עונת האביב הבאה עלינו לטובה ידועה כעונה הנושאת על כנפי הרוח התחדשות ופריחה וביחד איתם גם אבקות של צמחים. תנאי מזג האוויר (חום, אובך, רוחות) יחד עם התעוררות העצים והפרחים גורמים לאלרגיה בקרב קבוצה גדולה של אנשים רגישים. כולנו יודעים שהטיפול הטוב ביותר לחולי אלרגיה הוא להימנע מחשיפה לאלרגנים (גורמי האלרגיה). אבל מה קורה כשהגורם נמצא באוויר שאנו נושמים? הרי אי אפשר להפסיק לנשום.
"מדי שנה בתקופת האביב והקיץ מתלוננים מאות אלפי בני אדם בישראל על נזלת, התעטשויות, גירוד באף, עקצוץ בעיניים ולעתים גם התקפי אסתמה. ההערכות הן שכ-20% מאוכלוסיית ישראל סובלים מקדחת השחת בחודשי מרץ-יוני, תקופת האביב והקיץ המוקדם ואילו פריחת הדגניים והדשאים מאריכה את התקופה גם לחודשי הקיץ (יולי-אוגוסט)", מסביר ד"ר אבנר רשף, מנהל היחידה לאלרגיה, אימונולוגיה ואנגיואדמה במרכז הרפואי האוניברסיטאי "ברזילי"-אשקלון. "בימים מסוימים בשנה נוצרים תנאי אובך, עקב ירידת שכבת העננים בשמים והסעה של חול ואבק מהנגב ומהדלתא של הנילוס, על ידי הרוחות הדרומיות. האובך גורם לזיהום משמעותי של האוויר עקב חלקיקי חול ואבק, אבל בתקופת האביב והקיץ הוא עלול להכיל גם כמויות גדולות של אבקות של צמחים אלרגניים ולגרום לתסמינים קשים אצל אנשים רגישים", מוסיף ד"ר רשף.
"המחלה עשויה להופיע בכל גיל, אך בדרך כלל תופיע לראשונה בגיל צעיר, גיל הנעורים או במהלך השירות הצבאי. מדובר למעשה בתגובה מוגברת של מערכת החיסון ("רגישות-יתר"), מאחר וגופם של האנשים האלרגיים יוצר נוגדנים נגד גרגרי אבקה (pollens). הנוגדנים הללו אינם מספקים הגנה, אלא להפך- מעוררים תגובה חזקה עקב שחרור חומרים כימיים (כגון: היסטמין) בלחמיות העיניים, ריריות האף ומערכת הנשימה. הנטייה לפתח קדחת השחת היא גנטית, אבל החשיפה החוזרת ונשנית לאבקות הצמחים מדי שנה גורמת להתחזקותה. תסמיני קדחת-השחת דומים לעתים לשפעת פשוטה, או לדלקת עיניים נגיפית, אסתמה או סינוסיטיס. הרוחות ותנאי השרב בתקופת האביב והקיץ בישראל גורמים להצפה של האוויר באבקות של צמחים וכמובן שלא ניתן להימנע לחלוטין מחדירת האבקות המיקרוסקופיות הללו אל האף, הריאות ולחמיות העיניים", מוסיף ד"ר רשף.
האם אתם אלרגים לאבקת פרחים? למה בדיוק ובאיזו מידה? ומהם הצמחים שכדאי שתימנעו מקרבה אליהם ממש בקרוב?
"היות ואנחנו חיים באזור הים התיכון, העונה שרוב הצמחים פורחים בה היא עונת האביב וביניהם גם הצמחים הידועים כצמחים הגורמים לאלרגיה. בישראל נעשו מחקרים בנושא זה אך אנחנו נעזרים גם במחקרים שנעשו במדינות באזורנו או כאלו הדומות לנו דוגמת טורקיה, ספרד, צרפת, איטליה ואפילו ארה"ב או אוסטרליה באזורים מסוימים", מסביר לנו פרופ' עמרם אשל, מביה"ס למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב.
"יש לנו רשימה ארוכה למדי של צמחים הידועים או החשודים כמחוללי אלרגיה שפריחתם מתחילה בקרוב והמפורסמים מביניהם הם עצי הזית, הברוש, האלון והפקאן. עץ הזית לדוגמה נפוץ בכל אזור הים התיכון ובעת פריחתו באביב גרגרי האבקה שלו מרחפים באוויר למשך תקופה ארוכה שיכולה להימשך חודשים. עץ הפקאן הוא דוגמה לייבוא שעשינו לארץ מארה"ב לטובת חקלאות אך הענף התמוטט בעקבות התפרצות מזיק, אך עדיין נותרו הרבה עצי פקאן כצמחי נוי וגם הם מפזרים באביב כמויות גדולות של אבקה. בגזרת עשבי הבר, אלו שאיננו שותלים אותם אך מקבלים מים וצומחים להנאתם בפינות של חצרות בתים וגינות ניתן למצוא את הסרפד, המרקולית וכתלית יהודה, שהיא בין הצמחים האלרגנים הנפוצים ביותר. ולאלה ששוקלים לשתול דשא חדש בגינה, גם המדשאות ידועות כמחוללות אלרגיה ובדגש על הזנים מסוג זוייסיה, בופאלו וקוקיו", מוסיף פרופ' אשל.
ואיך זה קורה בדיוק?
"החלק הזכרי של הפרח הינו קבוצה של 3-6 ולעיתים אף יותר אבקנים, אלה החלקים בפרח הנראים לעין, בצורת חוט דק ובראשו כמעין קופסה צהובה או כתומה, ממנה נשפכים גרגרי אבקה, אותם ניתן לראות במיקרוסקופ. הרוח מעיפה אותם והם נמצאים באוויר וכל אחד מאיתנו שואף אוויר ואיתו אבקנים. אדם הנמצא בקרבה גדולה יותר לצמח ישאף יותר גרגרי אבקה, ומספיקים גרגרים בודדים שיכנסו לאף האדם הסובל מאלרגיה על מנת שהוא יפתח את התגובה האלרגית", מסביר פרופ' אשל.
אלרגי לצמחים? איפה כדאי לך לגור
"אם בעבר היו רק אזורים מסוימים בצפון הארץ בהם נשתלו מטעי עצי זית, היום גם בצפון הנגב מגדלים הרבה מאוד זיתים ואפילו העיר ערד שנחשבה בעבר למקום יחסית בטוח לסובלים מאלרגיה זוכה לצמיחה של צמחים מדבריים מחוללי אלרגיה, כך שכל עוד ננשום אין לנו סיכוי גדול להימלט משאיפת גרגרי האבקה הנישאים באוויר. יחד עם זאת, חריפות התגובה האלרגית תלויה בצפיפות הצמחייה, ובמידת הקירבה ואני אכן ממליץ למי שיודע שהינו רגיש מאוד לעץ מסוים דוגמת עץ הפקאן או זית לא לבחור לגור דווקא בסמיכות לאחד כזה", מסביר פרופ' אשל. "מחקרים שפורסמו לאחרונה אף הוכיחו כי הרוח יכולה לשאת את אותם הגרגרים למרחק של עשרות רבות עד מאות ק"מ, וגם אצלנו בישראל נמצאו בעבר גרגרים של צמח הלענה החד-זרעית הידוע כצמח אלרגני הגדל במישור החוף, דווקא באיזור ירושלים", הוא מוסיף.
מה אפשר לעשות?
"מאחר ופריחת הצמחים בטבע אינה נתונה לשליטתנו, אין דרך למנוע את פיזור האבקות באוויר בעונת הפריחה. לכן מומלץ לאלה הסובלים מקדחת השחת לא לצאת לטיולים בעונת הפריחה, לשהות במקומות סגורים ולהפעיל את מערכת מיזוג אוויר. רצוי להתקין מסנן מיקרוני, כדי למנוע את חדירת חלקיקי האבקה לדירה או למכונית. מאחר ואין דרך להגביל את הנטיעות בחצרות הפרטיות. מצד העיריות ידוע כי אלו משתדלות שלא לנטוע צמחים אלרגניים, או להשתמש במינים שאינם מפזרים אבקה", מעודד אותנו ד"ר רשף.
טיפול יעיל לקדחת השחת
"הטיפול התרופתי בקדחת השחת כולל אנטי-היסטמינים בטבליות, סירופ, טיפות עיניים ואף. תרופות אלה חוסמות את השפעת ההיסטמין המופרש לרקמות הגוף עקב תגובה אלרגית. הן יעילות מאוד בעיקר להפחתת גרד, נזלת מימית והתעטשויות. בשנים האחרונות יש תכשירים אנטי-היסטמיניים יעילים ביותר, שאפשר לקחת אחת ליום ולא גורמים לטשטוש ונמנום. תכשירים אלה דוגמת טלפסט ולורסטין, משפרים את איכות החיים של חולי קדחת השחת ואין סיבה להשתמש בתרופות ישנות, העלולות לפגוע בערנות ובתפקוד, דוגמת אהיסטון או פניסטיל. קבוצת תרופות נוספת שהוכיחה את יעילותה ובטיחותה לטפל בקדחת השחת הם סטרואידים מקומיים (טופיקליים), הניתנים בשאיפה או תרסיס לאף או לריאות דוגמת סטרונאז ונזוקורט. בניגוד לסטרואידים בטבליות או זריקות ("קורטיזון") שיש להם תופעות לוואי רבות, תרופות אלה בטוחות ומומלצות לטיפול כנגד תסמיני קדחת השחת. הנוהג של מתן "זריקת קורטיזון" בתקופת האביב אינו מומלץ ועלול לגרום לסיבוכים אצל חולי סכרת ויתר לחץ דם. במקרים של גודש באף ("אף סתום"), אפשר להוסיף לתקופה קצרה טיפות אף דוגמת אוטריווין וויברוסיל או טבליות להפחתת גודש המביאות להפחתת גודש והקלה, אך לא רצוי להשתמש בהן לטווח ארוך, מעל לשבוע ימים, מחשש לנזק לריריות האף", מדגיש ד"ר רשף.
חיסונים – אימונותרפיה
"הדרך היחידה למניעת התופעה החוזרת מדי שנה, היא להפחית את התגובה החיסונית האלרגית של האדם על ידי טיפול במערכת החיסון הספציפית. טיפול זה נקרא "חיסון" או אימונותרפיה, והוא ניתן על ידי הזרקת תמציות של חומרים המופקים מאבקות הגורמות לאלרגיה. החומר המוזרק תחת העור, הוא חומר טבעי המופק מאבקת הצמח הגורם לאלרגיה ולא תרופה סינטטית. הטיפול האימונותרפי ניתן רק בידי רופא מומחה, במרפאה מיוחדת, המצוידת כראוי, מאחר והוא עלול לגרום לתגובה אלרגית אם יינתן בריכוז גבוה מדי. לאחר תקופת חיסון ראשונה (זריקות שבועיות במשך כחודשיים-שלושה) הטיפול ניתן ב"מנת דחף" אחת בחודש, במשך כשלוש עד חמש שנים, כדי לשמור על החסינות לקראת עונת הפריחה" , מסביר ד"ר רשף ומוסיף, "בשנים האחרונות החלו לחסן בטיפות או בטבליות, אך הניסיון בטיפולים אלה מוגבל והם עדיין אינם זמינים בישראל. החיסונים לאלרגיה מוכיחים את יעילותם ביותר מ-85 אחוזים מהמקרים. בזכותם יכולים מרבית המטופלים לעבור את תקופת קדחת השחת עם מיעוט תסמינים וכמעט בלי נטילת תרופות".
