הבלוג של Lihi Nachmias

My Life in Words

מצויידת בתואר ראשון בתקשורת, תעודה של סטייליסטית אופנה ותואר בלתי רשמי של מכורת טלוויזיה ומתרגשת ממוזיקה טובה. קוראת ספרים שאפשר להחזיק ביד ולהתכרבל איתם. בסופו של יום אוהבת לכתוב על כל מה שכתוב עד לכאן :)

עדכונים:

פוסטים: 67

החל ממרץ 2013

ספונטניות, לא בדיוק השם השני למישהי ביתית.. לפעמים היא קוראת לי לצאת ולהשתחרר. לפעמים אני נענית לה, כשמתאים לי.. סיפור ב 3 חלקים על ביתיות, ספונטניות, נהנתנות בחוץ ומה שבניהם..

17/02/2014

חלק א: נעים בבית
לפני שבועיים, היתה עוד יום שבת חורפית-קייצית. הכי נהנית משבתות כאלה! השמש שיוצאת בחיוך, לפעמים גם כבונוס היא ממש מחממת (כשהיא לא מזייפת/משקרת..אבל העיקר שהיא שם ומבחינתי – זה עובד). בימים כאלה אפשר לראות מהחלונות בבית עד חיפה, לוותר על שכבה נוספת של סוויטשירט מחממת או סריג עוטף ומנחם ופשוט להתענג על היום היפה הזה בצורה האידאלית… מהספה.  כן, כן מהספה. לא ווספה, לא שיט בספינה ולא טיול רגלי. הספה. הנעימה, המפנקת והמזמינה עם ערימת עיתונים ומגזינים.

מה אוכל לומר? אני בחורה ביתית (באתרי הכרויות זה דווקא נחשב לתכונה חיובית, לא?), ולא רק כזו שיושבת על הספה מ 10:00 עד 22:00, אלא כזו שיודעת לנצל את השהייה בבית! השהייה שלי היא בסטייל. כי תמיד יש חדר לנקות, ארונות בגדים לסדר, סלט לצהריים להכין ובכלל, יש גם מגירות לארגן, (“מתי בפעם האחרונה עשיתי סדר במגזינים שאני אוגרת..?”), יש עוד ספרים שממתינים בסבלנות אין-קיץ שאני אגיע אליהם. סרטים וסדרות שמורים על המחשב וממתינים לצפייה.. אני בחורה ביתית, כל הנזכר לעיל – זה התרפיה שלי בשילוב מוזיקה להתנענע ברקע  (מולטי-טסקינג זה הדבר).. ביתית וגאה בזה.    אז מה עושה בחורה ביתית כשהספונטניות קוראת לה לצאת לשחק, להשתחרר, להתאוורר? מז”א סתם יושבת?  פתחתי חלון, הורדתי את הפח וגם צעדתי לצד השני של הרחוב, לשים את בקבוקי הפלסטיק במחזורית. גם מחוץ לבית וגם ידידותית לסביבה! וגם עליתי 7 קומות ברגל במקום קיצור דרך מהיר בחסות המעלית. 4:0 לטובתי :)

חלק ב: חברה של אימא :”נעים בחוץ, לא נצא?”
זה החלק ביום, בד”כ בשעות לפנות הצהריים (10-12) כששיחת טלפונית “פתאומית” טומנת בתוכה את האתגר היומי – להיענות להזמנה להצטרף לאימא ולחברה/דודה שלי לטייל או להישאר בבית. אגב, אין באמת דבר פתאומי בשיחות טלפון בבית שלנו, זו מרכזיה עם טלפונים קבועים, ברמה שכל מה שחסר לי כל בוקר זה לסמן וי לצד שם המתקשרת, את המספרים אני כבר מזהה. אנחנו גם מנהלות שיחות של דקות ארוכות במקרה ואימא שלי עסוקה בקו השני.. .

