סדר בבלאגן-בית מסודר כחלק מריפוי

בחורה עם מחשב נייד

פעם  צפיתי בסרטון של אישה מוזרה ביוטיוב.

היא דיברה על סדר וארגון בבית וכמה זה חשוב לילדה כמו שלי ובעצם לכולם כדי להשיג שקט נפשי

אז למה זה מוזר?

במהלך הסרטון היא פונה לאנשים ומדברת אל ליבם,מסבירה להם בלי מילה אחת מיותרת,מדוע כדאי להם לזרוק לפח או כמובן למסור למי שצריך כ-97% מהתכולה שיש להם בבית.

היא פתחה את דבריה בהזדהות ודיברה על נפש הילד שיש בכל אחד מאיתנו שתמיד רוצה שיהיה לה הכל ובכל הצבעים.

ברגישות יתר אמרה שהיא מבינה כמה קשה להפרד מחפץ או פריט לבוש שאוהבים.

עקרונות האידיאולוגיה פשוטים,

"מה שלא השתמשת מעל 10 שנים נזרק לפח"

בלי רגשות אשם,בלי לפחד שיחסר,בלי לשמור עד שארזה,אין חצאי פזאלים,בלי לשמור לילד הבא.

מיותר לציין את האימה שתקפה אותי,לא הצלחתי להבין איך אזרוק בגדים שאמנם אני לא לובשת אך קיבלתי מתנה מסבתי ז"ל,למה שלא אשמור לילד הבא אם הבגד במצב טוב…

האישה המוזרה בסרטון אומרת שמה שאתה צריך,חייב שיהיה לו מקום שאתה הקצבת לו בבית.

אם יש כלים שאינם בשימוש אבל חיונים לבית גם להם תקציב מקום ורק כך יהיה להם ערך.

אז שוב למה זה מוזר?

בהמשך, האישה בסרטון מדגימה איך להפרד מחפץ שכבר לא בשימוש

ואני מצטטת:

"חולצה יקרה,תודה שליוות אותי ושירתת אותי נאמנה עד היום,היה נעים בחברתך ,מעכשיו דרכנו נפרדות.

כך המשיכה לאורך כל הסרט…

בפריט ה50 החלטתי שפה אני מפסיקה לצפות,לפחות עד שאגלה באיזה סם השתמשה האישה בסרטון.

בערב,קצת לפני שנרדמנו בעלי הכריז,צריך לסדר שוב את הבית,הוא צר מלהכיל

צריך לזרוק,עניתי.

המשכנו כך עד שהגיע הפיהוק שמבשר שינה,..

בואי נסדר

בוא נזרוק

למחרת החלתי ליישם את דברי האישה המוזרה בסרטון,

בהתחלה רק על חפציי ובהמשך העזתי והגעתי לחדר הילדים.

בין כל המגירות,הקצבתי מגירה אחת בצבע צהוב ונתתי לה שם

היא נקראה :"כל מה שחשוב לאפרת".

שם יש עולם שלם של  בובות בכל מיני צורות וגדלים,חלקן עטופות בקפידה בשקית ניילון קטנה ומרשרשת,ככה היא אוהבת את אותן שהן עטופות ומרעישות.

כשחסר לה מישהו מסדרת הבובות היא יוצאת מאיזון,היא צועקת,בוכה ובעיקר גורמת לי לרצות שהאדמה תבלע אותי.

למה אני מספרת את כל זה?

רק קצת משוויצה בניצחון קטן ופרטי שלי על האוטיזם.

ראיתי אישה מוזרה ביוטיוב,החלטתי לנסות,כי לא באמת יש לי מה להפסיד….וזכיתי לרגע של אושר.

יום אחד אפרת יצאה קצת מאיזון

אני יודעת שמקלחת מרגיעה אותה אז הצעתי לה להתקלח.

כשהיא נכנסת להתקלח היא מחפשת את סדרת הבובות של האמבטיה.

אבל אופס,ברווזי חסר.

מופע האימים מידי מתחיל ועוד מעט הוא יוגש לי עם צרחות ובכי בצד שכמובן היא תשמח להגדיל ב1.90.

פעם ראשונה שלא התרגשתי.

הרי הבית מסודר .

אם פגשתי בברווזי אז הוא בטוח נמצא במגירה שנקראת

כל מה שמחשוב לאפרת.    מה לא?

הרי ברווזי הוא ברווז טוב,הוא לא איזה מנייאק,הוא לא יעשה לי דבר כזה.

בוודאות שחצנית נאמתי על מול דמעותיה

"איפה המגירה של אפרתי?"

אני בטוחה שברווזי שם.

לכי ובדקי

היא ניגשה למגירה חיטטה בה 20 שניות

ןפתאום שמעתי אושר

מצאת,מצאתי, מצאנו…כל הכבוד!!!

היא מריעה לי,מריעה לעצמה,מריעה לאישה המוזרה ספק מסוממת מהסרטון.

מפה לשם,לברווזי שלום.

לא נרשמו אירועים חריגים , חזל"ש

טטטטט

דדדד

קצת משוויצה איך זה נראה כשאנחנו מצליחים לייצר סביבה מסודרת ונעימה

פףךך לחלע לחלך

יעל וקנין
שלום לכולם,אני יעל ,בת 36 אמא לחמישה, אחת מהם נמצאת על הספקטרום האוטיסטי. כתבתי עליה ספר שנקרא "בעולם שלה" מרגע הלידה ועד כיתה א ,זהו ספר ראשון מסדרת ספרים שאכתוב עליה כככל שתגדל . בגלל שאני מתקשה כלכלית להוציאו לאור החלטתי לפתוח בלוג בנושא כדי לתת לכם נקודת מבט אחרת על העולם הקסום של בתי ועל השקפת העולם של משפחתי בנושא. בבלוג אחשוף קטעים מהספר. מקווה שתהנו.לקבלת הספר הראשון בחינם כתבו לי אימייל בכתובת:yaelvaqnin2@gmail.com