הכל אפשרי …corny - הבלוג של קרין מילשטיין

מעיל ושמו שמואל/ דרור בורשטיין- ספרות ילדים

יש הקוראים לו "שמיכי", יש הקוראים לו "חפץ מעבר" ויש הקוראים לו "שמואל"...

קרין מילשטיין

28/12/2016


20161227_191519_HDR~2

סבתא רבה היתה בת מאה כשקנתה את המעיל. היא יצאה במיוחד, ביום הראשון של החורף, הלכה ברגל לחנות, וחזרה רטובה, בידה המעיל הקטן.

סבתא קראה לו "מעילון". אמא קראה לו "מעילוש". רונה קראה לו "שמואל". היא שמעה פעם את סבתא רבתא אומרת את השם הזה.

רונה היתה מסתובבת עם שמואל כל היום. הולכת איתו לחברות. שוחה איתו בים. מטפסת על הרים. מטיילת איתו ביערות. מפליגה איתו למרחקים. היא לא היתה נכנסת למיטה בלעדיו.

20161227_195526_HDR~2

רונה גדלה, אבל, משמואל היא לא נפרדה. כל פעם גזרו ממנו חתיכה, עד שלא נותר משמואל כמעט דבר.

בלילה לפני יום הולדתה הרביעי של רונה, אמא ואבא באו אליה בשקט כשישנה וגזרו את מה שנותר משמואל. זרקו עד הפיסה האחרונה את שמואל לחצר.

בבוקר פחדו שהיא תבקש את שמואל, וכמה הופתעו שהיא בקשה קופסת גפרורים ולא הזכירה את "שמואל".

הם נתנו לרונה קופסת גפרורים ריקה. היא אמרה תודה, הוציאה מהכיס את שמואל, ושמה בקופסה החדשה.

20161227_195712_HDR~2

להורים רבים מוכרת תופעת השמיכי, הבובה או כל חפץ אחר שהילד נאחז בו מגיל קטן מאוד. החפץ שמלווה אותו כל שעות היממה ומרגיע אותו. או כמו שקוראים לו "חפץ מעבר".
זהו חפץ בדרך כלל רך ונעים לילד ולרוב מלוכלך (מבלייה ומזה שלא ניתן לכבסו כי אחרת הילד "מתחרפן").
לחפץ המעבר תפקיד חשוב עבור הילד. ברגע שהוא מבין שהא כבר לא חלק מהאם, החפץ עוזר לילד להתמודד עם הפחד ומהווה עבורו תחליף לאם.

בספרו של דרור בורשטיין, המעיל "שמואל" הופך לחפץ מעבר עבור רונה. הוא חווה איתה הכל. למרות שהוא הולך ומתכלה, היא עדיין לא מרפה ממנו. ההורים מנסים לגמול אותה בגיל ארבע, כי לדעתם זה כבר מוגזם שהיא עדיין איתו. אבל, מסתבר שרונה עדיין לא לגמרי מוכנה...
ומתי רונה תרפה מהחתיכה האחרונה שלה מ"שמואל"? כשהיא תרגיש שהיא לגמרי מוכנה. בינתיים היא תשמור את סודה בקופסת הגפרורים הקטנה :-)

קריאה נעימה!

XOXO
אחת שיודעת ;-)