*מאת תהילה אטיאס, מנכ"לית עמותת בת קול – תנועת נשים גאות דתיות
ביום חמישי האחרון התקיים אירוע יום הסובלנות הדתי, הקרוי גם פסח שני, על שם הסיפור המקראי על הדיאלוג בין טמאי המת למשה ובין משה ובין הקב"ה, על מנת למצוא פתרון של הכלה הנוצר מתוך שותפות ולא מתוך מאבק. מטרת האירוע, כמו בכל שנה, לקרוא לדיאלוג משותף מול הקהילה הדתית ומול אותם רבנים שקראו לנו "סטיות ועיוות מוסרי" וקראו לציבור להדיר את הקהילה הדתית הגאה ולהוקיע את הקהילה מתוך החברה.
לצד אירוע זה, נאלצנו, בכאב רב, להיפרד מחברה מהקהילה הגאה – נטע חדיד ז"ל. נטע חדיד היא הטרנסית השניה שהתאבדה השנה. לפני כארבעה חודשים התאבדה נטלי ז"ל גם היא מהקהילה הדתית. חשוב להגיד, כי נטע חדיד הייתה פייטרית אמיתית. היא בחרה להיות מי שהיא ולחיות באמת מוחלטת וכל זאת, מבלי לאבד קשר עם הדת והאמונה התמימה עליה גדלה, מבלי לוותר על מקורותיה.
משנת 2015 התאבדו כשמונה אנשים חברי הקהילה הטרנסית
שמונה עולמות, עולמות שלמים, שלא יקימו משפחה, שלא יחוו את החיים, אך ורק בגלל שהקהילה לא מקבלת אותן. מה זה מעיד עלינו כחברה? היכן הסולידריות החברתית? לאן היא נעלמה?
באירוע הפסח השני ביום חמישי האחרון, חברת בת קול יקרה עמדה בדוכן של הקהילה הדתית הגאה ובחור צעיר שעבר במקום עם חברתו, מצא לנכון לירוק לה בפרצוף. מכל הדברים שאפשר לעשות, כמו לשוחח, לשאול שאלות, אפילו להתווכח, גם זה בסדר, בחר להביע את מחאתו באלימות משפילה.
איפה איבדנו את זה? איפה הקהילה? התמיכה, היחס והחמלה לאדם כאדם, לפני שבודקים לאיזה מין לכאורה הוא נולד. ואל תשכחו גם אתם, הרבנים הגדולים שחלקכם גורמים לפילוג ושנאה בסוף, כולנו אבל כולנו שווים בפני אלוהים. בריותיו של הקב"ה אנחנו.
ובהקשר הזה אביא את דבריה של נטע מתוך פוסט שכתבה בעקבות הדרה ואי הכלה, בקבוצה של קהילה פמיניסטית דתית:
"הקבוצה הזו היא מקום מאוד חשוב בשבילי. היא אולי החוט האחרון המקשר אותי לעולם הדתי (עולם שיש לו חשיבות עצומה עבורי). בתור טרנסית בישוב דתי אין לי יכולת להגיע לבית כנסת או לכול אירוע קהילתי אחר עם משמעות דתית רק בגלל מי שאני. לא היה לי מקום שמקבל אותי בתור מי שאני עם קבלה של הצד הדתי שיש בי עד שמצאתי את הקבוצה הזו. הקבוצה הזו נתנה לי מקום ליהדות חדשה שמאפשרת לי להיות."
מי אתם מהקהילה הדתית שלקחתם עליכם את תפקיד האלוהים ולא נתתם לה להיות? ועכשיו היא באמת איננה והעולם פחות שלם, יותר עצוב
אך אנחנו בבת קול, תנועת הנשים הגאות הדתיות היחידה בארץ, לא מוותרות. אנחנו נלחמות בשמה של נטע ובשם כל נשות הקהילה הגאה בכלל והקהילה הדתית הגאה בפרט. אנחנו כאן בכדי להישאר.
תנועת בת קול הוקמה בשנת 2005 על ידי קומץ נשים גאות דתיות אשר שאלו את השאלה 'ולמה ניגרע?' אנחנו נשים גאות דתיות שמסרבות להיות מחוץ לגדר. אנחנו חלק בלתי נפרד מהקהילה הדתית הגאה והופכות את הקהילה הדתית הגאה לשלמה יותר, ליהודית ומכילה. אנו בבת קול מסייעות לכל הנשים הגאות מהקהילה הדתית. יש לנו מפגשים אינטימיים של תמיכה בכל רחבי הארץ, בקרוב מאוד גם מערך פסיכו-סוציאלי שיעניק טיפול על ידי פסיכולוגיות מוסמכות. פתחנו גמ"ח כספי לנשים במצוקה כספית, אנו מקיימות מגוון אירועים קהילתיים לחברות בת קול – הרצאות, טיולים, פיקניקים ועוד, על מנת לבנות קהילה מאוחדת אשר תומכת ומסייעת ומהווה גב לכל הנשים מהקהילה הדתית הגאה.
אנחנו בבת קול רק גדלות משנה לשנה. כיום אנחנו מונות כ-500 חברות ומספר הפניות אלינו אינו פוסק. אנו כאן, חלק מהקהילה הדתית הגאה ולא מבקשות מאף אחד ואחת אישור להיות חלק מהקהילה הדתית מהסיבה הפשוטה שאנו יציר כפיו של הקב"ה, מאמינות בו באמונה שלמה וחיות את דרך היהדות וילדינו מתחנכים במוסדות דתיים.
אנחנו פה בכדי להישאר ולהפוך עולם זה לעולם טוב יותר.
ולסיום, אני מעוניינת לפרסם קטע שכתבה חברה של נטע בעילום שם, על להיות בי וטרנסית בקהילה הגאה הדתית. בעיניי, מילותיה הם שיעור לקהילה דתית והפעם, גם לקהילה הגאה שבתוכה:
"הקהילה הדתית התקדמה ביחסה להומואים ולסביות בצורה מהירה מאוד ומעוררת התפעלות, אך כשזה מגיע לבי סקסואליות וטרנסג'נדריות, לעיתים גם הליבראליים ביותר ממלאים פיהם במים. עבור הנשים שנמצאות בהצטלבות הזו, האמפתיה אינה מספיקה. היא לא מאפשרת להן להשתלב כדתיות לגיטימיות, ולהיכנס לקהילה באופן מלא. גם נטע ז"ל, חיפשה מקום כטרנסית וכביסקסואלית בקהילה הדתית אבל גם במקומות היותר ליברליים, לא תמיד אפשרו לה להרגיש בנוח ולהיות חלק.
השבוע היה פסח שני, שמסמל עבור הקהילה הדתית הגאה את הצורך להשתייך למרות השונות. המשפט "למה נגרע" מסמל את הצורך בגמישות של הכלל עבור הפרט שאכן התממש בחג זה, אבל הקבלה אינה יכולה להיות חלקית. הקהילה הדתית הגאה כולה הינה סולידרית ולא תקבל הדרה של חלקים ממנה. לא כך היא עבודת השם, ודבר השם הוא דווקא לאפשר- כמו בפסח שני- לכולם להיות חלק."
בת קול מאחלת לכלל הקהילה הדתית בפרט והקהילה הגאה בכלל ימים שקטים יותר, ימים של אחדות ימים שבהם כולם יאפשרו לכולם להיות.
***