הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 316

החל מאוגוסט 2010

הפעם אני לוקחת אתכם איתי לגלריה. אבל אל דאגה, לא עשיתי הסבה לביקורת אומנות, כי בגלריה הזו, קודם כל והכי חשוב, יש אוכל. חוץ מזה יש בה גם בגדים ובובות ופרחים ותמונות ובלי סוף קיטש, אבל במובן הכי מקסים של המילה. הצטרפו אלי אל קסם של מקום, אבל ששש…. אל תספרו לאף אחד, שלא יגלו אותו והמקום יאבד מחנו.

27/12/2011

סיפורנו מתחיל הפעם ביום הולדת של המגיהה שלי (בהתנדבות). שתי חברות לקחו אותה לארוחת בוקר, מבלי לספר לה מראש היכן, זו היתה הפתעה. אני חיכיתי לדיווחים. למחרת היום המאושר, שאלתי: “נו…” והיא חייכה חיוך קטן, כממתיקת סוד. “הייתי במקום קסום… אבל אני לא יכולה לספר לך… טוב, אני אגלה לך… אבל אל תכתבי על זה, כדי שהמקום ימשיך להיות סודי”. אחרי שהיא תארה לי את המקום, ידעתי שאני חייבת לבדוק את זה כמה שיותר מהר, ושכנראה אני לא אצליח להתאפק ולכבד את בקשתה.

המקום הסודי, הגלריה של אלמוג שמו, נמצא במושב נווה ימין, ליד אזור התעשייה של כפר סבא. לצורך העניין גייסתי את חברתי מכפר-סבא, והבטחתי לה שהפעם אני באה אל האזור שלה (איזו מתחשבת אני…). כשצלצלתי להזמין מקום, שאלו אותי באיזה מושב אני רוצה. שמא לא במושב נווה ימין, חשבתי לעצמי, האם אני יכולה לבחור באיזה מושב ישימו את הגלריה לכבודי? אבל מסתבר שלא על המושב הזה הם דיברו. כמו שלכנסת שלנו יש מושב חורף ומושב קיץ, כך לאלמוג יש מושב ראשון ומושב שני (ואני יודעת שחוץ מהשם “מושב” אין יותר מדי קשר). בימי שישי ארוחת הבוקר בגלריה היא במתכונת של בופה, כאשר מושב ראשון הוא ב-9:30 ושני ב-11:45 (אם אני לא טועה). אבל ביום שקבעתי עם החברה, שתי החלופות לא התאימו לנו, תיכננו לאיפשהו באמצע, וגם המחיר, יש לציין, היה נראה על פניו יקר להחריד (79 ₪ לסועד עבור הבופה בשישי). אז הלכנו לקפה אחר, במושב אחר, עם מחיר אחר, אבל גם עם חוויה אחרת, שלא היה ראוי לדווח עליה.

אבל התמזל מזלי, והגעתי לשם יותר מהר משחשבתי, ואפילו לא שילמתי. המגיהה שלי כנראה גם בעצמה לא שומרת סוד גדולה, והיא החליטה שהגלריה של אלמוג הוא מקום נהדר לחגוג בו את סיום השנה האזרחית עם כל המשרד. אז את הבוקר היום פתחנו בארוחה חגיגית ושמחה, ולא פחות חשוב – טעימה.

בשעה תשע בבוקר בדיוק, פתחו בפנינו את הדלתות, ונכנסנו לעולם קסום. השולחנות היו ערוכים בקפידה, ונראו כמחכים לאורחי מסיבת התה של עליסה. הכיסאות, השולחנות, הפרחים, הכלים, השטיחים – קיטש בהתגלמותו. אבל קיטש מהסוג שסוחף אתכם לעולם קסום. בעודנו מחכים לכל המאחרים, הסתובבנו קצת במקום. לא רק שכל פריט ופריט הוא למכירה (אם ידכם משגת את המחירים המטורפים), בקצה המרוחק, אי שם ליד התוכי המדבר, תמצאו אין סוף פריטי ביגוד ועוד בובות ועוד תכשיטים ועוד פריטים למכירה.

כשמקום משקיע כל כך הרבה במראה, הרי זה מתבקש שזה בא לחפות על אוכל בינוני. אבל ההפתעה הקולינארית היתה אדירה. אמנם לא יום שישי היום, אבל לכבוד החנוכה, גם בבוקר זה היה בופה, עשיר במבחר מרשים של מאכלים, והטעמים, הו הטעמים, המשך נפלא של הקסם הוויזואלי. וזה אפילו לא היה הבופה המלא שמגישים בשישי, כך נאמר לנו.

אז בבופה הזה היתה שורה ארוכה של סלטים, שאף לא אחד מהם היה סלט ירקות סטנדרטי, וכולם היו עשירים ומיוחדים, ובעיקר מאוד מאוד טעימים.

אמנם ארוחת בוקר, אבל אם כבר בופה חלבי, זה מתבקש שתהיה איזו פסטה בשמנת. וכמה שהיא נראתה תמימה, היה לה טעם אלוהי. עוד אפשר לצפות מבופה חלבי, זה שתהיה בו פשטידה. אז היתה. זו היתה פשטידה של פסטה ודברים טובים. נפלאה. היתה גם פיצה, שמלכת אנגליה החליטה שאם כבר אנחנו במסיבת תה אנגלית, אז זה בוודאי Bread Pudding, אבל זה לא היה, זו היתה פיצה.

גם עלי הגפן הממולאים היו טובים, ואפילו החצילים היו מפתיעים.

אבל ההפתעה הגדולה ביותר היתה הר האורז. הוא היה כל-כך מרשים, שאף אחד לא העיז להיות הראשון לפגוע ביצירת האומנות, עד שהגיעה זו שלא סוגרת ת’פה, והעבירה מנה נדיבה לצלחתה. מדובר בשכבות מעורבות של אורז לבן ואורז פרא, שביניהן כפי הנראה היה גם בצל מטוגן. זה היה נפלא.

חוץ מכל אלו היו גם שני סוגי ביצים (עין הפוכה ושקשוקה), שניהם לא היו מאוד מרגשים, מגוון גבינות, ריבות וגם כמה עוגות לקינוח. הארוחה הזו סידרה אותנו לכל היום.

אז תודה למגיהה שלי ותודה גם לבוס. ועכשיו אני יכולה להגיד בלב שלם, שלמרות שלא שילמתי הפעם, המחיר 79 ₪ לארוחה הזו שווה כל אגורה.

ושתהיה לכולם שנה אזרחית טובה, לא פחות מקודמתה.

הגלריה של אלמוג
הגפן 3
מושב נווה ימין (ליד אזור התעשייה של כפר סבא)
077-8838890
אתר הבית

ולסיום, לכבוד כל הקיטש הזה, קבלו את ה-שיר של קיטש אמסלם, ורק שירדו כבר בחוץ גשמי ברכה…

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים של ‘לא סוגרת ת’פה’?
לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי – למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש,
או עשו Like בעמוד הפייסבוק של לא סוגרת ת’פה

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה