הכל אפשרי …corny - הבלוג של קרין מילשטיין

לילה במנהרה/ רועי שוע- חיים

והנה זה מתחיל. עוד לילה על גבול עזה, עוד לילה של חוסר שינה. אבל, זה לא היה עוד לילה שגרתי. זה היה הלילה שישנה את חייהם של עומר וחבריו לנצח...

קרין מילשטיין

20/08/2019


לילה במנהרה

עומר התגייס מורעל, רמבו עם סכין קומנדו בין השיניים. הוא הגיע לצבא מקיבוץ בצפון ורצה להיות קצין, להשפיע, לתרום. ואז התחיל מבצע צבאי שבמהלכו הגיעו אליו לטירונות כדי לקחת מהם תרומת דם. ואז הוא הבין שהוא לא רמבו, שהוא חייל פשוט וכך הוא יישאר. וכך הוא גם רוצה להישאר. הוא הרגיש שכל הרעל שזרם בתוכו מתמוסס כמו סוכר במים. הוא התחיל להישבר כמו שברי מאמץ בשוק של חייל מסכן.

שגרת הסיורים שוחקת , נמאסת...

והנה זה מתחיל. עוד לילה על גבול עזה, עוד לילה של חוסר שינה.
עומר וחבריו החליפו את החבר'ה של הסיור באיחור של חמש דקות. חמש דקות זה הרבה זמן. בחמש דקות עומר יכול לאכול, לעכל את האוכל, לחרבן ולעשן סיגריה.
כמעט כל סיור נפתח בישיבה ביערות של 114. נווה מכין קפה ועמית פורש את כל מה שנשאר בשק"ם הנטוש ביום שישי אחר הצהריים.
התצפיתנית, חברתו של בני, דיווחה על תנועה חשודה. תשעים ותשעה אחוזים מהזמן, כשהתצפיתניות מדווחות על תנועה חשודה, זה חרטא. בדרך כלל איזה חתול מסכן שברח מעזה או כלב שהלך לאיבוד.
בינתיים עומר ממתין, שספיר, חברתו שכועסת עליו, תענה לו להודעה. היא תמיד בסוף עונה. היא תענה כשמתאים לה.

לפתע, הכל נהיה לבן. היה פיצוץ, היה פיצוץ אדיר. פיצוץ שהרים את רכב הסיור כמה סנטימטרים באוויר.
כולם יוצאים מהרכב והולכים לרכב של בני שעלה באש. אבל בני לא שם. האם הוא יצא לבד?
כנראה שלא...
כשעומר מסתכל על השביל ומחפש בעיניו את בני, הוא מזהה את הנשק שלו זרוק ליד הרכב. הקסדה שלו זרוקה עוד כמה מטרים מאחורה, וחמישה- עשר מטרים מעבר לקסדה, חור. ושביל של דם שמוביל אליו.

חטפו את בני.

באותו הרגע, השגרה נשברה. והלילה הזה ישנה את חייהם של עומר וחבריו לנצח.

"לילה במנהרה" כתוב מנקודת מבטו של עומר, בשפה חיילית, הנותנת לקורא תחושה שהוא שם, במחשבותיו של עומר החייל.

מאחלת לכם קריאה מהנה!

XOXO

אחת שיודעת ;-)