הבלוג של raviv

raviv

עדכונים:

פוסטים: 20

החל מיוני 2014

בגיל 54 אני יכולה להגיד שסימנתי וי על טיפוס לפסגת אפריקה, שלושה מרתונים באירופה ואינספור חצאי מרתונים בארץ ובעולם. אז איך פתאום ריצת 500 מ’ הפכה להיות עבורי אתגר?

30/10/2019

הייתי בסביבות גיל 44 כש”בת הזקונים” שלי הגיעה לגיל שנתיים והסתכלתי במראה וגיליתי שמה שהיה קל וטריוואלי אחרי לידת שני אחיה הבוגרים, איתה איכשהו עובד אחרת. לא הצלחתי לחזור למכנסי הג’ינס ובחיי שלא הרגשתי שאני אוכלת יותר מדי. אז אספתי את עצמי ונרשמתי ל- גו אקטיב, שרק נפתח באותה העת בנס ציונה. בהתחלה התלהבתי, אח״כ זה עבר לי וחזרתי שוב להתאמן רק כשהחלטתי לקחת אימונים אישיים.

1

כמו כל התמכרות התוצאות לא אחרו לבוא, המשקל ירד ואיתו אחוזי השומן השרירים התחטבו. רצתי בכל מירוץ שרק פורסם, צלחתי את הכנרת, רכבתי בשטח על אופניים ואפילו השתתפתי בטריאתלון נשים בהרצליה, וכשהאתגרים האלה הושגו ואיבדתי את הלהט החלטתי להתחיל לטפס על הרים והעפלתי לפסגת הקילימנג׳רו באפריקה.

לפני שנתיים בבת אחת נאלצתי להפסיק להתאמן, הסיבה למי שסקרן היא קריסה כלכלית של עצמאית שעבדה בגדול וכך גם התרסקה. הדברים הראשונים שנאלצתי לוותר עם הקריסה היו ״השמנת״ של החיים ואחד מהם הוא המנוי לחדר הכושר והאימונים האישיים והקבוצתיים. היו כאלה שאמרו לי מיד ״לא נורא, את לא  צריכה את זה, את יודעת איך להתאמן לבד ואת תמיד יכולה לרוץ בחוץ או לרכב על אופניים ואפילו לשחות בים״. עם יד על הלב ניסיתי, באמת!

לאט לאט יחד עם המתח הנפשי, פחות ופחות התאמנתי, והגוף לאט לאט התחיל לאבד את זה. הראש אומנם כל הזמן אמר שאני מסוגלת הרי כבר עשיתי זאת אבל איכשהו הגוף לא הגיב בהתאם, הוא פיתח חיים משלו: יקיצה לא לפני 7 בבוקר, דרישה אינסופית לשוקולד מילקה שלא היה כל- כך נגיש והוחלף בשוקולד פרה ויצר הזדהות מוחלטת עם המותג. המשקל עלה, ברחתי מתזונה בריאה להתנחם במתוקים נוספים ופחמימות ריקות, הקימה בבוקר היתה קשה וכל ישיבה ממושכת גרמה לכאבי גב, ברכיים וכד.

כמו בסיפורי סינדרלה, כשהגעתי לתחתית ולשפל כזה שאפילו לרוץ 500 מ׳ ברציפות לא הצלחתי בלי להתנשף, להזיע ולהרגיש שהגוף עומד להתפרק וזקוק לטיפול נמרץ מיידי, ניתנה לי  הזדמנות להצטרף לשלושה חודשים אינטנסיביים של אימונים וליווי תזונתי בהולמס פלייס.

 2

המפגש הראשון עם התזונאית נטלי היתה טראומטי, אומנם התבדחתי איתה על מצבי אבל המספר שהראה המשקל הזכיר לי נשכחות ששמורות היו לחודש שמיני תשיעי של הריון. האימון הראשון עם מלי שנשבעה שהוא קליל ורק בודק את מצבנו הכללי גרם לי לעליית דופק שלא זכורה לי גם בימים שרק התחלתי להתאמן בעבר אבל היי, קיבלתי הזדמנות לחזור למוטב ואני אחבק אותה בשתי ידיים והרבה יזע, קללות בלב ואולי גם דמעות כי בגילי הפכתי פתאום לרגשנית כזו מכל פיפס.

אתם מוזמנים לעקוב אחריי ואחרי החוויות שלי עם אחת הקבוצות הכי מצחיקות שהכרתי,  ובלי נדר עוד שלושה חודשים תצא מתוך הריפוד השומני שעוטף אותי, הרזה הזו שקורעת את חדר הכושר והשטח ואוכלת כמו בת אדם.

5

עוד מהבלוג של raviv

שלום עולם!

ברוכים הבאים לבלוג החדש שלי!...

תגובות

פורסם לפני 1 year
תצוגה מקדימה

קדרת ירקות שורש גלילית

קצת גשם בחוץ ואני אורזת את עצמי ונוסעת לגליל. מתפנקת בצימר עם אח בוער, אוכלת במסעדה מקומית וחוזרת הביתה עם סיר חרס חדש ורעיון למתכון. כשבחוץ מתחיל לרדת גשם, אני אוהבת לארוז...

תגובות

פורסם לפני 11 months
תצוגה מקדימה

פמת"א: הסדרה שתתמכרו אליה

אולי זה הגיל, אולי זו אני ואולי הם חיים שגורמים לי להתמכר  בקלות לסדרות על נשים ששוברת מסגרות. אני מכורה לאליזבת' -מזכירת המדינה, אני מעריצה של מרדית גריי מ"האנטומיה של גריי ואני מוצאת את עצמיי יותר ויותר מתחברת לסדרות על...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה