הבלוג של יעל מוריס

לא סוגרת ת'פה

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים:... +עוד

לא סוגרת ת'פה זו גם אחת שלא מפסיקה לדבר, וגם אחת שלא יודעת שובע מאוכל. כזו אני. לא סוגרת ת'פה הוא בלוג אוכל, אבל מתכונים לא תמצאו בו. אני בחורה קטנה עם תיאבון גדול, הרפתקנית קולינרית שמחפשת כל הזמן אתגרים קולינריים חדשים: מנות יוצאות דופן, מסעדות מרתקות מכל הקשת, החל במסעדות פועלים וכלה במסעדות שף, שווקי אוכל ומסעות קולינריים בארץ ובעולם. עקבו אחרי בפייסבוק: facebook.com/Losogeretapeh

עדכונים:

פוסטים: 316

החל מאוגוסט 2010

במתחם שזוכה לפריחה מלבלבת – נמל יפו – נפתחה ממש לאחרונה “יונה”, מסעדת חדשה של עפרה ואבי גנור, הבעלים של “מאנטה ריי” האהובה והמבוססת. בשבוע החולף כבר הספקתי לבקר שם פעמיים, וזה כבר מדבר בעד עצמו.

03/12/2011

כבר כתבתי על הפריחה של יפו כשסיפרתי על הטרנדים של תשע”א במסעדות תל-אביב. מאז כבר הספקתי לבקר בקאסה נובה ובושתי, שני מקומות חדשים ביפו שמאוד אהבתי ואל שניהם חזרתי. אחד המוקדים הפורחים ביפו הוא הנמל המתחדש. וכך, במבנה של האנגר תעשייתי חדש תמצאו את “יונה“.

ביום שלישי, לקחתי לשם את אבא שלי, וזוג חברים טובים שבאו לביקור מאנגליה. ההנאה היתה גדולה, והחלטתי לחזור לשם כבר ביום חמישי, עם זוג חברי הטובים, שנהנו מכל רגע. ביום רביעי נשארתי בבית וראיתי בפייסבוק שאימי עירון, מנכ”ל סלונה (הבית של הבלוג שלי), כותבת שהיא מבלה להנאתה ביונה, וכל מה שיכולתי לחשוב לעצמי שהיום אני בבית, אבל “אתמול היה טוב, ויהיה גם מחר”.

בביקור הראשון ישבנו ליד שולחן, ובביקור השני, הצעיר יותר, ישבנו על הבר. מאחר והיינו שלושה, ביקשתי פינה, אבל יש רק אחת, והיא כבר הוזמנה. המיקום שקיבלנו בקצה הבר מול מסך מחשב לא מצא חן בעיני, וביקשתי לשפר אותו. הסבירו לי שזה בלתי אפשרי, אבל בתוך 5 דקות המיקום שלנו שודרג, ועברנו למקום הרבה יותר מרכזי ונעים. ככה התחלנו ברגל ימין.

אי אפשר לפתוח את הארוחה בלי לחם. למנה קוראים לחם פרטי, מוגש עם יונהגורט ומיצסלט ישראלי עם פלפל ירוק חריף (19 ₪). היוגורט של יונה נחמד, אבל ההצלחה הגדולה היא דווקא מיץ הסלט. הפלפל, אגב, לא היה חריף אף פעם, בכל אחת מהפעמים שהזמנו את הלחם או את המיצסלט, אבל אם אתם רוצים לעשות רושם על החברים שלכם, תנו להם לחשוב שמדובר בפלפל חריף, והכניסו את כולו לפה. אני רק מקווה בשבילכם שלא יחליטו לשנות את הפלפל בדיוק ביום שתעשו את זה.

המנות הראשונות מתחלקות לשני סוגים. הסוג הראשון נקרא בתפריט (אז אני צנצנת) – 29 ₪ לכל אחת מהן. בביקור הראשון לקחנו צנצנת סלמון טרי מעושן ביונה בשביל החברים מאנגליה, שלא אוכלים פירות ים. הם אהבו מאוד, אני לא התרגשתי. עם אבא לקחתי צנצנת שרימפס כבושים קלות בגרגרי כוסברה, בצל סגול, לימון ושמן, שהיתה יותר מוצלחת, אבל לא מלהיבה יותר מדי. עם החברים בביקור השני לקחתי צנצנת טבעות קלמארי כבושים קלות בטארגון, פפריקה מתוקה, לימון ושמן זית, שבעיני היתה המוצלחת מבין הצנצנות. בכל הצנצנות כמות נדיבה, ומומלץ מאוד לחלוק.

כל צנצנת מגיעה עם תוספת צדדית שמכונה בתפריט (ואני טרה קוטה) ליד הצנצנת, פולנטה או סלט עשבי תיבול ואגוזי לוז. הסלמון הגיע עם הסלט, אותו לא טעמתי, אבל אמרו שמצוין. השרימפס הגיע עם הפולנטה, שהיתה חמאתית ונפלאה. הקלמארי הגיע עם בחירה בין השניים, אז בחרנו בפולנטה.

הסוג השני של הראשונות נקרא כך: (יצאו מהטאבון) חמות מאוד, וגם כאן היו שני סוגים: הראשון הוא טרה קוטה או טרקוטה (יש בתפריט גם וגם) שעולים כל אחד 32 ₪, והשני הוא כל השאר, שעולים 42 ש”ח כל אחד. הטרה קוטה או טרקוטה היא צלחת חרס, שלפני שהגיעה לשולחן בילתה בטאבון שנמצא בסמוך לכניסה למסעדה. בביקור הראשון חתמנו את הראשונות בטרה קוטה של סרדינים מתובלים בפיסטוק וטארגון. הקרנצ’יות של הפיסטוקים עשתה חסד נפלא למנה, ולכן הזמנתי אותה גם בביקור השני. עוד ניסינו בביקור השני טרה קוטה של שרימפס, ארטישוק ומקדמיה. ובעוד שהשרימפס מצנצנת היה רק נחמד, השרימפס הזה היה נפלא, וגם שברי המקדמיה והשום חוסלו עד תום.

בין מנות הטבון שאינן טרה קוטה או טרקוטה, מצאנו את המנה הבאה, שלא הזמנו: קוביות “שולה” עם קינואה, עשבי תיבול, ג’ינג’ר מסוכר ולימון כבוש. כששאלתי את הברמן מי זאת שולה ומה זאת המנה הזאת, לא יכולתי שלא לתמוה אם אבי גנור, הבעלים של המקום, קרא למנה הזאת על שם שולמית טופ, דמות ידועה דווקא בתחום עיסוקי הרשמי (מחקרי שוק), איתה אבי עבד בחפיפה שנים לא מעטות…

אחרי הראשונות המוצלחות הגיעו גם עיקריות מצוינות. בתפריט תוכלו למצוא כמה דגים מעולים, אחד שלם ושניים פילה (סביב ה-80 ₪). אני אישית לא אכלתי מהם, אבל חברי לשולחן דגמו את כל השלושה ומאוד נהנו.

אני לעומת זאת, בביקור הראשון לקחתי סוג של בויאבז – פירות ים ופילה של דג בציר דגים וסרטנים עם פפריקה (99 ₪). מה שלא כתוב בתפריט, אבל הכינו אותי מראש, זה שמרכיב בולט במנה הוא סלק. ואכן, אפשר היה לקרוא למנה בורשט עם פירות ים. או חמיצת סלק עם פירות ים. ציר הסרטנים הלך קצת לאיבוד. אבל אל תבינו אותי לא נכון. אני ידעתי לקראת מה אני הולכת, אני אוהבת בורשט וגם פירות ים, והמנה היה מלבבת. גם מי שלקח אותה בביקור השני נהנה מכל רגע.

בביקור השני לקחתי נתח קצבים בציר בקר מעושן (79 ₪). ביררתי מה מידת העשייה המקובלת שלה, והברמן אמר לי שמידיום-וול. אבל אני מעדיפה מידיום רייר, שזה אדמדם, אמרתי לו. אחרי שהדפיס את המנה הוא חזר לעדכן אותי שהוא הדפיס רייר. קצת דאגתי, אני מודה, למרות שלמיטב הבנתי רייר זה כבר טרטר. הוקל לי מאוד לגלות כשהמנה הגיעה שהיא בדיוק במידת העשייה שרציתי, ושהיא נפלאה. מדובר בקוביות של בשר, שהחיסרון היחיד שלהן היה שהן התקררו מהר, כי היה ערב קר במיוחד, ומאחורינו אנשים פתחו שוב ושוב את הדלת כשיצאו לעשן.

עוד מנה שנדגמה בביקור השני היתה קוביית קסם של טלה (79 ₪). אכן קובייה, אכן קסם. מדובר בבשר טלה רך רך ומלא שומן, מוגש במבנה של קובייה. אני חייבת לציין שאני לא הייתי מסוגלת להתמודד עם המנה הזו, כי היא כבדה למדי, אבל הייתם צריכים לראות את מי שכן אכלה. היא היתה מרוגשת כולה. אני רק טעמתי, וזה בהחלט מופלא.

כל המנות העיקריות מגיעות נטולות תוספת, וכדי לשנות את המצב יש להזמין אחת מהמנות לצד שכל אחת מהן עולה 14 ₪. בפעם הראשונה הזמנתי ניוקי, ארטישוק וצ’יפוטלה, ניוקי מטוגן ונפלא, ובפעם השנייה לקחתי פירה באטטה, שהיה מתוק וטעים מאין כמותו.

את הביקור השני סיימנו בשני קינוחים מתוך השלושה שמציע התפריט (35 ₪ כל אחד): הראשון הוא פאי שוקולד וגבינה, שחוסל, אבל לא ממש בעזרתי, כי מוס שוקולד אינו כוס התה שלי.

הקינוח השני היה אורז מתוק עם מלא הפתעות. קיבלנו בקערה אחת את דייסת האורז, ולצידה צלחת עם הרבה הפתעות: גרעיני חמנייה וגרעיני דלעת,צימוקים, קוביות חבושים ועוד. את הכל (כמעט) שפכנו מעל הדייסה, וחיסלנו. או שאולי אני חיסלתי. הייתי עסוקה בלאכול, לא ממש שמתי לב…

חוץ מהאוכל הנהדר והאווירה הנפלאה, גם ליד השולחן וגם על הבר, השירות היה מצויין, בעיקר ליד הבר.

יונה
מחסן 1, נמל יפו
יפו
03-7742222
אתר הבית
פייסבוק

ולסיום, יונה הנביא, על שמו קרויה המסעדה, גרסת המאה ה-21:

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים של ‘לא סוגרת ת’פה’?
לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי – למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש,
או עשו Like בעמוד הפייסבוק של לא סוגרת ת’פה

עוד מהבלוג של יעל מוריס

תצוגה מקדימה

סיור אוכל בחיפה עיר תחתית

הפעם אספר לכם מפגש של ארבע בנות שמסוגלות להעביר יום שלם באכילה בלתי פוסקת, בזחילה ממקום אוכל אחד למשנהו. את הסיור הפרטי שלנו הובילה נעמה סובול, כותבת הבלוג המעולה תרבות אכילה, בלוג חיפאי על אוכל,...

תצוגה מקדימה

דלידה – חמארה אירופאית בשוק לוינסקי

קשה למצוא תרגום מדויק למילה חמארה, אבל דבר אחד בטוח, וזה שזו מילה בערבית, והיא מתארת בית קפה שכונתי קטן, מקום מפגש לגברים, ששותים בו אלכוהול ומשחקים בו שש בש וקלפים. כך שאיך שלא מסתכלים על זה, חמארה אירופאית זה סוג של...

תצוגה מקדימה

אבושדיד – הלהיט החדש בלבונטין

לבונטין הוא רחוב מדהים. כל מבנה שחולפים על פניו מרשים ביופיו הארכיטקטוני. המבנה המרהיב בלבונטין 16, שהיה פעם ביתה של משפחת אבושדיד, המשפחה של לאה אבושדיד, אשתו של איתמר בן אבי, זוכה לעדנה. הוא מואר מבחוץ, ואפשר לראות כמה יפה...

תגובות

פורסם לפני 6 years

תגובות

טופ 20 - בלוגי אוכל

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה