הבלוג של ענבל

inbal343

אני ענבל, אני לרוב עושה, ומידיי פעם כשמשהו יוצא מן הכלל גם כותבת. אני פה על מנת להמליץ ולפעמים להתריע. תוכלו למצא אצלי בעיקר ספרים ומסעדות. כאלו שראויים וכאלו שפחות.. מעבר לזה גם מידיי פעם יעדי טיול, תרבות, תובנות חיים וקצת... +עוד

אני ענבל, אני לרוב עושה, ומידיי פעם כשמשהו יוצא מן הכלל גם כותבת. אני פה על מנת להמליץ ולפעמים להתריע. תוכלו למצא אצלי בעיקר ספרים ומסעדות. כאלו שראויים וכאלו שפחות.. מעבר לזה גם מידיי פעם יעדי טיול, תרבות, תובנות חיים וקצת פוליטיקה. מקווה שתהנו להתלוות אלי למסע :)

עדכונים:

פוסטים: 65

החל מאוגוסט 2010

על הספה שלי יש תמיד 2-3 ספרים פתוחים, אחד לקריאת הנאה וכמה שחשוב לי לקרוא אבל קשה לי לקרוא אותם ברצף,

אני משתדלת לקרוא חלק מכול אחד כול ערב כי הם דורשים עיכול ולפעמים גם שעורי בית.

קיבלתי אתמול שעורי בית,

באחד מספרי ה- עזרה עצמית/ניו אייג’ שלי רשום שבמהלך 28 יום צריך כול יום לכתוב 10 דברים שאת מודה עליהם, לאחר מכן להקריא אותם לעצמך ובסוף כול אחד להגיד 3 פעמים תודה רבה.

לפי הספר את צריכה להוסיף כול בוקר עוד 10 דברים ולאחר 28 יום תראי כמה היה קל לך למצוא לפחות 280 דברים בחיים שלך שאת מודה עליהם.

אני משערת שבהתחלה את מודה על דברים גדולים וברורים ואחרי שהימים עוברים את עוברת לרזולוציות קטנות יותר של רגעי שמחה שהיו ביום יום שלך, לא דרך רעה להתחיל את הבוקר!

אז הנה אני מתחילה עם העשרה הראשונים:

1. אני מודה על המשפחה שלי, על אימי הנהדרת והמדהימה שעל אף שיש לנו מחלוקות לגבי איך שאני אמורה לחיות את החיים שלי, היא  בסוף היום תמיד “בפינה שלי”,

על אחיותי שלמרות שאיננו קרובות מאוד (עם אחת טיפה יותר והשניה בכלל לא) אני מעריכה אותן, את הנשים המדהימות שהן גדלו להיות.

על גיסי, שלא יכולתי לאחל לאחותי גבר טוב מזה.

ותודה מיוחדת גם על אחייניתי הקטנה שמהיום שנולדה הבנתי שאגן על האושר שלה עד טיפת דמי האחרונה במידת הצורך.

2. אני מודה על העבודה שלי, במשך שנים הייתי הולכת לעבודה אומללה ורק מחכה שהיום יסתיים, עד שבעזרת תמיכתם של חברים ובני משפחה בגיל 32 לקחתי קורס ששונה לחלוטין מהרקע המקצועי שלי ובזכות זה עברתי לעולם שטוב לי להיות בו,

גם כלכלית וגם נפשית.

3. אני מודה על החברים שלי, אלו שהיו, אלו ששם לפעמים וגם על אלו שכבר לא שם. בסוף היום חברים הינם המשפחה שאת בוחרת, ויש לי את המזל שיש לי כמה וכמה משפחות. יש 1-2 חברים קרובים שאני דואגת לראות לפחות פעם בשבוע,

יש חברים ותיקים שאני מכירה כבר 10-20 שנה שיכולים להעלם ולחזור לחיי ולמרות שלפעמים קשה לראות מעבר לזה שנעלמו לתקופה, אני תמיד מקבלת אותם בסוף בחזרה באהבה.

יש את המשפחה שאני מבלה איתה בפאב פעמיים בשבוע, שבאים לשבת ביחד ולנקות את הראש מארועי היום יום בין אם זה עם כמה בירות, משחקי פול, ריקודים או סתם ארוחה טובה ושיחה מפתיעה.

4. אני מודה על כול האהבות שהיו וחלפו בחיי, למרות שאתם כבר לא שם למדתי מכול אחד מכם,

בין אם זה הראשון שלימד אותי את ההבדל בין אהבה להערצה, השני שלימד אותי איך זה מרגיש להיות בטוחה ואהובה,

השלישי שלימד אותי להתחבר אל הגוף שלי ולצחוק על מה שאנשים אחרים לוקחים ברצינות, הרביעי שלימד אותי כמה שברירית האהבה,

החמישי שלימד אותי שלאהבה אין קשר למרחק אבל היא גם לא שורדת בו טוב והאחרון שנתן לי להבין איך לב שבור באמת מרגיש, כמה צריך להיזהר מזה ולבסוף – איך מחלימים.

5. אני מודה על כך שיש לי את הזמן הפנוי, השקט והחופש לקרוא וללמוד ולגדול.

6. אני מודה על כך שניצחתי לפני שבועיים בטורניר פול השכונתי, לא בגלל הניצחון בפני עצמו, אלא בגלל שסוף סוף הצלחתי ללמוד שבתחרות זה בסדר לנצח, אין סיבה להתנצל על זה ואיך סיבה להכשיל את עצמך.

ובגלל שתוך כדי גם למדתי שאחת הדרכים שלי להכשיל את עצמי היא לנהוג באימפולסיביות וחוסר סבלנות ושזה לרוב מביא לתוצאות רעות – כמו שחבר טוב ומעצבן שלי תמיד אומר patience is a virtue.

7. אני מודה על האנשים שני עובדת איתם, למרות שלפעמים גם מהם אני מתעצבנת, אחרי שנים על עבודה תחת ועם אנשים שלא אהבתי ולא הערכתי (אני לא מדברת על השנתיים שלוש האחרונות אלא ה15 שבאו לפני),

אני עכשיו עובדת עם אנשים טובים שאני מלאת הערכה אליהם.

8. אני מודה על כך שיצא לי לטייל בעולם, זה תרם לי רבות להעריך את המקום בו אני חיה עכשיו מצד אחד ולהבין מה יכול להיות פה יותר טוב מאידך.

אני חושבת שאין מתנה יותר גדולה שאדם יכול לתת לעצמו מאשר (כשזה הגיוני) להגיד – אני עוזבת הכול ונוסעת.

את הדברים שתלמד בחודש אחד שבו אתה צריך להסתדר בכוחות עצמך בחו”ל לא תלמד בשנה באוניברסיטה.

9. אני מודה על הדירה המקסימה שלי, שאמנם אני אעזוב בסוף החוזה כי בעל הבית שלי יגרום לי להתקף לב שני לפני גיל 40, אבל בזכות המטבח הגדול והנוח שלה התחלתי ללמוד סוף סוף לבשל ולאפות ובאופן מפתיע – אפילו דיי טוב!

לבשל זה כיף!

10. אני מודה על העבודה הקודמת שלה, שבגלל המיקום המגעיל שלה סוף סוף הוצאתי לפני שנה וחצי רישיון נהיגה, זה מוסיף נוחות מטורפת לחיים.
בזכות זה אני רואה את המשפחה והחברים שלי יותר, חולה פחות בחורף (בלי אוטובוסים מלאי אנשים משתעלים בדרך לעבודה) ומטיילת לי ברחבי הארץ להנאתי.

זהו, יום ראשון מתוך 28, לא אלאה אתכם בכול יום, אבל כול כך היה קל לי למצוא 10 דברים טובים בחיים, וברור לי שיהיה קל גם מחר.

החיים, של רובנו, רוב הזמן, למרות הקשיים, המריבות והאתגרים – לא כאלו נוראים, אז פעם הבאה שאתם מדוכאים תנסו להכין רשימה כזאת, אני מבטיחה שתחייכו לפחות פעם אחת פר סעיף ותרגישו הרבה יותר טוב!

אהבתם את הפוסט? רוצים לא לפספס פוסטים נוספים שלי?
לחצו על כפתור ה- עקבו אחרי - למעלה משמאל – הכניסו את כתובת המייל שלכם
ותקבלו הודעה למייל בכל פעם שאפרסם משהו חדש.

עוד מהבלוג של ענבל

תצוגה מקדימה

ארוחת הבוקר של מלון ממילא בירושלים - ביקורת

אני וירון (חבר טוב) הולכים הרבה לארוחות בוקר לפחות פעם בשבוע לרוב זה למקומות הסטנדרטיים, רשתות הקפה למינייהן, בית קפה שכונתי מומלץ כזה או אחר, שובר מעניין שראינו.. אבל מידיי פעם אנחנו מנסים משהו מרשימת ה"אומרים שזה הכי...

תצוגה מקדימה

בוטיק הפנאי - חוות דעת

השבוע הוזמנתי לסקר ארוע, בבית עסק, שנקרא "בוטיק הפנאי". הארוע נערך ברמת גן, אחת לשבועיים, והוא מיועד לנשים בלבד, ברובן בנות 50+. הארוע מתחיל בכיבוד (בזה שאני הייתי הייתה ארוחת בוקר...

תצוגה מקדימה

אז שיהרגו אחד את השני, לנו יש מספיק בעיות משלנו

כבת למשפחה אשכנזית, שסבא שלה עלה מגרמניה דיי בתחילת המלחמה, יום השואה והשואה בכלל תמיד דיי עניינו אותי. קראתי ספרים, ראיתי סרטים, הייתי ביד ושם ובאתרי הנצחה בברלין, אפילו עשיתי על זה עבודה בבית הספר. יום השואה תמיד היה...

תגובות

פורסם לפני 7 years

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה