הבלוג של דגנית ונינה

בעלי שנהיה אישתי שנהיתה אופה

בוקר אחד, לפני כשבע שנים, יצא בעלי, אבי בתנו (אז בת ארבע), מהמקלחת, שם הבין שהוא אישה. לקח לה 24 שעות לספר לי, ולבקש שנשאר יחד לנצח כי היא אוהבת ונמשכת אלי ויודעת יותר מתמיד למה בחרה בי להינשא לה. גם אני ידעתי למה - היא הייתה... +עוד

בוקר אחד, לפני כשבע שנים, יצא בעלי, אבי בתנו (אז בת ארבע), מהמקלחת, שם הבין שהוא אישה. לקח לה 24 שעות לספר לי, ולבקש שנשאר יחד לנצח כי היא אוהבת ונמשכת אלי ויודעת יותר מתמיד למה בחרה בי להינשא לה. גם אני ידעתי למה - היא הייתה חתיך, שנון, רהוט עם חוש הומור וגם מכפר שמריהו. אני גם, בניגוד אליה, לא הייתי מופתעת מהתגלית, רמזים היו פזורים לכל אורך הדרך. ואהבתי. לפני שנה וחצי נסגרה חברת ההייטק בה עבדה, והיא החליטה להתחיל לאפות לחם כדי שלעולם לא תצטרך לחזור לשבת מול מחשב. במפתיע, יצאו לחמים טעימים. גיל חובב, למשל, חשב שהם הכי טובים בארץ, וטיים אאוט בחר בנו למאפיה הכי טובה בתל אביב. לילדה שלנו נהייה, במקום אבא פאדיחה, אבא עם המאפיה הכי מדליקולית בעיר. לי נהייתה אישה שמעצבנת אותי בדיוק כמו שעצבנה כשהייתה גבר, ומקסימה ומושכת קצת יותר. לה קוראים עכשיו נינה, לי קראו תמיד דגנית, וביחד אנחנו דגנינה.

עדכונים:

פוסטים: 97

החל מיולי 2010

מאפיית לחמנינה – אופות ללא גבולות

לחמנינה

לחמנינה החלה לפעול ביוני 2009 בדירה הסמוכה לדירתן של דגנית ונינה, ומשמשת הן כמאפייה והן כנקודת המכירה הבלעדית. תוך חודשים ספורים הפכה המאפייה למוקד עלייה לרגל למספר רב של לקוחות קבועים, הן מתושבי השכונה והן מכורי לחם אמיתיים, הבאים, לעתים מרחוק, אחרי שטעמו את הלחם או שמעו עליו.

ללחמנינה באים לא רק בגלל הלחם: זהו מקום בו מתרחש מפגש בלתי אמצעי בין תושבי השכונה, משכבות ורקעים שונים, בו נעים לעמוד ולפטפט, לטעום לחמים ומעדנים, להביט בנינה בפעולה וללכת הביתה חובקים כיכר (או שלוש) לצד ריבה שמייצרת אחת השכנות או צמד בקבוקי בירת בוטיק איכותית.

הלחם של לחמנינה

דווקא על שום האוטודידקטיות של נינה, שיטות האפייה שלה הן ייחודיות ומבוססות על פרשנות אישית ואינטואיטיבית לעתים; תולדה של ניסיונות רבים, אינספור כיכרות שנזרקו לפח וגישה אמפירית שלא מגיעה ממסורת של אפייה, אלא מאמינה בניסוי וטעייה בלתי פוסקים והליכה נגד הזרם לעתים.

לחמי השאור של לחמנינה מכילים מחמצת שאור איכותית מגידול עצמי, תהליך בניית הבצק ועיצוב הלחם נמשך בין 36-48 שעות ומבוסס על תפיחה איטית בקירור ותהליך עיצוב רב-שלבי של הכיכרות, ושימוש בלתי מתפשר בחומרי גלם וטכניקות מסורתיות.

הקמחים בהם משתמשים בלחמנינה מגיעים מטחנת קמח המתמחה בקמחים כגון שיפון, כוסמין וחיטה מלאה. אלו הם קמחים טבעיים שאינם מכילים תוספים וכימיקלים כגון משפרי אפייה, חומרים מתחלבים, חומרים משמרים ושאר מרעין בישין. דווקא משום כך, הם אינם מאפשרים הנחות וקיצורי דרך בתהליך ומחייבים ניפוי קפדני ולישה ממושכת.

רבים מן הלחמים מכילים זרעי שמן כגון: פשתן, שומשום, גרעיני חמניות ודלעת, וכן סובין וחיטה מעוכה, התורמים כולם הן לערכו הבריאותי של הלחם והן לטעמו המיוחד.

החזון

לחמנינה היא מאפייה שכונתית, קהילתית ובעלת אג’נדה חברתית מתקדמת ואווירה נינוחה, ידידותית ומקבלת.

אנחנו מאמינות שהמאפייה יכולה וצריכה לגדול ולהתרחב מבלי לוותר על האיכויות עליהן היא מושתתת: שמירה על קו פשוט, מתן כבוד לחומרי גלם איכותיים ועונתיים והבלטת הטעמים הטבעיים של הלחם.

אנחנו מאמינות בתרומה לקהילה, לחברה ולאיכות הסביבה ובשמירה על ערכי העסק כבעל תו תקן חברתי והוגן. שאיפתנו היא לפתח בהמשך הדרך יוזמות חינוכיות המקנות כבוד למלאכת האפייה כערך חינוכי בפני עצמו.
אנחנו דוגלות בשמירה על יחסים אישיים והדוקים בצוות שלנו ועם קהל הלקוחות – יצירה של צוות נאמן, מיומן ואחראי לצד השקעה בטיפוח גרעין לקוחות קבוע, המאמין במוצר וחוזר שוב ושוב.

אנחנו מאמינות שלכולם מגיע לחם טעים, איכותי ובריא: מילדים שמשתגעים על לחם השאור מחיטה מלאה בסנדוויצ’ים שלהם, דרך עושי הדיאטה שמתנחמים בלחם הקל המדהים שלא נופל במאום מלחם ‘אמיתי’ ועד לחובבי לחם אמיתיים שלא משתעממים לרגע בלחמנינה.

בחזוננו אנחנו רואות בית קפה ומאפייה וגם קצת מעדנייה: מקום שנעים להיות בו, שמרגישים בו בבית, שכיף לחזור אליו, מקום שמגיש קפה מעולה מקלייה עצמית קפדנית, מבחר מעדנים, מאפים מתוקים ודברים שעושים טוב על הנשמה וכמובן לחם: הרבה לחם שנאפה באהבה.

מי אנחנו

דגנית הלוי (52), בוגרת החוג למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן גוריון, שבכלל חלמה להיות פסיכולוגית, ניהלה במשך 11 שנה, עד שנת 1995, את מסעדת ‘פקין’ על שני סניפיה, ורכשה ניסיון תפעולי רב בניהול מסעדות, כח אדם ורכש.
ב-8 השנים האחרונות ניהלה את הקליניקה של האופטומטריסט קלוד סמואל עד שנקראה לדגל והחליטה לעשות לביתה, לאישתה ולמאפייתה.

נינה הלוי (51) לא מפסיקה להתגלגל מאז גיל 20: בוגרת המחלקה לאמנות פלסטית בבצלאל, עבדה כאסיסטנטית של הפסל נחום טבת, השיטה יאכטות באוקיינוס השקט, הקיפה את העולם בטרמפים, עסקה בדייג, גילפה בעצם ובשנהב, עבדה כמדריכת טאי-צ’י וכמטפלת בכירה בשיאצו, כעורכת וכתבת טכנית בתחום ההיי טק, ובתרגום ספרות מקצועית ופרוזה. הרומן שלה עם עולם הלחם החל לפני כעשר שנים, במתכון פשוט של לחם שאור אותו למדה מאחותה.

כשנסגרה חברת ההיי טק בה עבדה, והיא מצאה את עצמה מובטלת, החליטה ללכת בעקבות חלומה ולהקים מאפייה ביתית שתשרת את תושבי שכונת מגוריה. עד מהרה מצאה את עצמה במטבחה הקטן, אופה מסביב לשעון, וכך למעשה נולדה לחמנינה.

כתבו עלינו

ללא שום פעילות יזומה של יחסי ציבור או פרסום, הפכה לחמנינה לשם דבר בקרב מבקרי אוכל, עיתוני אוכל וגרגרנים באשר הם. הנה מבחר מייצג של המחמאות מהתקשורת:

> “לחם כבד ודחוס וטעים מאפייה ביתית” (רחל טל-שיר, מוסף גלריה, הארץ 19.06.2009)
> “בינות לבתים פרטיים וסמטאות צרות מסתתרת המאפיה שאתם הכי רוצים וצריכים להכיר… לחמי שאור מופלאים, תאווה לחך, לאף ולעיניים” (רועי ירושלמי, מדור האוכל של טיים אאוט 1.08.2009).
> גיל חובב אכל בשידור חי בתוכנית של מולי שפירא בגל”צ את הלחם של לחמנינה, והכריז על המאפיה כ”הכי טובה בארץ” (מהלך שגרם להתנפלות המונית על לחמנינה באותו יום שישי, וחיסול כל מלאי הלחמים בזמן שיא).
> לחמנינה נבחרה למאפייה הכי טובה במגזין ‘הכי טובים שיש’ של טיים אאוט (19.11.2009).
> “אחד המקומות שבהם אפשר למצוא לחם מעולה ובריא שיחסל לכם סופית את דיאטת הפחמימות, הוא לחמנינה” (שרית סרדס-טרוטינו, 7 לילות, 27.11.2009)
> “ולמרות שהבטחתם לעצמכם דיאטה, תשמרו אותה לאחר הביקור במאפייה” (מיכל כ”ץ, מוסף גורמה, מגזין את 23.2.2010).
ועוד ועוד…

עוד מהבלוג של דגנית ונינה

תצוגה מקדימה

לחמנינה בת שנה ואני בת חמישים ושש

לחמנינה בת שנה, ואני ממש ברגע זה בת חמישים ושש. טוב, בעצם אני לא בת 56, אלא רק בת 55, אבל תשמעו, כמו שאומר להב הלוי, זו טכניקה מדהימה לתרגל ולהתכונן לגיל שלך כשאת כבר בעשור השישי (ש-י-ש-י!!!... או מיי גוד!!! זה לא קורה לי!!! או כמו שאמא...

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

טיפולים זוגיים לא באמת מצליחים

טיפולים זוגיים לא באמת מצליחים "טיפולים זוגיים לא באמת מצליחים," אומר לי המטפל (פסיכואנליזה, ארבע פעמים בשבוע...) של בעלי שנהיה אשתי שנהייתה אופה, שיושב מולנו בצהרי יום, בכובע של מטפל זוגי שאני מאלצת אותו לעתים לחבוש....

תגובות

פורסם לפני 7 years
תצוגה מקדימה

רגע לפני שמתפרסמת הכתבה על לחמנינה במוסף הארץ

רגע לפני שמתפרסמת הכתבה על לחמנינה במוסף הארץ, ואני לא נושמת. מילא שאני לא נושמת, אבל יש מצב שגם האופה לא נושמת כראוי בעקבות כמות שיחות הטלפון שהיא מקבלת ממני בשעה האחרונה (מרגע ששזפה עיני את הכתבה המהממת אבל הכה...

תגובות

פורסם לפני 8 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה