הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 316

החל מאוגוסט 2010

בחוץ שרר שרב, אבל בפנים היתה טמפרטורה מושלמת של קרירות נעימה, נטולת קיפאון מזגן, ותאורת אור צהרים מושלמת. שלל המנות שדגמנו היה מופלא. היש דרך מוצלחת יותר להעביר שרב?

23/03/2008

אביב הוא עונה שמלווה בתחושה של התחלות. זה זמן שמרגישים בו טוב. זו סיבה מצויינת לא לבזבז את השבת בבית. זו גם הסיבה לכך ששירה וגלי בחרו ללכת למקום אביבי, ואני הצטרפתי אליהן. ההחלטה הבסיסית שלהן היתה לאכול טאפס, והתחושה האביבית גרמה להן לוותר על טפאו החשוך ולבחור במשהו קרוב לים. זו היתה בחירה מצויינת. וכמי שכבר היתה בהרברט סמואל בערב, אני חייבת לומר שזה ללא ספק מקום מוצלח יותר בתאורת אור יום. גם הבחירה לשבת על הבר תרמה להצלחה.

התיישבנו בפינה בבר, מיקום מצויין לשלישייה. הברמנית, המליצה לנו להזמין הכל באיזי, כי המנות יוצאות מהר. אנחנו שמחנו על ההמלצה, שהרי זו השיטה שלנו כבר מזמן.  היא הניחה לפנינו את התפריט היומי שכונה תפריט אביב, ואנחנו תמהנו האם יתכן שיקראו ליום שרבי שכזה אביבי, והאם יש סיכוי שהאביב עוד לפנינו, כשאנו חשות בעיצומו של הקיץ. עוד המליצה לנו הברמנית שנשלב מנות טאפס עם מנות ראשונות, והבטיחה שלא נצא משם רעבות. וכך היה.

החלטנו די מהר לקחת בקבוק קווה אליגואר ברוט, אגוסטי טורלו 03′ (106 ₪, עדיף בהרבה על להזמין כוסות שעולות 28 ₪), ולחלוק מנת גספצ’ו עגבניות עם קרם אבוקדו ושרימפס (45 ₪, בניגוד ל-28 ₪ למנת טפס בגודל כוס הפוך, להגדרת הברמנית, מהתפריט היומי). גלי ניסתה לשכנע אותנו להזמין בייבי מקרל צלויים עם ארטישוקים ואספרגוס צלויים (מהתפריט היומי), או לפחות להתפשר על אנשובי (מהתפריט הקבוע). בינתיים החלטנו לא להחליט.

שירה הלכה לשטוף ידיים. למרות שהיתה במסעדה הזו כבר כמה פעמים, עשתה את הטעות הבלתי נמנעת ועלתה למעלה. גם אני עשיתי את הטעות הזאת בפעם הקודמת (אולי כי שירה שלחה אותי?). למעלה מוצאים את המטבח, חוויה מרשימה בפני עצמה, וטעות ששווה לטעות. הברמנית בעצמה המליצה לנו לחזור על טעותה של שירה, כי יש שם כמה טבחים שנראים ממש טוב. גלי, היית מאמינה ששכחנו לשמוע בעצתה? בזמן היעדרותה הקצרה של שירה הגיעה הקווה. מיד אחר כך הברמנית פירגנה לנו מנה של אנשובי טריים כבושים, על פלפלים שרופים באש (בדרך כלל 18 ₪ לטאפס, מהתפריט הקבוע), ורק בגלל שגלי כל כך רצתה. זו היתה תחילתה של ידידות מופלאה. היה שווה.

 

הגספצ’ו הגיע מיד לאחר האנשובי, ושירה חזרה סוף סוף משטיפת הידיים. הרמנו לחיים קווה מצויינת, וניגשנו למלאכת האכילה. הגספצ’ו היה טעים, במיוחד השילוב עם קרם האבוקדו.

 

בבחירה בין קלמרי לתמנון הכריעה גלי שמעדיפה דיונון, ולכן לקחנו קלמרי, שעועית לבנה, טחינה וזיתים ירוקים (28 ₪, טאפס מהתפריט הקבוע) ולא הצטערנו.

 

ובבחירה בין פנצ’טה, פרושוטו וג’מבון הכריעה הברמנית, שהמליצה בחום על פנצ’טה ביתית, סלט אביבי וחרדל חריף מתוק (55 ₪ מהתפריט היומי). הסלט האביבי כלל סלט חצילים ונתחי ארטישוק. המנה שהגיעה היתה שונה מאוד ממה שציפינו, אבל גם ממנה נהנינו.

 

רגע לפני שעברנו לקינוחים, לא יכולנו לוותר על ניוקי אספרגוס וערמונים (44 ₪, טאפס מהתפריט הקבוע), ושמחנו על ההחלטה.

 

הגיע רגע של מנות אחרונות. באמת שהתכוונו להזמין רק אחת. ובאמת שכבר הייתי מוכנה לוותר על הטארט תפוחים המסורתי שלי, שאני מזמינה בכל מקום, אפילו שגלי ושירה היו בטוחות שאתעקש. אבל הברמנית אמרה שהוא המנה האחרונה המומלצת ביותר, וגלי כבר הסכימה לשתי מנות, וכך יצא שהגיעו לפינתנו שתי מנות מצויינות (כל אחת 38 ₪). שירה ואני צירפנו לזה גם קפה הפוך (12 ₪).

ראשונה אכלנו את מילפיונה שקדים וצנוברים עם גלידת קרמל. אני אגיד עליה רק דבר אחד. וואו.

 

אחריה התלבשנו על טארט תפוחים דק עם גלידת וניל, שהיה יפה וגם טעים, אבל בהחלט במקום השני.

 

היה אחר צהרים מופלא, דעתי על הרברט סמואל השתנתה מהקצה אל הקצה. הצצה בתמונות שצילמתי בפעם הקודמת הוכיחה שלא היתה ולו מנה אחת שהזמנו הפעם שגם הזמנו בפעם הקודמת. אין ספק שהפעם בחירת המנות היתה מדויקת ומוצלחת, ואני משוכנעת שלא מעט בזכות המיקום שלנו על הבר והאינטראקציה הכל כך מוצלחת עם הברמנית.

החשבון כולו יצא 396 ₪.

ואנדקדוטה לסיום, על הקשר האישי שלי עם הרברט סמואל – סבא שלי היה המורה הפרטי לאנגלית של הבת של הנציב הרברט סמואל. הנה, אמרתי את זה, הייתי חייבת…

הרברט סמואל
בית גיבור,
קאופמן 6,
טיילת תל אביב
03-5166516
אתר הבית

תגובות מהפוסט המקורי:

ווואווווווווו
הכל נשמע ונראה אחלה, הביקורת כתובה מגרה כרגיל, אני כבר ממתינה להזדמנות לבקר בהרברט סמואל
24/03/2008 08:29:43 תיבת דואר וני
באמת לא ברור איך שכחנו
לבדוק את נושא הנוף המטבחי! נדרשת גיחה חוזרת. ומצטרפת להמלצות – מנות מצוינות ואוירה מושלמת לשבת אחה”צ על הבר.
24/03/2008 09:06:54   גלי
פשש………
התמונות נהיות מדהימות מפעם לפעם!
26/03/2008 00:58:23   שירה
וואו..
אני נהנה לקרוא נאת מה שאת כותבת. בהצלחה! גרמת לי חשק ללכת ולאכול, התקחי אותי? אבא
29/03/2008 12:17:30 תיבת דואר אבא

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה