מסע הניצחון של אורלי

"כשתוצאות הבדיקות הגיעו, הרופא התקשר וביקש שאגיע לקליניקה. הנסיעה אליו הייתה קשה ומורטת עצבים. כשנכנסתי למשרד הוא בישר לי שעל פי תוצאות הבדיקות עולה שחליתי בסרטן השחלות"

מאת: אורלי צראף

שתיים זה תמיד ביחד: אחרי שאחותי חלתה בסרטן והתברר שהיא נשאית של BRCA. גיליתי שגם אני חולה בסרטן השחלות. למרות הקושי והמורכבות בהתמודדות עם המחלה, בחרתי להילחם ולנצח –  בשביל הבנות שלי ובשביל עצמי. בדרך פגשתי נשים אמיצות וחזקות שגורל משותף הפגיש בנינו. כיום, בזכות טיפול ביולוגי חדש, אני נקייה לגמרי מהמחלה.

בדיוק לפני כשנתיים, בגיל 53 כחלק מבדיקה שגרתית לגמרי, קיבלתי את הבשורה הקשה שחליתי בסרטן השחלה. שנתיים קודם לכן, אחותי חלתה, ובבדיקה התגלה שהמקור למחלה הוא מוטציה בגן שנקרא BRCA. נשאות של אותה המוטציה מעלה באופן משמעותי את הסיכון לחלות בסרטן השד והשחלות ולכן נשים נשאיות צריכות להיות במעקב קבוע ותמידי. מפני שהמוטציה הזו עוברת בתורשה, לאחר שאחותי אובחנה כחולה בסרטן, נכנסתי גם אני למעקב קפדני של רופא נשים.

באחד מהביקורים אצל הרופא, התבקשתי לעשות בדיקה שלא ביצעתי בבדיקות המעקב הקודמות. בתחילה, זה נראה לי מעט מוזר משום שלא התלוננתי על כאבים או על חולשה. החלטתי להיות אופטימית ולהיבדק מתוך אמונה שהכול בסדר ושאין צורך לדאוג.  לאחר כמה ימים הרופא התקשר "משהו במדדים שלך אינו תקין" הוא אמר, וביקש שאבצע גם בדיקת סי-טי. כבר באותו השבוע עברתי שתי בדיקות ומפני שאני עובדת בבית חולים, הבנתי מהתנהלות הרופאים והדחיפות של הבדיקות, שמשהו אינו כשורה.

"הבנתי מהתנהלות הרופאים והדחיפות של הבדיקות, שמשהו אינו כשורה" אורלי צראף (אלבום פרטי)

כשתוצאות הבדיקות הגיעו, הרופא התקשר וביקש שאגיע לקליניקה. אני זוכרת שהנסיעה אליו הייתה קשה ומורטת עצבים. כשנכנסתי למשרד הוא בישר לי שעל פי תוצאות הבדיקות שהתקבלו עולה שחליתי בסרטן השחלות. אין מילים שיכולות לתאר את הטלטלה בבשורה שכזו. זה הכה בי משום מקום, כרעם ביום בהיר. הרופא פירט את תהליך הטיפולים הצפוי והמליץ על כימותרפיה. עבורי, החלק קשה ביותר היה כשהרופאים המליצו על כריתת שחלות מניעתית. בהתחלה הומלץ על כריתה חלקית – רק של השחלות. אבל לאחר בירור מעמיק ומקיף הומלץ על כריתה מלאה – גם של השחלות וגם של הרחם.

 המציאות החדשה לא הייתה פשוטה. לא עבורי ולא עבור בני משפחתי. יש לי שתי בנות שזקוקות לי והיה לי חשוב להילחם לא רק עבור עצמי, אלא גם עבורן. רציתי להוכיח להן שניתן להתמודד עם הכול.  שאני אנצח גם את הסרטן.

עברתי ניתוח מורכב לכריתה מלאה של השחלות והרחם. ההחלמה הייתה קשה, סבלתי מכאבים רבים, נפיחות ועייפות. ידעתי בכל אותה העת, שאני חייבת להתחזק על מנת שאוכל לעבור את הטיפולים בכימותרפיה. למרות שידעתי שהטיפולים האלו יכולים לסייע לי, חששתי מהם מאוד. זכרתי את תופעות הלוואי הקשות והסיכונים הכרוכים בכימותרפיה ממאבקה של אחותי במחלה.

לאחר שהתאוששתי מהניתוח, התחלתי סבב של טיפולים בכימותרפיה בבית החולים. הטיפולים היו קשים לי עד מאוד – לא הצלחתי לתפקד בבית וגם לא לעבוד, וזה רק הלך והחמיר. הייתי מאושפזת רוב הזמן, וקיבלתי  הרבה מנות דם. באחת הפעמים, מערכת החיסון שלי נפגעה והוחלט לשלוח אותי לבידוד. המרחק מהמשפחה והחברים, לבד על מיטת בית החולים, עייפה וחלשה הייתה חוויה קשה מאוד. הטיפול בכימותרפיה כמעט הרג אותי – פיזית ונפשית.

"הטיפול בכימותרפיה כמעט הרג אותי – פיזית ונפשית" (צילום: שאטרסטוק / chainarong06)

אחרי הטיפול האחרון, הרופאה הציעה לי לקבל במסגרת מחקר קליני טיפול בתרופה ביולוגית חדשה – "לינפרזה". הוסבר לי שהתרופה מסוגלת לתקן את המוטציה בגן הפגום, אותה המוטציה שגרמה לסרטן השחלות.  את הטיפול הכרתי בזכות אחותי שכבר טופלה בתרופה החדשנית. הרופאה הסבירה לי שהתרופה אינה כלולה בסל התרופות ולכן יש לי מזל גדול שנכסתי למחקר ושיש לי ביטוח בריאות פרטי. באותו הרגע זו הייתה הפעם הראשונה מאז שחליתי בסרטן שחלות – שחשתי הקלה.

לאחר מספר שבועות, התחלתי לקבל את הטיפול החדש. החודשיים הראשונים היו קשים מאוד. התקשיתי לאכול, לשתות ולתפקד. האונקולוגית הסבירה שהגוף שלי עדיין חלש מטיפולי הכימותרפיה ולכן הוא מתקשה להתאושש. אחרי כחודשיים וחצי – לאחר איזון במינוני התרופה – התחלתי להרגיש טוב יותר ומצבי הלך והשתפר.

אט אט אני חוזרת לעצמי. אני כבר מרגישה טוב יותר וחזרתי לעבודה וגם לתפקד בבית. בדיקות הדם שלי מספקות תמונה אופטימית ולאחר בדיקות הסי-טי האחרונות שעברתי ניתן לומר שיש תגובה מלאה לטיפול ואני נקייה מהמחלה לחלוטין.

בדרך פגשתי נשים אמיצות, חזקות ומעוררות השראה שמחלת הסרטן הפגישה ביננו. אני שמחה בשביל כל החולות שזקוקות לטיפול שהשנה הוחלט להכליל את הטיפול  בסל הבריאות. זוהי בשורה מרגשת וחשובה מאין כמוה. אני הצלחתי להילחם בסרטן ואני מקווה שנשים נוספות ישאבו כוחות להילחם גם כן.