הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 316

החל מאוגוסט 2010

על אירוע ראשון מסוגו שארגנה מסעדת פורלין, בו טוויטרים ובלוגרים אכלו ושתו כיד המלך, ודיווחו על זה ברשת האינטרנט בזמן אמת. גם אני זכיתי להיות שם, והנה גם דיווח בדיליי.

22/05/2009

הפעם זאת לא תהיה ביקורת, כי הוזמנתי לארוחה על ידי המסעדה, רק שבניגוד לארוחות כאלו, אליהן מזמינים בדרך כלל עיתונאים, לזאת הוזמנו עיתונאי רשת האינטרנט בלבד. לכן אשתדל לא להמליץ או להשמיץ, רק לדווח על אירוע שהיה חוויה. זהו חלקי בעסקה.

ראשית דבר – הגיע מייל לחשבון שלי ברשת החברתית “קפה דה מרקר” (להלן “הקפה”). במייל היה קישור להזמנה מהודרת שכותרתה: אירוע eat&twitt. עיקר ההודעה:

            פורלין ו-FiddMe מזמינים אתכם לאכול ולצייץ על זה באירוע ראשון מסוגו בישראל.
            28 טוויטרים ובלוגרים מובילים,
יוזמנו לארוחת ערב נדירה ומרחיקת אופקים קולינאריים,
יאכלו כיד המלך, יצייצו ויכתבו על זה, והכל ב-Live.

ראיתם, מישהו חושב שאני בלוגרית מובילה. כבוד. בכל אופן, נתבקשתי לשלוח להם מייל שמסביר למה אני רוצה לאכול ולצייץ על זה, ולחכות להחלטה שלהם. בלי בושה, שלחתי את המייל הבא:

            כי אני אוהבת לאכול, אני אוהבת לכתוב על זה
והכי חשוב, כי הגיע הזמן שתתקנו את הרושם הזה:
http://saloona.co.il/losogeretape/?p=1016

כן, ראוי לציין כי לאחר ביקורים לא מעטים במקום, לפני שנתיים וחצי חוויתי ביקור בעייתי, והחלטתי לחלוק את רשמי עם עולם הרשת, בפורום מטעמים, בו נהגתי לכתוב אז (יש לציין, כור מחצבתי). בכל מקרה, לאחר שליחת המייל הלא כל-כך עדין הזה, מאוד הופתעתי שנבחרתי להשתתף באירוע.

כשהגעתי הרגשתי כמו מישהי שנקלעה למסיבה לא לה. היה נראה לי שכולם מכירים את כולם, ורק אני איני שייכת. אבל מיד כששמעתי שקוראים בשמה של מעיין נדיר, הרשתי לעצמי לנחש שזו מעייני, שמעולם לא נפגשנו פנים אל פנים, אבל יצא לי להכיר אותה ברשת כשניהלה את קהילה ביקורת המסעדות בקפה. היא התיישבה לידי, הכירה לי את anatc שמצידה השני, וכבר לא הרגשתי לבד. מיד גם נהיינו חברות בפייסבוק.

נותרה רק בעיה אחת, אין לי מחשב נייד, וגם לא חשבון פעיל בטוויטר. מה עושים? אתגרתי את יכולות הגלישה שלי ונכנסתי לפייסבוק מהטלפון הנייד. נחזור אל זה עוד מעט.

ראשית הוצגו לנו הבעלים של המקום: השף אמיר מרקוביץ והמנהל ליאור בן עדי. שני בחורים צעירים (צעירים ממני בכל אופן). גם עם ליאור כבר זכיתי לאינטראקציה רשתית. לפני כשנתיים הוא פנה אלי בקפה, ולאחר שיחה קצר הסתבר שהוא יודע מי אני, הוא קרא את הביקורת שלי. אז הוא עוד לא היה בעלים של פורלין, רק מנהל. הופתעתי לגלות אז שבניגוד למקומות אחרים שמיד שונאים את המבקר, הם דווקא לקחו את הביקורת שלי לתשומת ליבם, והרגישו שהם היו לא בסדר. הוא הציע לי אז ארוחת פיצוי, אבל לא ניצלתי אותה מעולם. והנה נפגשנו שוב. כמובן שהוא זכר…

אחרי הצגת הנפשות הפועלות, נאספו מאיתנו ההזמנות. בינתיים הוקרנו על הקיר דיווחים Online בטוויטר.

