הבלוג של נטע ארז

מרגישה בבית

אישה, מתכננת ומעצבת פנים, יזמית, פריקית של עיצוב, טבע, אדריכלות ואמנות, מאמנת אישית, אם חד הורית, ומצלמת. כותבת את עצמה לדעת על בסיס קבוע.

עדכונים:

פוסטים: 5

החל מיולי 2015

   Guggenheim_Museum_NY_50th_anniversary_Kandinsky_shiningcolors_426

תדמיינו את התחושה להתהלך בתוך ספירלה ענקית, לזרום מקומה לקומה לעלות או לרדת, יצירות אמנות ואנשים מתחלפים מול עיניכם, כמו נוף המשתנה בנסיעה.
אחד המבנים האהובים עלי ביותר, הוא המוזיאון ע”ש גוגנהיים בניו יורק, שנפתח לקהל בשנת 1959, והוא מבנייניו המפורסמים של האדריכל פרנק לויד רייט.

פנים החלל המרכזי של  המוזאון, מטפס בצורה ספירלית רציפה לגובה חמש קומות, הזורמות אחת לתוך האחרת בדרך המדמה אורגניזם. רייט תכנן את הבניין בדרך כזו שקהל המבקרים במוזיאון יעלה בתחילת הביקור במעלית לקומה הגבוהה ביותר ומשם יחל לרדת במסלולי הספירלה. הירידה במסלול הלולייני מאפשרת לצופים לראות אלה את אלה וכן להביט ביצירות ממרחק ובכמה זוויות. למרות שמסלול ההליכה במוזיאון אמור להיות חד-סטרי וכאשר מסתיים הסיור המבקר מוצא את עצמו באותו מקום שממנו נכנס, מצאתי את עצמי לא פעם ולא פעמים חווה את המוזיאון תוך כדי טיפוס מתון במעלה הספירלה, מייצרת חוויה שונה ונהדרת לא פחות. כשהמבנה הספירלי ובו תערוכות משובחות וקהל המבקרים, שגם הוא חלק בלתי נפרד מההתרחשות, חוברים יחדיו התחושה למבקר במוזיאון היא של חוויה הרמונית אחת מושלמת.

פעם מזמן היא חשבה שהדרך מאוד ברורה ומדויקת, חישבה בראשה את המסלול הידוע מראש. קודם כול היא תסיים את התיכון, בגרות מלאה פלוס בשביל העתיד ובשביל להיות בסדר, אחריו יבוא השירות הצבאי והיא תעשה שם את הכי שהיא יכולה בשביל הרזומה וגם בשביל תפארת מדינת, אחר כך היא תלמד, חייבים ללמוד משהו והיא תבחר מקצוע יפה שהיא אוהבת וגם נשמע לא רע בכלל. בין לבין גם יגיע בעל, בעל זה משהו שממש חייבים, מה פתאום חיים בלי בעל, וכשהוא יגיע יגיעו אחריו בשורה הילדים, היא עדיין לא ידעה כמה אבל היה ברור שהם יגיעו. והיא תהיה אישה ואמא, ואמא ואישה ותהיה הכי מחויכת ומוגשמת בעולם, כי זה הפוסטר של החיוך וההגשמה ושל הבסדר שרץ אצלה בראש מאז ומעולם. פעם מזמן.

וכמו בספירלה של פרנק לויד רייט, היא החלה פוסעת ומסמנת וי בכול הרובריקות האפשריות, כי להיות בסדר זה מה שעשתה הכי טוב, והחיים עברו והיא סיימה תיכון עם וי בריח הורמונים, ואחרי שלוש שנים סיימה צבא וסימנה וי בריח גאווה, ועוד כמה שנים עברו וסומן ברובריקת הלימודים וי בריח הנאה, כשהגיעה החתונה גם שם סימנה וי משמעותי בריח התרגשות וכמו שצריך, ואז בדיוק כפי שתכננה הגיעו הילדים והיא סימנה וי ענק בריח אהבה (ה-וי הכי גדול שיצא לה). ואחרי שכול הויים סומנו, היא התיישבה יפה עם ידיים שלובות בתוך הפוסטר ההוא מאז, ישבה וחיכתה להרגיש את החיוך ואת ההגשמה, אך אלה לא באו.

לקח לה עוד כמה שנים להבין, תוך כדי ישיבה כשהיא כבר כמעט נרדמת, שהספירלה לא רק שלא הסתיימה, אלא היא בקושי הגיעה לאמצע, ולא קלה היא דרכנו, כפי שאמרה לה זו שפתחה לה בקלפים. ועוד הבינה שסימון הצ’ק-ליסט הוא פספוס מכיוון שכול העניין הוא הדרך עצמה החוויה, ההתרגשות, שיש משמעות להכול סביבה וה-ווים הם רק חלק קטן מכול העניין.

אחרי שהבינה את זה, ממש ממש הבינה, היא קמה על רגליה למרות שהיה נורא נוח לשבת בפוסטר בשילוב ידיים, והמשיכה לצעוד רק שהפעם לא ידעה לאן היא הולכת או מה היא המטרה היא פשוט התחילה ליהנות מהדרך.

תדמיינו את התחושה להתהלך בתוך ספירלה ענקית, לזרום מקומה לקומה לעלות או לרדת, יצירות אמנות ואנשים מתחלפים מול עיניכם, כמו נוף המשתנה בנסיעה.

גוגנהיים 1

 SRGM_ph006

עוד מהבלוג של נטע ארז

בית, גם אם שכור

    יום אחד, באמצע החיים, אחרי הרבה שנים מרופדות, מצאתי את עצמי אורזת את כל הפקלאות ועוברת לגור בבית שכור.   טוב, זה לא קרה ביום אחד ולא בדיוק באמצע, אבל הרעיון...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

בית הזכוכית של פיליפ ג'ונסון וסודות ששמרה בבטן

קם אדם, לא ילד למעשה אדריכל בעל שם ומחליט שמכול סוגי הבתים שהוא יכול לתכנן, הוא יבנה לעצמו בית מזכוכית. קובייה שקופה, ללא חוצץ בינה לבין העולם שמקיף אותה. בנוף ירוק בניו...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

יום של חול

בשעה ארבע אפס אפס, פלוס מינוס, סגרתי בנחישות את הלפטופ חבר שלי, מספיק להיום. הבית שקט, חופש גדול והילדים עם האקס בחו"ל, מזליסטית שכמוני, שקט בחוץ ובפנים רעש גדול. תחושת העומס, שמלווה אותי בימים האחרונים, התיישבה לי בדיוק...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה