בית מארח – יש חיים אחריו…

איך שורדים 'בית מארח' עם שישה ילדים – תלמידי כיתה א'?
עם תכנון והכנה מוקדמת, הצטיידות, וכשכל בני המשפחה מתכוננים יחד. אה, וכמובן עם הרבה כוונות טובות וסבלנות 🙂
וגם… בעזרת 'תיבת ההפעלות' בה מצאנו את נקודת המוצא לתכנון כל הפעילות. היה כייף!

בית מארח בסגנון בלשי
בית מארח בסגנון בלשי

בית מארח בסגנון בלשי - מחפשים פתרון לתעלומה

אז לפני חצי שנה התחלנו את כיתה א'
ואיתה גם את המשימות שמגייסות את ההורים לא איחרו לבוא…

כבר היינו בנטיעות, ושלחנו משלוחים, וציירנו ציורים, והכנו כבר את 'כוכב השבוע', ואספנו פקקים, והבאנו עוגה, ועוד… ועכשיו הגיע הבית המארח.
חמישה ילדים באים להתארח בביתנו לפעילות מגבשת, ומעט שונה מהרגיל. הבן שלי בחר חברה אחת מהכיתה, ושאר ארבעת הילדים קיבלו "שיבוץ" מהמחנכת.
בני השתתף בשני מפגשים כאלו בחודשיים שקדמו למועד שלנו, ונראה שזה ביקור חביב ותו לא מבחינתו, אך מאמץ לא טריוויאלי מצד ההורים המארחים מאידך.

חיפוש בגוגל עם הצירוף "בית מארח". העלה שניים-שלושה פוסטים של אמהות שכבר 'שרדו' את זה כדי לספר. מצאתי כמה רעיונות לבישול משותף עם הילדים (כדורי שוקולד או עוגיות?).   ואת האתר של 'תיבת ההפעלות' .
באתר הזה יש שפע תוכניות לבית מארח, במחיר 50 ש"ח. חיפשתי חיפשתי ובסוף החלטתי לרכוש את הערכה הבלשית. הערכה נשלחת כקובץ במייל לאחר הרכישה. ובתוכה תשע פעילויות, הכל מסודר עם חישוב של זמנים, הרבה טיפים לאיך להתארגן, ואפילו דפי הפעלה שכל מה שצריך זה רק להדפיס אותם.
אבל אני פרפקציוניסטית, וזה צריך להיות בדרך שלי.
אז נכנסתי לפינטרסט, ובדקתי Spy Activities וגם Detectives Activities for kids והתחלתי להרכיב את הפאזל. השתמשתי בפעילות של 'תיבת ההפעלות' כעוגן או נקודת מוצא, ואותה הרחבתי

הכנתי מסמך ובו רשימת קניות:
מפת ניילון חד פעמית לשולחן, מספריים נוספים, דבק סטיק, עפרונות, פנקסים קטנים וכד' שלכל ילד יהיה מה שהוא צריך לכל הפעילויות.
כיוון שהאירוע שלנו התקיים ממש שבוע לפני פורים, קניתי גם שישה זוגות משקפי שמש כהים וזולים (כמו של הבטלנים), 6 פנסים קטנים מהמגירות של ההפתעות בשני שקל, ו-6 זכוכית מגדלת, כי אי אפשר בלש בלי זכוכית מגדלת. ואז ראיתי שיש שפמים מצחיקים כאלו, דביקים,

בית מארח בסגנון בלשי - הצטיידות

רשימה של אוכל:
שני בקבוקי שתייה ממותקת. שני חטיפים מלוחים (נזהרת מדברים עם שוקולדים שמא הילדים יצאו משליטה מרוב אנרגיה) – פופקורן ובייגלה שטוחים
החלטנו שבמקום להזמין פיצות, אנחנו נכין ארוחת ערב ישראלית פשוטה ומזינה. ביצים מקושקשות לכולם, לחם, ירקות חתוכים, גבינות וכאלה. אז אין מה לקנות – הכל יש במקרר.

הכנתי לבנזוגי רשימה של סידורים בבית, איך לסדר ת'שולחנות והכסאות,
וזהו. שלחנו הזמנות לילדים ולהוריהם.

בדקתי מבעוד מועד ב-VOD שיש סרט מצוייר מדובב בנושא של בלשים, כדי שאם יישאר זמן, ואם יהיו ילדים שיסיימו מהר לאכול ויהיה קשה להחזיק אותם, אוכל להושיב אותם מול הטלוויזיה. טוב שבדקתי, אך לא היה בכך צורך. לא היתה דקה אחת מיותרת, ולא הפעלנו טלוויזיה כלל.  גאווה  🙂

אז מה היה בתכנית שלנו?
כשהילדים נכנסו, וכמובן טיפטפו בטווח של קצת מעל רבע שעה, הם נכנסו לחדרו של בני לשחק איתו קצת.
כל חדרי הבית היו סגורים, פרט לסלון, חדרו של בני, השירותים והמטבח. הילדים אינם מוזמנים להציץ או לחטט בכל חדרי הבית. ממש לא.

כשהתאספו כולם, התיישבנו סביב לשולחן מרכזי, הם ישבו שניים שניים סביב פיאותיו של השולחן ואני ובנזוגי בראשו. מאחורי היה שולחן שירות ועליו כל מה שהייתי צריכה.
פצחנו בחטיפים המלוחים ובשתייה. ורק לאחר מכן התחלנו בהפעלה.
תליתי פוסטר לבן ועליו הרכבתי איזשהו סיפור מסגרת מופרך וילדותי שכולל תעלומה
בכל משפט החסרתי מילה או שתיים ונתתי לילדים להשלים את המילה, וכך לסייע לי להרכיב סיפור עם תעלומה, שאותה הם יצטרכו לפתור.

אבל לפני שיוכלו לפענח את התעלומה, הם צריכים לעבור הכשרת סוכנים ובלשים.
וכך שיחקנו משחקי זכרון – כי הבלש חייב להסתמך על הזכרון שלו
משחקי ניחושים – כי על הבלש לשאול שאלות ולהסיק מסקנות
אספנו טביעות אצבעות
כתבנו בדיו סתרים
אפילו שיחקנו בינגו בלשים שיצרנו יחד
ובסוף כל בלש קיבל תעודת סוכן חשאי, בחר לעצמו שם קוד סודי, וקיבל את הציוד הנחוץ לו: משקפי שמש, שפם, זכוכית מגדלת ופנס.

בית מארח בסגנון בלשי

ורק אז, או אז, הם יצאו לחפש 6 פריטים שהחבאנו ברחבי הסלון.
כשהבנו שהם מתקשים למצוא שני פריטים אחרונים, נתנו מספר רמזים עד שמצאו
הצטלמנו כמובן למזכרת עם השלל, חוגגים את ההצלחה של פיצוח התעלומה

וסידרנו את השולחן המרכזי לארוחת ערב.
בחמישה לשבע בערב, שעתיים אחרי ההתחלה, סיימנו את הארוחה והחלו ההורים להגיע.
מבחינתנו, הצלחה כבירה.
לא היה הרס וחורבן (באחד הבתים הילדים שיחקו בכדור ושברו מנורה)
לא היה טירוף של שוקולד
לא היתה טלוויזיה דלוקה באף שלב של האירוח
בזמן הארוחה בנזוגי, ממש שיתף אותם ונתן להם מידע על טביעות אצבעות. מה זה, למה זה, ואיך אוספים אותן. זה היה מאד מעניין וממש ריתק אותם. והרגשתי שזה נתן ערך לימודי.

כל מחלקת הבילוש שלנו - בית מארח בסגנון בלשי

ובלילה אחרי שקיפלנו את הכל, גם הפכנו כ-20 תמונות לסרטון, כי יש משמעות גם למזכרת, וגם ל'יחסי הציבור' מול המורה ושאר ההורים בכיתה.

יש מצב שהגזמנו בהוצאות. לא שאני יודעת כמה הורים אחרים הוציאו לקראת הפעילות, אנחנו הוצאנו כ-250 ש"ח אולי מעט יותר. לא חישבתי בדיוק.
אבל זה הרגיש לי נוח לדעת שיש לי הכל, ושום דבר לא חסר, ושהילדים יכולים לקחת הביתה כמזכרות את כל הפריטים בהם השתמשו כבלשים.

אז מבחינתי הסוד טמון בהכנה ובתכנון (מ'תיבת ההפעלות' למדתי לחשב ממש זמן של כל פעילות ומשחק)
וגם ברעיון מעט שונה, שמייצר עניין, סקרנות, וגם אותנו המבוגרים לא משעמם…

בהצלחה ב'בית המארח' שלכם, שיעבור בקלות ובשמחה.