את הארוחה ליוותה הרצאה של היינן שוקי ישוב מיקב עגור בהרי יהודה, שכל היינות שלהם ממזגים בין זנים שונים של ענבים. זכינו לטעימות של ארבעה סוגי יין. (פירוט מלא על היינות ששתינו תמצאו אצל ששת). לפני המנה הראשונה קיבלנו יין לבן Blanca 2008. בעיני הוא היה מתוק מדי.

למנה ראשונה נהננו מבחירה בין 4 מנות: טרטר סלמון – עם אפרסקים, צנוברים וכוסברה. סרדינים כבושים – בכבישה ביתית נוסח “מארסיי”. קרפצ’יו פילה בקר – עם חומץ בלסמי וגבינת פרמזן. סלט תמנונים – תמנונים כבושים, עלי תרד, עלי בייבי, אגוזי קשיו וזיתי קלמנטה בתיבול עדין.

אני בחרתי בסלט התמנונים, שהיה נפלא.

מעייני לצידי לקחה את הסרדינים, שהיה משובחים.

anatc הזמינה טרטר סלמון והתאכזבה, אני הרווחתי. טעמתי גם מהקרפצ’יו, שהיה טעים, אך לא היתה בו בשורה יוצאת דופן.

בשלב הזה כבר התחלתי לדווח בפייסבוק דרך הנייד שלי:

אחרי המנה הראשונה, קיבלנו סורבה אשכוליות וקמפרי לרענון החיך, ובינתיים גם נמזג יין רוזה Rosa 2008. גם הוא לא היה מאוד מלהיב, מה שלא מנע ממני לקחת כוס שנייה.

למנה עיקרית הוצעו לנו 3 חלופות: פילה בקר – בשר מיושן ברוטב פיטריות יער בתוספת פירה תפוחי אדמה ושום קונפי. פילה מוסר ים – צלוי על הגריל בתוספת סלט סלסה טרי ורענן של מלפפונים, ענבים, אשכוליות וצנונית. חגיגת פירות ים – סרטנים, מולים, שרימפס וקלמרי, מוקפצים ברוטב פרובנסיאל או ברוטב קרם שום.

לקחתי פילה בקר.

מי שאמר שלא מזמינים בשר במסעדת דגים צדק. התוספות היו מדהימות, אבל את הבשר לא יכולתי לאכול. מצד שני, שכניי לשולחן נהנו מהמנה, אז זה כנראה עניין של טעם. מלאת רגשי אשמה שאלתי את ליאור בעדינות אם אוכל להחליף את המנה. ליאור, כזכור, כבר יודע שאני בעייתית. הוא השיב שבשמחה, ולקחתי הפעם את הפילה מוסר ים.

בעיני היה מצויין, בעוד ששכניי לשולחן טענו שהוא מלוח. עוד הוכחה שזה עניין של טעם. הסלט היה מעניין וטעים, אבל לא מתקרב לרמתו של הפירה, שהביאו לנו בשמחה תוספות במנות נפרדות.

מעייני לקחה את פירות הים, שנמנעתי לקחת רק אני לא אוהבת לעבוד כשאני אוכלת. עזרתי לה לבחור ברוטב קרם שום שהיה נפלא. היא מאוד נהנתה מהמנה, רק קצת התלוננה על המולים (מעניין…).

נמאס לי לדווח דרך הטלפון, ומעייני הציעה לי את המחשב הנייד שלה. בינתיים קיבלנו יין אדום Kessem 2006 , שהיה מצויין, ואחריו גם יין שחור Special Reserve 2006. אני כבר הייתי די שיכורה. אפשר לקרוא על כך בדיווחים הבאים:

לקינוח (מנה אחרונה חביבה, כפי שנכתב בתפריטים שקיבלנו) יכולנו לבחור בין קרם ברולה בניחוח לבנדר לבין קרפצ’יו אננס עם זעפרן וסורבה קוקוס. גם כאן הדעות היו מאוד חלוקות. אני חובבת גדולה של קרם ברולה, והטוויסט של הלבנדר הוסיף עדינות. מאוד נהניתי מהמנה. לאחרים היתה הסתייגות מהלבנדר. הקרפצ’יו היה מרהיב ביופיו, אבל בעיני היה מתוק מדי. מצד שני, אני לא חובבת אננס גדולה.

מתישהו בסוף הארוחה קיבלנו הרצאה על צילום אוכל מגבי קמינסקי. לצערי, היית שיכורה מדי מכדי להתרכז. אחרי עוד כוס של היין השחור פניתי בדרכי הביתה. מזל גדול שפורלין זה די בשכונה, ואחרי עשר דקות הגעתי הביתה. לא לפני שקיבלתי גם מתנה ביציאה – ספר The best of rest עולם של טעמים”. כתבתי סיכום ממצה של הערב בפייסבוק ונרדמתי. וכן, היה לי האנג-אובר רציני למחרת.

 היה כיף גדול. כן ירבו אירועים כאלו. כשעברתי על התמונות שצילמתי גיליתי שלא רק אני סיימתי את הערב שיכורה:

 

פורלין
פרישמן 10
תל אביב
03-5222664
אתר הבית
twitter
talker

עוד כתבו על האירוע (רק מה שמצאתי בשלוף):
מעיין נדיר, מנהלת פורום ביקורת מסעדות בתפוז, שם העלתה anatc כמה תמונות שצילמתי בזמן אמת.
ניב קלדרון ב-Newsgeek, בקפה דה מרקר
גל גרנוב, הבלוג של כפיר וגל
ששת, הקדירה של ששת, בקפה דה מרקר
הדר OK בקפה דה מרקר
Blond Mobile ב-jajah
דביר רזניק ב-Planet Lotus
MyTaste
Oh So Arty

תגובות מהפוסט המקורי:

אם כן, יונית….
מסתמן שלא השתפרה הבשורה?
22/05/2009 22:34:05 סופי
אני דווקא התרשמתי שכן.ואם היית אומרת שביין של עגור עסקינן…
אז בכלל הייתי מתרשמת. פעם כתבתי סיפור עצוב על היין המשובח של שוקי ישוב, ששגיתי בהבאתו לסעודת חג עם אורחים שלא ידעו להעריך אותו. לא רק שהוא נמזג ל 30 כוסיות קידוש, את המעט שהצלתי שפכו לי… לי נשמע שהיה לא רע בפורלין. אני מפרגנת להם על הרעיון ועל זה שהם מחזיקים יינות בוטיק שווים
23/05/2009 00:57:27 שירי
במקור הודיעו שיהיה ססלוב
גם במייל שקיבלנו וגם בהודעה של פורלין בקפה היה כתוב שיהיו טעימות של יין מיקב ססלוב. אבל האדום והשחור של עגור היו כל כך טובים, אז למי אכפת. ואגב, אני זוכרת ששוקי אמר משהו על זה שהוא לא אוהב לקרוא ליקב שלו יקב בוטיק. לא הבנתי למה.
23/05/2009 11:29:08 תיבת דואר לא סוגרת ת”פה
בתור זו שהיתה איתך אז בארוחה הידועה לשמצה
זה נראה לי כמו שיפור, אבל בארוחה מכוונת-מבקרים, רצוי שיהיה שיפור… לא?
26/05/2009 14:38:24 beagle

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה