הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 316

החל מאוגוסט 2010

לאכול כמו מלך, באוירה ירושלמית יוצאת דופן, לצד עיתונאים ודיפלומטים מרחבי העולם. ככה אוכלים בקלאסה. והאוכל – לשטוף את העיניים וללקק את האצבעות.

24/03/2012

אמריקן קולוני – פרק ראשון

ב-1864 בנה הפאשה ארמון לארבעת נשותיו בירושלים. ב-1881 הוא מצא את מותו, ולמרות שהיו לו ארבע נשים, הוא לא הספיק להעמיד לעצמו יורש. הארמון נמכר למשפחה אמריקאית, שהפכה אותו למלון, אותה משפחה היא בעלת המלון עד עצם היום הזה, ומכאן נתקבל שמו של המקום, אמריקן קולוני.

אמריקן קולוני – פרק שני

בשלהי שנות ה-90, הורי יצאו לסיור “חו”ל בירושלים“, מטעם “בית שמואל”, בהדרכתו של המדריך המדהים מויש מעוז. הם חזרו נרגשים, וסיפרו בהתלהבות על סיור בפינות חמד, שכל אחת מהן לוקחת אותך למקום אחר בעולם: גרמניה, אוסטריה, אנגליה, צרפת, סקנדינביה, ארה”ב ועוד. הם במיוחד היו נרגשים מביקורם בבית המלון “אמריקן קולוני”, שהעלה בהם זכרונות, איך אחרי 67 הם נהגו ללכת מדי פעם לבראנץ’ המפורסם במקום. יש לזכור, שב-67, כמו גם בשלהי שנות ה-90, “בראנץ’” עדיין לא היה מנהג נפוץ במחוזותינו, והבראנץ’ באמריקן קולוני בהחלט לא היה עניין של מה בכך.

לפני 12 שנה בדיוק, בחודש מרץ לשנת 2000, כפסע לפני פרוץ האינתיפאדה השנייה, החליטו הורי לפרגן לעצמם חדר במלון אמריקן קולוני, לרגל חגיגות יום הנישואים ה-34 שלהם. וגולת הכותרת של החגיגות נקבעה בארוחת הבראנץ’ המסורתית של המלון, אליה הם הזמינו את אחי ואותי עם בני זוגנו להצטרף אליהם. כמו כל נהיגה שלי בירושלים, גם בפעם הזאת מצאתי את עצמי הולכת לאיבוד (ואני מודעת לאוקסימורון שבמשפט), רק שהפעם זה היה מעט יותר מפחיד מהרגיל, כאשר הרכב שלי נקלע להמון ערבי הומה, ואת דרכנו החוצה משם פילסנו בעזרת הנחיות משוטר ערבי. אבל כל זה נשכח מיד כשהגענו לחצר המלון, גן עדן עלי אדמות, שם אכלנו ממנעמי הבראנץ’ האגדתי של אמריקן קולוני. לסיום, ההורים שלי לקחו אותנו לראות את האוריינט האוס, שנחשב אחד הבתים היפים ביותר בירושלים, אבל כבר הכניסה לציבור הרחב היתה אסורה. חצי שנה לאחר מכן, בספטמבר 2000, פרצה האינתיפאדה השנייה, וביקור באמריקן קולוני כבר לא היה פשוט.

ביולי 08, כעשור לאחר הסיור של הורי, לקחתי גם אני חלק בסיור המקסים של מויש מעוז “חו”ל בירושלים”, אבל לא רק את האוריינט האוס ראינו רק מבחוץ, גם את אמריקן קולוני, אליו לצערי הרב לא נתנו לנו להיכנס.

אמריקן קולוני – פרק שלישי

לכן כל-כך התרגשתי כשבמרץ 2012, כ-4 שנים מאוחר יותר, קיבלתי הזמנה לארוחת מלכים באמריקן קולני, כולל הסעה עד פתח המסעדה. ככה צריכה להיראות סגירת מעגל ראויה. זו היתה ארוחה עם קומץ בלוגרים של אוכל, וצירפתי אלי את ניימן, חביב הבלוג, שפחות נמשך אל האוכל בארוחה, אבל נשבה בקסם ההיסטוריה של המקום, וגם בסיפורים על הבר שבמרתפי הארמון.

את הביקור המרגש הזה התחלנו בסיור במלון. לצערנו הרב לא זכינו לראות אף לא אחד מחדרי המלון, כי המלון היה בתפוסה מלאה, וכל החדרים מאויישים. אבל בכל זאת התרשמנו מהפאר הרב במקום.

כן, אפילו בחדרי השירותים…

ביקרנו גם בבר המרתף שניימן כל-כך רצה לשבת בו, הבר ששמו יוצא לפניו בירושלים, בו יושבים גברים בחליפות וסוגרים עסקאות על ויסקי וסיגר.

אחרי הסיור, התיישבנו בשולחן במסעדת ערבסק, ומנות חלומיות התחילו לזרום אל שולחננו. בין המנות הראשונות טעמנו פלאפל שרימפס, פואה גרא תוצרת בית, סלמון בר אטלנטי טרי מעושן, ועוד ועוד.

המשכנו לעיקריות שכללו בין השאר צלעות כבש צלויות, כתף בקר אלוהית, טאגין של דג, ממלואים ועוד. למעשה,אין לי מושג מה אכלנו, אבל אני יודעת שזה היה טעים ברמות אחרות.

אני מודה שלמרות שלא הרגשתי שנחוץ לי הקינוח, בכל זאת, אני אשת בשר ולא קינוחים, הקינוחים לא רק נראו נהדר, הם גם היו גאוניים, ולא נרגעתי עד שטעמתי מכולם, וחזרתי לוודא שוב ושוב שאני לא טועה, ושזה באמת כל כך מוצלח.

אז אם יש לכם אירוע ממש חשוב לחגוג, קחו בחשבון את אמריקן קולוני. זה אמנם יקר רצח, אבל בהחלט נאות לאירוע מרכזי בחייכם. ואם כיסכם מרשה לכם, עשו לעצמכם טובה, ופרגנו לעצמכם גם חדר ללילה. מבטיחה לכם שלא תתחרטו.

אמריקן קולוני
לואי ונסן 1
ירושלים
9443014–057
אתר הבית

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים של ‘לא סוגרת ת’פה’?
לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי – למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש,
או עשו Like בעמוד הפייסבוק של לא סוגרת ת’פה

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה