הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 316

החל מאוגוסט 2010

שישי שמשי בצהרים נסענו לאשדוד, כי אבא שלי היה חייב שגם אני איווכח בקסם שהוא גילה לפני כשבועיים. אכן היה קסם. בעיקר כי מסתבר שאפשר למצוא אוכל מעולה אשר מוגש בצורה מרשימה, וכל זה במחירים אנושיים ובסביבה נחמדה, ולמרות שמדובר במסעדה כשרה.

21/11/2009

לפני כשבועיים היו לאבי אורחים מחו”ל. הם רצו לנצל הזדמנות של ביקור חבר במושב בסביבת אשדוד כדי ללכת לארוחת צהרים במסעדת אידי. לפני כן אבא שלי קפץ לאחת החנויות הקבועות שלו, ויצא שכהרגלו הוא סיפר שם על תוכניותיו. למה אידי? שאל המוכר? יש מסעדות אחרות באשדוד, שאינן נופלות באיכות, אך זולות בהרבה. מיד המוכר התקשר לחבר שלו, בעל מסעדה באשדוד, אבל זה אמר שהמסעדה שלו פתוחה רק בערב, עם זאת נתן המלצה על מסעדה אחרת. פסקאדו. אבל היא כשרה.

תבינו, מבחינת אבא שלי, זה שהמסעדה כשרה זה נון רציני. אבל הוא בכל זאת היה מוכן לנסות. ויצא בסוף שגם הוא וגם אורחיו כל כך נהנו, שהוא לראשונה בחייו השאיר טיפ של 15%. וכמובן שהוא גם מיד הודיע לי שעוד שבועיים הוא ייקח אותי לשם. תביאי מצלמה, הוא אמר.

המקום נפתח ביום שישי ב-12:00, והגענו רגע לפני. לרגע ישבנו לבד, אבל כמה דקות לאחר מכן הגיע זוג, הם התיישבו בשולחן לידנו, ועד לסוף הארוחה זו היתה כל התפוסה של המסעדה.

איפה יחיאל, שאל אבא שלי? יחיאל נתקע עם האוטו בכניסה לעיר, ויגיע עוד מעט. יחיאל, כך יסתבר אח”כ, הוא גם השף וגם הבעלים. בהמשך נגלה על יחיאל עוד כל מיני דברים. אבא מאוד רצה שיחיאל יעזור עם המלצה על המנה העיקרית, אז בינתיים הזמנו יין ומנה ראשונה. בתוך מגוון רחב של מחירים, הצלחתי למצוא בקבוק של ברקןGrand Classic שהוא שילוב מיוחד של הזנים קברנה, שיראז ומרלו (Special Edition 2007), והוא עולה רק 80 ₪. כך נפל הפור. למרות המחיר הבהחלט זול, היין היה מצויין. לפני שהגיע היין קיבלנו שתי כוסות של ליקר נחמד. “על חשבון הבית. מיחיאל”.

על השולחנות חיכו לנו מפיות בד, ולאחר שפרסנו אותן על ברכינו, קיבלנו גם מפיות נייר. שנינו התפעלנו מהיעילות. חוץ מזה, כבר במהלך המנה הראשונה הונח על שולחנו כלי עם שקיות של מגבונים לחים. עוד נקודה לזכותם. התפריטים, לעומת זאת, היו מקרטון, כמו בסושייה זולה בקניון. הייתי ממליצה למקום להחליף מיד למשהו שיותר הולם את המיצוב של המקום, אבל מצד שני, זה באשדוד, אולי מיצוב אחר יבריח את המקומיים.

למנה ראשונה בחרנו ראשית ב-ברבוניות טריות של הים התיכון מטוגנות בקמח ומלח-ים (45). חשתי געגועים עזים לברבוניות שאכלתי בילדותי אצל ראוף ביפו. לצערי, זה לא השתווה לזכרונות, אף כי היה נחמד.

למנה ראשונה נוספת התלבטנו בין בלו-פין פיצה לבין סביצ’ה לימה לימה. מהתיאורים של המנות היה נראה שכדאי לנסות משהו מעניין ושונה: בלו-פין פיצה – קרפצ’ו טונה אדומה טרייה מונח על טורטיה פריכה ואיולי “מורימוטו” (41). הבחירה היתה נכונה. היה מ ע ו ל ה. ולמה פיצה? כי העיגול הזה פרוס לסלייסים כמו של פיצה.

בעודנו ממשיכים לחכות ליחיאל שיגיע להמליץ לנו על העיקריות, נוחתת לנו על השולחן המנה שהתלבטנו עליה. זה על חשבון הבית מיחיאל, שמתנצל שהוא מתעכב. כך יצא שאכלנו גם את סביצ’ה לימה לימה – דג-ים, בצל סגול, חלפניו, צ’ילי, עגבניות טריות וליים (42). הבחירה בין שתי המנות אמנם היתה נכונה, אבל גם זאת היתה מאוד מוצלחת.

והנה יחיאל הגיע. בשל היותו שף ובעל מסעדה וגם בשל שמו, ציפיתי למישהו מבוגר. להפתעתי גיליתי ילדון עם צמה ארוכה. רק בן 27, כך נודע לי אח”כ.

הוא עזר לנו לבחור את המנות העיקריות והזמנו. הוא ניסה גם להציע שנבדוק את הסושי, כי ביום שישי יש גם תפריט סושי. ויתרנו. אבל הוא לא ויתר לנו. בזמן ההמתנה לעיקריות הגיעה לשולחן צלחת עם שני סוגי סושי, אחד חם, שאינו הטעם שלי, אבל אבא חיסל בשמחה, והשנייה אינסייד-אאוט עם אבוקדו בחוץ וסלמון סקין בפנים, שהיה מצויין.

 

בינתיים לשולחן לידנו הגיע לוקוס, שהיה נראה שמוכן לזנק מהצלחת. הייתי חייבת לצלם.

את צילומי הסברתי, אגב, בכך שאני מאוד אוהבת לצלם אוכל. את הצילום של יחיאל עשיתי כבר בסוף הארוחה, וכששאל מה אעשה עם התמונה, אמרתי שמקסימום אשים בבלוג הפרטי שלי.

למנות העיקריות אבא לקח דניס שלם בעשבי תיבול ושמן זית (82). הוא מאוד נהנה.

ואני, בהמלצת אבא, שלקח בפעם הקודמת, ובהמלצת יחיאל, לקחתי מוסר ימאסה – פילה ברוטב של פיטריות טריות, עשבי תיבול וסויה (78). ולמרות שכבר לא נשאר כמעט מקום, ולמרות שזה היה נחמד ולא יותר, זה חוסל כמעט לגמרי.

כל המנות העיקריות מוגשות עם תוספת אחת לבחירה – פירה אפונה / תפוח אדמה על גחלים / אורז מתובל / עגבניות ובצל בגריל. פירה אפונה?!? המנה האנגלייה האהובה עלי Mushy peas? היתכן? לא היה מקום להתלבטות. זה מה שלקחנו שנינו. בניגוד לגרסה האנגלית הגסה והסמיכה, קיבלנו פירה קטיפתי מעולה. כששאלתי את יחיאל מה למסעדה באשדוד ולמנה האנגלית המסורתית, הוא הסביר שבמסעדה כשרה המוגבלת מלהשתמש בחמאה, פירה רגיל ללא חמאה יוצא לא טעים. אחרי ניסיונות עם חצילים, סלק ואפונה, הוא הגיע למתכון המנצח – חצי אפונה חצי תפוחי אדמה. אכן מנצח.

רגע לפני שביקשנו חשבון תחקרתי קצת את יחיאל. הוא עבד 7 שנים כטבח באשדוד ואח”כ קצת ביבנה. הוא החליט לבדוק אם הוא שווה משהו ונסע לעיר הגדולה. הוא עבד חצי שנה אצל אבי קונפורטי בצפרה, והחליט שהוא מוכשר מספיק (את כל זה הוא סיפר בצניעות גדולה). הוא חזר ופתח מסעדה כשרה באשדוד. ותאמינו לי, הוא באמת כזה מוכשר.

עם החשבון קיבלנו עוד צ’ופר על חשבון הבית – טראפלס. ואפילו אני, שאני ידועה כלא חובבת שוקולד גדולה,  הצלחתי להשתלט על המנה…

את השולחן לידנו פינקו בסופלה שוקולד חם על חשבון הבית.

החשבון הסתכם ב-326 ₪ לזוג, כולל שתי ראשונות, שתי עיקריות ובקבוק יין. מחיר אטרקטיבי מאוד.
הבטחנו לחזור.

לפני שחזרנו לאוטו שחנה ממש ממול, כי באשדוד אין בעיות חניה, התקדמנו קצת לעבר הים שבצבץ באופק. תוך רגעים מצאנו את עצמו בתוך החוף המקסים.

כשחזרנו לאוטו, נגלה לעינינו הבניין של המסעדה (פסקאדו משמאל למטה)

פסקאדו, ביררנו, זה דג בספרדית.

פסקאדו Pescado
מרטין בובר 1/12 (למעשה על רח’ יפה נוף, בהמשך הטיילת שיוצאת משד’ משה דיין)
אשדוד
08-8523063, 052-8660384
אתר הבית
שעות הפתיחה (כי זו מסעדה כשרה)
א’–ה’: 24:00 – 12:00
ו’: 12:00 –  כניסת שבת
שבת: צאת שבת – 24:00

תגובות מהפוסט המקורי:

איזה כיף, נשמע אחלה.
אני מרגישה שחסרים לי דגים בתפריט שלי… תגידי, כמה זמן לקח לך לנסוע לאשדוד? והאפונה, אכן מנה שנשמעת מנצחת, אבל האם זה שמן זית מסביבה? לא יותר מדי? הפיצה נשמעת מעולה. בקיצור, צריכה לבדוק את המקום, רשמתי לפני. תודה!!!
21/11/2009 17:14:52 beagle
וואלה, את קוראת זריזה…
לא נסיעה ארוכה כל כך. לדעתי חצי שעה. והשמן היה ליד, לא הפריע. תודה לך!!!
21/11/2009 17:18:15 תיבת דואר לא סוגרת ת”פה
קראתי ונהנתי
גיליתי היום את הבלוג שלך. יופי של פוסט, נהנתי מאוד לקרוא ושמח לקפוץ לבקר בעתיד. רותם
21/11/2009 21:16:50 תיבת דואר רותם
תודה רותם
ברוכה הבאה…
21/11/2009 22:15:35 תיבת דואר לא סוגרת ת”פה
רק רציתי לומר תודה
תודה נשמח לראותכם שוב
22/11/2009 16:35:53 תיבת דואר יחי
קשה לומר שזו ביקורת אוביקטיבית
או ביקורת בכלל לאור היכרותו של האבא את השף והבעלים שגם נכח במקום
22/11/2009 18:28:36 תיבת דואר omer
תגובות
יחי – שמחתי לפרגן, היה באמת כיף. סחתיין שמצאת למרות שנמנעתי מלתת רמזים… עומר – אין היכרות אישית. אבא שלי היה פעם אחת בלבד קודם לכן, ויחיאל, שהוא אדם מקסים, הציג את עצמו והמליץ לו על מנות.
22/11/2009 18:53:36 תיבת דואר לא סוגרת ת”פה
איזה כיף לקרוא עוד פוסט שלך
כרגיל הכתיבה שלך מקסימה ושופעת בהומור, התגעגעתי חוצמזה שעכשיו הבנתי מאיפה קיבלת את החוש הקולינרי שלך :) (כי ההורים שלי מעדיפים לאכול בסטקייה, וכמה שיותר זול יותר טוב. מי אמר פירה אפונה?) המנות נראות מעולות! בהחלט נשמע כמו מסעדה נפלאה מתי נוסעים לאשדוד את אומרת?
22/11/2009 20:11:46 תיבת דואר fairy_mi
החינוך הקולינארי הוא מבית
זה לגמרי לגמרי נכון. ואפשר לארגן איזו נסיעה באחד מימי שישי הקרובים. בכיף. גם אני מתגעגעת
22/11/2009 20:18:44 תיבת דואר לא סוגרת ת”פה
נחמד שם.
הספא באשדוד גם היה כזה מפנק, אבל חשוב לעשות את זה לפני האוכל. ןנכון אין שם בעיות חניה, גם אם היו חונים שם רק טרקטורים!…אפשר לחנות ממש מול הדלת.
27/04/2010 11:01:19 בלהה
עשית לי חשק לדגים
איזה כתבה מעניינת ואיזה מדהים נראות התמונות ממש יש לי חשק לאכול שם,כמה אפשר לאכול באידי. באותה הזדמנות תרשו לי להמליץ לכם על אתר חדש שנתקלתי בו בשיטוטי ברשת אתר של מבצעים והנחות באשדוד והסביבה האתר נקרא שווה בדיקה ושם תוכלו למצוא מבצעים והנחות באשדוד,קליפים יפים שמתחדשים כל יום קבלו קישור www.2345.co.il
06/05/2010 10:57:45 תיבת דואר ערן

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה