הבלוג של מעין

אל המעין

שנים שנאתי את השיר הזה (אל המעין בא גדי קטן...) כל טיול שנתי הילדים היו מתחילים לפצוח בשירה קולנית ואני יושבת בקצה האוטובוס מנסה להתחפר בכיסא מקווה שאולי תפער הרצפה חור ותעלים אותי. מאז קצת גדלתי, היום אני דוקא אוהבת את השם... +עוד

שנים שנאתי את השיר הזה (אל המעין בא גדי קטן...) כל טיול שנתי הילדים היו מתחילים לפצוח בשירה קולנית ואני יושבת בקצה האוטובוס מנסה להתחפר בכיסא מקווה שאולי תפער הרצפה חור ותעלים אותי. מאז קצת גדלתי, היום אני דוקא אוהבת את השם שלי... וכן, אני מעין עם יוד אחת. אמא להראל, רועי, נועה וגלעד, ותוספת קטנה שהצטרפה למשפחה בשם צ'יקו.

עדכונים:

פוסטים: 17

החל מדצמבר 2014

אם רק היינו רואים את קו האופק, מישהו היה מסמן את קו הסיום עם סרט, הכל היה נסבל יותר. אפשר היה לשאת את הניתוק מתוך ידיעה שיש לזה דד-ליין.

01/04/2020

בחוץ עם הכלב, מידי בוקר, סוג של רוטינה ששומרת על שפיות.
ה”בחוץ” נראה לי שונה, למרות שהעצים אותם עצים, הבניינים אותם בניינים ובכל זאת…
מן תחושה של חצי.
חצי יום כיפור. חצי מלחמת המפרץ. חצי זהו-זה.

גם הרגשות שלי הן חצי.
חצי שמחה, על השקט, העצירה, המנוחה, ההזדמנות להתכנס, להתבודד, להשתבלל.
חצי עצובה, מוטרדת, מודאגת, מפוחדת מזה שהכל עומד, לא זז, כאילו העולם עצר מלכת.

אם רק היינו רואים את קו האופק, מישהו היה מסמן את קו הסיום עם סרט, הכל היה נסבל יותר.
אפשר היה לשאת את הניתוק מתוך ידיעה שיש לזה דד-ליין. אבל לאף אחד אין תשובה.

המצב הזה מלמד אותנו שיעור באי וודאות ושחרור שליטה.
כמה שאנחנו אוהבים להיות בשליטה וכמה אנחנו קטנים עכשיו מול כוחות גדולים מאיתנו. וכל מה שנותר לנו לעשות זה להסכים להיות בלא נודע, לנשום עמוק ולהיסחף עם הזרם, עם הנחשול החזק שכרגע לוקח אותנו לאן שהוא מחליט. בלי לנסות להתנגד לו, כי זה פשוט לא יעזור, זה אף פעם לא עוזר, בטח לא עכשיו. קצת כמו במתקן הכי מפחיד בלונה-פארק.

אתה עולה למתקן, הראש יודע שזה רק משחק. הכוח החיצוני שמופעל עליך, מעיף אותך לכל מיני כיוונים שמנוגדים לתנועות הטבעיות של הגוף, ללא כל יכולת התנגדות. הלב שלך נופל לתחתונים, הבטן מתהפכת, אתה צועק, מתחרט, מקלל, מתפלל, רוצה לחזור אחורה, אבל אין לך ברירה חוץ מלהחזיק חזק ולדעת שעוד מעט זה יסתיים.

אז במוקדם או במאוחר, גם זה יסתיים.

“וְלֹא כְּמוֹ בֶּעָבָר וְלֹא כְּמוֹ שֶׁדֻּבַּר
הַכֹּל עוֹמֵד לֹא זָז
עֶצֶב, גֶּשֶׁם, אַהֲבָה, לֹא מְשַׁנִּים דָּבָר
מַשֶּׁהוּ מֵת, מַשֶּׁהוּ נִגְמַר…

מִילְיוֹנֵי אֲנָשִׁים לְבַד
וְאִם כְּבָר לְבַד אָז שֶׁיִהְיֶה בִּתְנוּעָה
שֶׁנִּתְחַמֵּם, שֶׁלּא נִקְפָּא, שֶׁלּא נִשְׁתַּגֵּעַ”
(מיכה שטרית)

החברים של נטאשה – אם כבר לבד

 

 

 

 

עוד מהבלוג של מעין

עוד 30 יום

עוד 30 ימים אני נפרדת מעשור, עשור שהתחיל בפרידה מאבי, עשור שנגמר בלידה החדשה שלי, עשור שבו האמנתי שאני כבר יודעת על עצמי הכל , עשור שבו הבנתי שאני בעצם לא יודעת כלום, עשור שבו התאהבתי בקריירה והתמכרתי אליה כמו פרפר הנמשך...

תגובות

פורסם לפני 5 years
תצוגה מקדימה

פרפר לילה

באישון לילה אני מנסה להילחם בפרפר לילה, מהגדולים והשחורים האלו, שתמיד פחדתי מהם כילדה. הוא נעמד מול המקלחת, בחיבור בין הקיר לתקרה. יכולתי להתקלח וזה לא היה מטריד אותו כהוא זה, אבל משהו בי לא הניח לזה. הנוכחות שלו בחדר הקטן...

תגובות

פורסם לפני 4 years

פסק זמן

לקחתי פסק זמן כדי להכיר את עצמי, לקחתי פסק זמן בשביל לשאול האם אלו החיים שדמיינתי לעצמי, למרות שנראו על פניו מאוד מלאים, משגשגים ומאושרים. לקחתי פסק זמן בשביל ללמוד להכיר מההתחלה את בעלי והילדים, לקחתי פסק זמן בגלל...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה