הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 316

החל מאוגוסט 2010

מקום קטן ומגניב בכניסה לשוק הכרמל, שתמצאו בו מאכלים יפנים מעולים וכיפיים, כמו סלטים שווים, לחמניות יפניות מאודות, מרק ראמן וטפיוקה נהדרת.

19/04/2014

אתם אולי לא יודעים את זה עלי, אבל יש לי בבית מחברת, בה אני מנהלת רשימה של המסעדות שאני רוצה לבקר בהן. The Bun נמצא ברשימה שלי כבר המון המון זמן. וכשאני אומרת המון זמן, אני מתכוונת בערך מאז שפתחו את המקום, וזה היה בשלהי 2011, כלומר משהו באזור של שנתיים וחצי. The Bun הוא “מזנון אסיאתי עכשווי | יפני”, וכמזנון, דמיינתי אותו כמשהו קז’ואל, שאינו מתאים לבילוי ערב. אבל כשהייתי במרתון ראמן עם בועז צאירי, מספר אנשים שאלו אותי איך זה שעדיין לא הייתי ב-The Bun, וזה קצת זירז תהליכים. למעשה, תוך פחות משבוע לאחר מכן כבר ישבתי על הבר ואכלתי ממיטב המאכלים שיש למקום המתוק הזה להציע. כזו אני, צייתנית.

מדובר במקום קטן, בכניסה לשוק הכרמל, מיקום כל-כך הולם למסעדה מסוג זה. בפנים בר שפונה למטבח, מסביב דלפקים וקצת שולחנות וזהו. אנחנו ישבנו על הבר כדי לחזות מקרוב בקסם המתרחש בעת הכנת המנות.

01. The Bun - המטבח

התפריט אינו גדול, אך עשיר מספיק. הלכנו לפי הסדר והתחלנו עם מנה מה”ראשונות“: רול סלמון בדף אורז, עשבי תיבול רוטב יוזו ווסאבי (29 ₪). נהנינו לראות את הטבחית שלנו מכינה את המנה ממש מתחת לאפנו. היא סידרה יפה את הסלמון, עשבי התיבול ואטריות הזכוכית בתוך עלה של חסה. לא לגמרי הבנתי מה קורה שם, עד שהיא התחילה לגלגל את נייר האורז השקוף שישב מתחת לעלה החסה, ונעלם מעיני כי… נו, הוא היה שקוף (וכן, גם כי הראייה שלי לא משהו). כשהכל גולגל יחדיו, נשאר לה רק לחתוך את הגליל לשש חתיכות, לסדר יפה על הצלחת להגיש. מנה נהדרת ומרעננת להתחלה.

02. The Bun - רול סלמון

המשכנו עם ה”ראשונות“, אבל התקדמנו מדג לבשר. לקחנו סלט סובה קר, שייטל צלוי, בצל ירוק, רוטב פונזו, בזיליקום, נענע (48 ₪). “סובה” אלו אטריות יפניות דקות ואפרפרות המיוצרות מקמח כוסמת. אטריות עם שייטל זה שילוב מעולה, סלט נפלא.

03. The Bun - סלט סובה

ועכשיו הלכנו מספיק סחור סחור, והגיע העת לפרוע את החוב ולאכול לחמניות מאודות. למקום הרי לא סתם קוראים The Bun, הם גם מגישים שם The Bun, שאלו הלחמניות היפניות המאודות, אם תרצו, קצת כמו הלבן של החלה, אבל זו אנלוגיה שלא עושה מספיק חסד עם הלחמניות האווריריות הללו. המקום מציע שלוש מנות עם הלחמניות הנהדרות האלו, אחת עם טופו, שנייה עם דג ושלישית, והחשובה מכל, עם בשר. אנחנו כבר עברנו לבשר, וממילא מבין השלוש זו היתה מהנה המושכת יותר בתפריט, אז לקחנו “מפורק” – צלעות בקר, מלפפון חמוץ, רוטב מיסו ברביקיו (41 ₪). מקבלים שתי לחמניות לא מאוד גדולות, שזה מצויין לחלוקה בזוג, והטעם גן עדן. הבשר אכן מגיע “מפורק”, פסים של בשר, ולרוטב יש טעם מדהים, וזו פשוט מנה כיפית.

04. The Bun - מפורק

בינתיים סיפרו לשכנתנו לבר על מנת ה”מיוחדים” של היום: תמנון עם קולרבי, שעועית, צנונית וכרובית על רוטב יוגורט (48 ₪). ובשל חיבתי הגדולה לתמנונים, הזמנו את המנה מיד כששמענו עליה. ומה אומר, גם המנה הזו היתה נפלאה.

05. The Bun - תמנון

עוד חוב נשאר לי לפרוע, וזה לטעום את מרק הראמן של The Bun. אז עברנו ל”עיקריות” ולקחנו

ראמן, פרגית צלויה, אצת נורי, בצל ירוק, קרם טוגוראשי, ביצה בסויה (58 ₪). עכשיו, כמו שאתם כבר יודעים, הכל יחסי. המנה אמנם היתה טעימה מאוד, אבל קצת קשה לעמוד ברף הגבוה שהציב בועז צאירי רק כמה ימים קודם לכן, ולכן טיפה התאכזבתי. גם ביחס לשאר המנות שאכלנו, זו היתה קצת פחות מרגשת. אבל זה עדיין היה טעים, וחיסלנו לגמרי את כל המנה. כן ראוי לציין את הטעם יוצא הדופן והנפלא של הביצה הקשה, שהחלמון שלה היה בדיוק במידת העשייה הנכונה, צהוב וצמיגי, וההשרייה בסויה נתנה לה טעם מיוחד ונפלא. עד כדי כך, שהתחשק לי לנסות לעשות את זה בבית, אפילו קניתי ביצים, אבל שכחתי לקנות סויה, וממילא אני לא כל-כך נכנסת למטבח, אז כבר הספקתי לנטוש את הרעיון…

06. The Bun - ראמן

טוב, נשאר רק עוד סעיף אחד בתפריט שאסור לפסוח עליו – “הקינוחים“. יש רק שני קינוחים, קרם קרמל וטפיוקה, אבל לא היתה לנו בכלל התלבטות. כשראינו את הקופסא עם הפנינים של הטפיוקה בחלב קוקוס, במרקם סמיך שנראה כמו קוטג’, לא יכולנו לעמוד בפיתוי.

07. The Bun - קוטג

רק כדי להבין את גודל ההתרגשות, לפני כמה חודשים הזמנתי טפיוקה במסעדה הכל כך מדוברת “טייגר לילי“, וקיבלתי מנה שנראתה כמו מרק. בקערה היה חלב קוקוס שבו צפו כמה פניני טפיוקה בודדות בין קוביות קרח וכמה פירות. זה היה עלוב ולא טעים (ראו תמונה). אז כשראיתי את המנה שיצרו כאן, טפיוקה וחלב קוקוס, קראמבל בוטנים, תותים (28 ₪), לא יכולתי שלא להתרגש, כי ככה צריך להיות טפיוקה, סמיך ועשיר. גם הקרמבל היה נפלא, ולמען האמת, היה כל-כך עצוב כשזה נגמר, אז הזמנו סיבוב שני.

08. The Bun - טפיוקה

אני מחכה כבר להזדמנות לחזור לשם שוב. הפעם אני לא אחכה שנתיים וחצי.

The Bun
הלל הזקן 18, מתחם שוק הכרמל
תל אביב
03-6044725
פייסבוק

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים של ‘לא סוגרת ת’פה’?
לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי – למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש,
או עשו Like בעמוד הפייסבוק של לא סוגרת ת’פה

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

עלה גפן – מסעדת שף אותנטית בדרך לצפון

ביום הראשון של ראש השנה החלטנו לצאת קצת מתל אביב. נסענו לאורך חופי הים התיכון המקסימים, עצרנו בחוף עתלית והגענו עד לחוף בצת. מתישהו התחלנו לפתח רעב קל, אבל לא רצינו לתת לזה להוציא אותנו מהשלווה שהשרה עלינו הים. ובכל זאת,...

תגובות

פורסם לפני 5 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה