר פרווה)
4 כפות ממרח שוקולד

לציפוי הקרמל (לא חובה)
חצי כוס סוכר
רבע כוס מים

אופן ההכנה
נחמם תנור ל 220 מעלות. נכין תבנית אפייה גדולה עם נייר אפייה משומן.

נקציף במיקסר את הביצים עם הסוכר ותמצית הוניל עד שנקבל בלילה תפוחה ובהירה.
ננפה לקערת הביצים את הקמח ואבקת האפייה. נזליף את השמן ונקפל בעדינות עד אחידות. נשים לב לא להוריד את הנפח על ידי ערבוב פראי. רק קיפול עדין. נו תדמיינו שאתם תוניסאים.
נשפוך את הבלילה על נייר האפייה בתבנית. ניישר עם מרית ונשתדל שהבלילה תכסה שטח ניכר מהתבנית.

נכניס לתנור החם ונאפה 8-10 דקות עד לקבלת גוון זהוב. נוציא ונצנן. אם ישנם קצוות שרופים בשוליים יש להסיר אותם. יש לקלף בעדינות את נייר האפייה מהעוגה מחמת עדינותה המתפרצת.

נכין את הקרם. נוסיף למיקסר (שניקינו) את מיכל השמנת המתוקה ואת ממרח השוקולד

נקציף היטב ויפה עד לקבלת קרם קצפתי-שוקולדי מעלף

נחתוך מלבנים כגודל בסיסן של תבניות האינגליש ונחל בהנחת השכבות. שכבת טורט דקה ושכבת קרם, לסירוגין


הכנתי עוגה אחת עם סיומת של קרמל ועוגה שנייה עם סיומת של קרם השוקולד ללא קרמל.
אני נושא תפילה שיהדות הונגריה לא תנטור לי על כך לעד.

אז תודו שהן נראות נהדר וניפרד כידידים

אני מזמין אתכם, קוראיי הנאמנים, לתת כתף ולתרום לארגון “לתת”, לקראת החג, כפי ראות עיניכם הטובות.

בתיאבון וחג שמח
לשנה טובה תיכתבו

עוד מהבלוג של עפר צרפתי

תצוגה מקדימה

כשחרב חדה מונחת

שילתי נכדה יפה שלי, ארבעה חודשים וקצת חלפו מאז שנולדת פגה פצפונת במשקל 726 גרם, ומאז את נאבקת על חייך. הריאות הקטנות שלך במצב לא טוב ואת מונשמת ונלחמת כמו גיבורה אמיתית שחפצה לחיות. אני חייב לספר לך כמה דברים, מתוקה...

תגובות

פורסם לפני 6 years
תצוגה מקדימה

עוגת מיץ תפוזים הכי קלה בעולם

העוגה הבאה היא כל כך קלה להכנה וכל כך טעימה מצד שני שזה פשוט חטא לא להכין אותה. בעונה זו יש תפוזים בשפע והטעם הרעננן של קליפת התפוז מככב כאן במלוא הדרו. זו גם ההזדמנות שלי...

תגובות

פורסם לפני 8 years
תצוגה מקדימה

בתי, אהובתי

בתי אהובתי, כמה קשה פתאום הפך להיות לכולנו ט"ו בשבט. דווקא ביום הפורח ביותר בשנה, בחרה שילת בתך, למות. תינוקת בת חמישה חודשים וקצת שנולדה טרם זמנה, טרם הבשילו ריאותיה הקטנות. מי היה מאמין שכבר עברה שנה. נדמה כאילו שרק...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה