גורמי סיכון, בדיקות וטיפול: כל מה שצריך לדעת על אוסטאופורוזיס

אוסטאופורוזיס היא מחלה המתבטאת בדלדול העצם והיא חלק מתהליך הזדקנות השלד. בדיקת צפיפות עצם תסייע לאבחן את המצב ולקבל את הטיפול הנכון עבורכם

א', בת 45, ניגשת למרפאתי ומספרת לי שהמחזור שלה הפסיק לאחרונה לחלוטין אחרי שדשדש במשך כשנה. היא מוסיפה שאימה שברה את צוואר הירך בגיל 70. היא שואלת האם למרות גילה הצעיר היא נמצאת בסיכון לאוסטאופורוזיס? התשובה היא כן, בשל תום המחזור בגיל מוקדם יחסית והסיפור המשפחתי, א' נמצאת בקבוצת סיכון ולפיכך תשלח לבדיקת צפיפות עצם שתאפשר לי לברר האם אכן א' לוקה באוסטיאופורוזיס ולהעניק לה את הטיפול המתאים. טיפול כזה עשוי למנוע שבר אוסטיאופורוטי אצל א'.

אוסטאופורוזיס, "עצם חלולה" בלטינית, היא מחלה המתבטאת בדלדול העצם. אצל כולנו מתרחש כל העת תהליך של הרס ובניית העצם. אצל חולי אוסטאופורוזיס תהליך זה מואץ יותר ובמהלכו העצם מתדלדלת ונחלשת. הסימפטום העיקרי למחלה הוא שבר המתרחש בעקבות "טראומה מינימאלית", כלומר אירוע שלא אמור לגרום לשבר כמו נפילה מגובה עמידה, תנועה לא נכונה וכיוצא בזה. יש שברים אופייניים יותר למחלה כמו שבר בעמוד השדרה, שבר בצוואר הירך או שבר בשורש כף היד אך השברים עלולים להתרחש במקומות נוספים כמו שבר בצלעות, בזרוע ובכתף.

המטופלת א' נמצאת בקבוצת סיכון (צילום: שאטרסטוק / Monkey Business Images)

שימו לב לגורמי הסיכון

דלדול העצם הוא חלק מתהליך ההזדקנות של השלד אך כאשר צפיפות העצם יורדת בגיל צעיר יותר צריך לבדוק האם ישנם גורמים נוספים שגורמים להיחלשות העצמות. אחד מגורמי הסיכון העיקריים הוא רקע תורשתי, כמו במקרה של א'. במקרים של רקע תורשתי חיובי ההמלצה היא לבדוק את צפיפות העצם אצל בני משפחה נוספים מדרגה ראשונה.

גורם סיכון נוסף קשור בפעילות הורמונלית לא סדירה. אישה שהמחזור שלה הסתיים בגיל מוקדם, או שהינו משובש ולא סדיר מפסידה למעשה שנים של חשיפה הורמונלית שתורמת לחוזק העצם. גם אצל גברים פעילות הורמונלית תקינה חשובה לאיכות העצם ולחוזקה, וירידה בטסטוסטרון עלולה לגרום להיחלשות העצם.

יש גם תרופות, כמו סטרואידים, שעלולות לגרום לדלדול העצמות. אנשים הנוטלים סטרואידים לתקופות ארוכות לטיפול במחלת ריאות או במחלה אחרת נמצאים בקבוצת סיכון. לצערנו, עובדה זו לא חלחלה מספיק לרופאים המטפלים בסטרואידים באופן כרוני וחולים אילו עלולים להישאר ללא הגנה מתאימה. טיפולים אנטי-הורמונליים לנשים שחולות בסרטן השד או לגברים שחולים בסרטן הערמונית יכולים גם הם לגרום לדלדול העצמות וכך גם מחלות שונות כמו פעילות יתר של בלוטת התריס שאחראית על חילוף החומרים בכלל, וזה של העצמות בפרט. יתר פעילות יותרת התריס עלולה לגרום לעלייה ברמת הסידן בדם.

בדיקת צפיפות עצם (צילום: שאטרסטוק / GagliardiImages)

הבדיקה לצפיפות העצם

בדיקה זו נמצאת בסל הבריאות בישראל לגברים ולנשים מגיל 60 ומעלה, ומגיל 50 ומעלה לנמצאים בקבוצות סיכון. מדובר בבדיקת רנטגן בעלת קרינה מינימלית (פחות מהקרינה אליה נחשפים תוך כדי צילום חזה בודד), שבוחנת את צפיפות העצם ביחס לחוזק עצם של אנשים בריאים וצעירים. האזורים הנבדקים הם עמוד השדרה, צוואר הירך ולעיתים שורש כף היד. התוצאות מוצגות באחת מתוך שלוש קטגוריות בין-לאומיות בהתאם לערך T שמסמל את סטיית התקן מערכי מסת העצם אצל אנשים צעירים ובריאים.

נחזור לא' ונראה איזה טיפול הייתה מקבלת בהתאם לכל אחת מהתוצאות האפשריות:

T>-1 תוצאה תקינה: אומנם התוצאה תקינה אך א' בכל זאת נמצאת בקבוצת סיכון לאוסטאופורוזיס ולכן א' הייתה מתבקשת לשמור על תזונה עשירה בסידן ולהקפיד על פעילות גופנית. יתכן והייתה נדרשת גם ליטול תוספות סידן וויטמין D.

-1<T<-2.5 אוסטאופניה: זהו מצב של קדם אוסטאופורוזיס וללא טיפול הוא יכול להתדרדר לאוסטאופורוזיס. במקרה זה הטיפול זהה למקרה הראשון, אך א' הייתה מתבקשת לגשת שוב לבדיקת צפיפות עצם בעוד שנתיים כדי לוודא שהמצב לא החמיר והטיפול שניתן לה מסייע.

T<-2.5 אוסטאופורוזיס: א' סובלת מאוסטאופורוזיס. במקרה זה, א' נמצאת בסיכון גבוה יותר לשבר, ולפיכך נשקול מתן טיפול תרופתי, וזאת במקביל להוראות תזונה וכושר ובנוסף לתוספי סידן וויטמין D.

מהו הטיפול התרופתי באוסטאופורוזיס?

הקו הטיפולי הראשון יכלול לרוב תרופות השייכות לקבוצת הביספוספונטים ונלקחות דרך הפה ובהם אלנדרונט (פוסלן) וריזדרונט (אקטונל) שפועלות כדי למנוע את תהליך הידלדלות העצם. התרופות הפומיות לא מתאימות לכל אחד, וישנם בין 15% ל-30% מהמטופלים שחווים תופעות לוואי כמו כאבי בטן ורגישות ברום הבטן. במקרים אלו עוברים לאופציות נוספות ובהן חומצה זולדרונית, תרופה נוספת ממשפחת הביספוספונטים הניתנת בעירוי דרך הוריד אחת לשנה. לעיתים החולה חווה בימים הראשונים לאחר טיפול זה תופעות דמויות שפעת.

דנוסומאב (פרוליה) היא תרופה חדשה יחסית שפועלת במנגנון שונה מהביספוספונטים וניתנת בזריקה תת עורית פעמיים בשנה. לפרוליה פרופיל בטיחות גבוה , עם מעט תופעות לוואי והיא הוכיחה יעילות בהפחתת השברים לכ- 10 שנים. תרופה נוספת, טריפרטייד (פורטיאו) ניתנת בזריקה יום יומית. בניגוד לאחרות, תרופה זו פועלת לבניית העצם, אך היא ניתנת במקרים קשים יותר, בד"כ במטופלים שכבר חוו שבר.

חשוב להקפיד על פעילות גופנית (צילום: שאטרסטוק / Photographee.eu)

מעקב אחר העצם יסייע להעניק טיפול טוב יותר

מטופלים נדרשים להגיע אחת לשנתיים לבדיקת צפיפות עצם כדי לוודא שהעצם מגיבה לטיפול ושאין התדרדרות במצב. רצוי לבצע הבדיקה באותו מכון על מנת שתתבצע השוואה לבדיקה הקודמת שנעשתה באותו מכשור. התדרדרות בצפיפות העצם יכולה להצביע על ספיגה לא טובה של תרופה הנלקחת דרך הפה, חוסר ויטמין D , או אולי, חוסר יעילות של הטיפול. על פי תוצאות בדיקה זו ושיקולים נוספים הרופא עשוי לשקול להחליף טיפול מסוים בטיפול אחר.

כי כדי להגיע לאפקט מיטבי של הטיפול באוסטיאופורוזיס חשוב להקפיד על נטילת ויטמין D וסידן, תזונה נכונה ושמירה על כושר גופני.

.

** ד"ר פנינה רוטמן מומחית לרפואה פנימית, אנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז הרפואי מאיר בכפר סבא

גוף ונפש
כתבות, חדשות ודעות על הקשר שבין הגוף לנפש, איך לשמור על הבריאות, הכושר והאושר האישי