על ברולה פטה כבד אחד ועוד כמה מטעמים מחיפה

הרומן שלי עם וולוו התחיל אי שם לפני כ-15 שנה. נסעתי עם אחי ברכב הוולוו שלו. במושב האחורי, חגורים בכיסאות בטיחות, ישבו שני ילדינו הצעירים. עצרנו באחד הרחובות ברמזור אדום ולאחר כדקה או שתיים הרגשנו חבטה – רכב אחר "נכנס" בנו מאחור. מאוד נבהלנו, בעיקר בגלל הילדים מאחור, אבל לא קרה להם כלום. למרבה ההפתעה, אפילו שריטה לא היתה על הפגוש האחורי. לעומת זאת, לרכב המתנגש נכנס כל הפרונט פנימה, טוטאל-לוס. מאז, וולוו בעיניי זה שם נרדף לבטיחות.

וולוו V40

כשהציעו לי לקבל לסוף שבוע את הוולוו V40 החדשה, שמחתי לעשות זאת. ברור שחשבתי גם על היעד – חיפה, עיר עם עתיד. כבר הרבה זמן תכננתי להגיע לשם. בתור מי שנמנית עם המין שמגדיר את האוטו בעיקר לפי צבעו (הגזמתי בשוביניזם, מה?), תהיתי מה ההבדלים שארגיש בין הרכב הפרטי שלי (פורד, אם שאלתם. אפור) לבין הוולוו, הירקרק-כחלחל. הרכב החדש אינו נראה כמו הוולוו של פעם והוא בגודל סטנדרטי של מכונית משפחתית. כמה נחמד שדודה פטוניה הסכימה להצטרף אלי לנסיעה – תלמה ולואיז, עם סצנה אחרונה בסגנון מקומי – נו, גם לכם ברור שזה לא נגמר בלי אוכל, נכון? ווין-ווין-סיטואיישן.

הנסיעה החלה והאמת, מה שהרגשתי לאורך כל הנסיעה היה האופן שבו נוסעת המכונית. מלכת הכביש במובן הטוב של המילה! סוג של יציבות, גם בסיבובים הכי חדים. יש מקום אחד שהייתי בטוחה שישמש נקודת מבחן לרכב הזה – מכירים את הרוחות הנושבות על כביש החוף באזור עתלית, שם נדמה לך תמיד שעוד משב רוח אחד ואתה עף לשוליים? שום-כלום. כאילו נסעתי בתוך העיר, באמצע הקיץ.

בכמה לחיצות כפתור בחרנו לנסוע עם מרחק בטיחות מספק, כדי להבטיח נסיעה נעימה ושלווה לחיפה. מדי פעם קיבלנו על לוח המחוונים הדיגיטלי התראות בתמונה, צבע וצליל. תזמורת אורות החשמל בתוך האוטו! לזכותו של כל המופע הזה יאמר שמדובר במערכת התראה חכמה שמעלה את בטיחות הנוסעים באוטו בכמה וכמה רמות. קראתי שהרכב הזה קיבל את הציון הגבוה ביותר במבחני ארגון הבטיחות Euro NCAP ומי שרוצה יכול להתקין מערכת כריות אויר גם עבור הולכי הרגל, בנוסף על אלו שבתוך הרכב.

ישן וחדש בחיפה
מתחם 21, העיר התחתית חיפה
יש גם כבוד לותיקים במתחם 21, חיפה

לאחר נסיעה בין-עירונית, נסענו לנו ברחובות העיר התחתית של חיפה, בין גורדי שחקים ענקיים לבניינים לשימור, עד ל"מתחם 21". מדובר על איזור מתחדש, בו משקיעה עירית חיפה הרבה יחסי ציבור וכסף בשיפוץ ובהפחת חיים, לאחר שירד מגדולתו ושקע בתהומות הנשיה. מדרחוב עם חנויות של אמנים ואומנים וכן דוכנים שונים ומופעים מוסיקליים סטייל נחלת בנימין בת"א. אנחנו נהנינו מטיול בין סדנאות העבודה וחנויות האמנים.

קצת שופינג, מה רע?

אהבנו את העבודות של מיקי "חייט פרא", אמן עבודות תפירה ושל קלאודיה מנוקיאן, אשר יוצרת שלל דברים מצמר ולבד. אני מאוד אוהבת את השילוב של ישן וחדש, ותיק וצעיר במתחמים עירוניים כאלה. השינוי הבין-דורי קורה מול העיניים. אפילו הצלחנו לעשות קצת שופינג מוצלח בחנות "מעשיה" ובחנות הנעליים "אחתאחת", שכאילו הועתקו במדויק מאזור שוק הפשפשים ביפו.

גני הבהאים, חיפה
צילום: "הגרגרנית"

ומה עם קצת ירוק בעיניים? בכל זאת, נסיעה עם הדודה… נסענו לבדוק מה קורה עם גובה הדשא בגנים הבהאים. חייבים להגיד שמאוד מרשימים הגנים שלהם. אוסף קצת אקלקטי של צמחיה מקומית ושאינה מקומית, של חדשה ושל ותיקה, אבל הסדר והיופי שבסידור ובצבע מותירים בך את ההרגשה שמדובר במקום שלא מכאן. טיילנו קצת בתוך הגנים ונשמנו חמצן נקי ואז עלינו לרחוב יפה נוף לצפות בהם מלמעלה, כולל נוף אל המפרץ.

בר-יין 107, חיפה
קרפצ'ו בקר, בר-יין 107 חיפה
ברולה פטה כבד וכוס יין טוב, תענוג!

כשהבטן התחילה לקרקר נסענו אל "בר-יין 107". הזמנו פחות או יותר את כל המנות הראשונות בתפריט: קרפצ'ו בקר, ארטישוק אלה רומנה, סלט עם סלק וגבינת סנט מור מקורמלת, ברוסקטה עם עגבניות וגבינה מלוחה. אבל המנה שהכי השתגענו ממנה היתה ברולה פטה כבד, פטה מקורמל שהוגש עם ריבת בצל וטוסטים. יכולנו לאכול עוד ועוד ממנו, כאילו העורקים לא נסתמים. הרגשנו על גג העולם. תכל'ס, המסעדה באמת נמצאת על סוג של גג מבחינת הגובה ויש לה נוף משגע עד לים (בני מזל החיפאים האלה). לוקחים פה ברצינות את עניין היין והצלחנו לטעום מכמה בקבוקים עד שהתבייתנו על ויוניה הסדרה האזורית של כרמל. תענוג!

בדרך הביתה עוד עברנו דרך ואדי ניסנאס, למילוי מכסת הכנאפה והבקלאווה, כדי לא לחזור בידיים ריקות למישפוחה. הנסיעה עברה בנעימים ואנחנו הרגשנו שהעולם אוהב אותנו.

השוונץ:

הנה עוד משהו שוודי קטן לקינוח, שמעביר את רוח הטיול ואת המוסיקה שלנו. הם יודעים לעשות דברים טובים, השוודים האלה!

[youtube xFrGuyw1V8s]

לעוד פרטים מרהיבים על הוולוו V40 החדשה – לחצו כאן

הגרגרנית
מאז שאני מכירה את עצמי, אוכל מעניין אותי. להכיר, לגעת, להריח, לבשל, להאכיל ולאכול. בבלוג "הגרגרנית" אתם מוזמנים לקרוא את המחשבות שלי בנושאים הקשורים לאוכל, אבל לא רק.תמצאו אותי כאן: http://hagargeranit.wordpress.comמוזמנים לעקוב אחריי באינסטגרם: hagargeranit