אז מה, להמשיך לשבת על הספה וליהנות מהנוף מהחלון, או ליהנות מהנוף מהמושב האחורי ואח”כ בחוץ, בזמן אמת ולהתגאות בעצמי שנעניתי לספונטניות הפעם?  לשם הגילוי הנאות, אני די בטוחה שלספונטניות קו ישיר עם מרפי – כלומר, דווקא בסופ”שים בהם הלכתי לישון מאוחר על גבול לפנות בוקר, והעיניים קצת שורפות ממחסור בשעות או דווקא בסופ”שים שמיועדים לניקיונות שדחיתי כל השבוע – דווקא אז – מגיעות ההצעות הללו. כי אין באמת עניין אם אין משהו מהותי כמו שטיפת רצפה לשקול כנגד.. .  אז לקול ה”נעים בחוץ היום, לא ננצל את זה ונצא?” התחלתי לשקול ולהחליט בשביל עצמי, שזה הסופ”ש שבמוצאי השבת שלו, יהיה לי מה להתגאות שיצאתי להתאוורר במרחק ק”מ רחב מזה של הקריה השכנה.  ההחלטה נפלה על הגנים הבאהיים בעכו. מצויין, כי אפילו לא ידעתי שיש כאלו נוספים בנוסף לחיפה.

שמחה שאמרתי “כן” לספונטניות (הפעם הזו, כן?) כי לומר את האמת יש רגעים בחיים שזה משתלם. והיום היה רגע כזה, גנים ירוקים, עצים שגזומים על המילימטר, בדיוק שלא היה מבייש את החצר המלכותית. עם פסלים, מפל מים קטן, שבילים ארוכים.. תמונה אחת שווה אלף מילים. תהיה כזו בהמשך.
בחזרה החוצה, המשכתי להגיד לעצמי תודה לאל שהשארתי את המעיל באוטו ולא נסחבתי ומנענתי מעצמי סירבול נוסף בחום שהיה. כי להתגבר על עצמי ולהיות ספונטנית וגם להתמודד עם סירבול אלו שני דברים שלא הולכים ביחד. האחרון מבטל את הראשון ולהפך. אם כבר להיות ספונטנית, אז לדאוג לבטל כל אלמנט שיכול להרוס את החוויה.. .

חלק ג: היה כיף, כיף לחזור..
השעה כבר אחרי 16:00, עדיין בהיר אבל עם רוח קרירה והשמש מראה סימנים של שקיעה עם צבעים מרהיבים.. גם האוכל שאכלתי במסעדה מתחיל לשקוע..
(גם זה חלק מהשיקול של היענות לספונטניות, לחשב ארוחות וזה..) אז מה היה לנו? טיול בגנים המרהיבים, מצלמת אחרות, מצלמת אותי (סלפי), נהנית מהליכה ארוכה וגאה בעצמי שעליתי במדרגות להצטלם בנקודה גבוהה – כל הזדמנות לנצל לספורט ולנכס נקודות לטובתי, הצליחה. אני גאה בעצמי. ההיענות לספונטניות התורנית עלתה יפה, כנראה שבפעם הבאה זה יזכה בשבת ביתית.. ;)


נ.ב – בהזדמנות הזו, תודה מירב מלמד על הטיפ להשתמש בגלייז של אינדולה!!
השקט הנפשי שהשיער המתולתל שלי ממושמע ונראה טוב יותר, הוסיף להנאה מהספונטניות..

עוד מהבלוג של Lihi Nachmias

תצוגה מקדימה

דלתות מסתובבות: חנויות, זיכרונות וחוויות

   סגירת מעגל קשה להאמין שבערך משנת 2009 לא הייתי בעיר שנמצאת במרחק נסיעה של פחות מ 20 דק' מהקריות. לא בתוך העיר ממש בכל אופן, עקפתי אותה מסביב לא מעט ובהזדמנויות שונות...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

הגלאם של גילמור: האימא והבת הכי מגניבות על המסך חוזרות

איימי שרמן- פלדינו היא לבטח אחת הנשים האהובות ביותר בשבוע האחרון ונט-פליקס הוא  המקום החם להיות בו. הרשת אישרה שהיא תפיק את מיני סדרת ההמשך לבנות גילמור, שהיתה להיט רציני משנת 2000-2007. לטובת מי שלא בעניינים, תזכורת קלה:...

תצוגה מקדימה

החיים על פי בילי

ערב של כיף היה לי בשני בערב השבוע.  ערב בנות של ממש, עם שתי חברותי הטובות ובת דודתי בהשקת המחזמר בתאטרון חיפה. ההנאה החלה כבר בפינוק של ההתחלה, עם מזנון קינוחים...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה