יושבים כל היום מול מחשב? אתם פוגעים לעצמכם בראייה

מספר לקויי הראיה בישראל הכפיל את עצמו בשנים האחרונות ומומחים מתארים זאת כמגיפה. אז איך בכל זאת ניתן לשמור על העיניים? רופא העיניים והמנתח דר' אורן גולן, מסביר

מאת: ד"ר אורן גולן

כמחצית האוכלוסייה בישראל סובלת כיום מקוצר ראייה ומספר לקויי הראייה הכפיל את עצמו בשנים האחרונות. כיום, כשלושים אחוזים מהאוכלוסייה בכל העולם סובלים מקוצר ראייה, וישראל עוקפת נתון זה עם כארבעים אחוזים מכלל האוכלוסייה, שיעור הדומה למה שקורה באירופה ובארה"ב. העתיד לא נראה ורוד- מחקרים מראים שעד שנת 2050 מרביתה של האוכלוסייה בעולם תסבול מקוצר ראייה, כולל גם אוכלוסיית ישראל. הגורם העיקרי למגפת הראייה הוא, ככל הנראה, כמות הזמן שאנחנו מבלים מול מסכי מחשב וטלפונים ניידים, במקביל לשהייה קצרה מידי מחוץ לבית ולמבנים סגורים אחרים.

הזמן הרב שאנחנו מבלים מול מסכים פוגע בראייה (צילום: שארסטוק / Antonio Guillem)

"החדשות הטובות הן שמדובר בליקוי ראייה שהוא אמנם שכיח אך ניתן לתיקון. העין בנויה כך שהיא ממקדת את האור שנכנס אליה על הרשתית, האחראית מצידה להעביר את האור אל המוח לצורך עיבוד המידע. מיקוד התמונה נקבע בהתאם לקמירות הקרנית ולאורך של גלגל העין. לשם כך, קיימת בעין שלנו מערכת השוברת את האור ושבירת האור ומיקודו על הרשתית משתנה בהתאם למרחק שהאור מגיע ממנו. הסובלים מקוצר ראייה מתאפיינים בקמירות יתר של הקרנית ובמבנה עין ארוך מהרגיל שמתפתח לרוב בילדות, מה שמקשה על מיקוד יעיל של האור שמגיע אל העין ממרחקים גדולים. חוסר המיקוד על הרשתית יגרום לטשטוש בראייה למרחקים כמו גם לכאבי ראש ,לתחושה של מאמץ בעיניים כשמביטים לרחוק ולכן מתפתח צורך במשקפיים או בעדשות מגע" מסביר דר' אורן גולן.

"גם לגנטיקה שלנו יש כאן תפקיד חשוב. מחקרים שנערכו ברחבי העולם ובישראל, מראים שהגורמים לליקוי הראייה , המתפתח בגיל צעיר, הוא גם גנטי וגם סביבתי. במדיניות באסיה, כמו למשל דרום קוריאה וסין, אחוז בעלי קוצר הראייה קרוב למאה אחוז עקב המרכיב הגנטי כמו גם השילוב של זמן ארוך של קריאה והתבוננות במסכים. את המרכיב הגנטי הגורם לקוצר ראייה נמצא גם במחקרים שהראו סבירות מוגברת שזוג הורים עם קוצר ראייה יהיו הורים לילדים עם קוצר ראייה. בישראל, לעומת אסיה, המרכיב הגנטי פחות משמעותי בהתפתחות של קוצר ראייה ולכן ממדי הבעיה זהים בה לממדים בארה"ב ובאירופה".

לקוצר ראיה יש גם מרכיב גנטי (צילום: שאטרסטוק / goodluz)

מחקרים מראים שתלמידים למדנים ותושבי ערים סובלים יותר מקוצר ראייה. הגורמים המשפיעים ככל הנראה על העלייה בתופעת קוצר הראייה בארץ הם: מאפייני החינוך והשאיפה למצוינות באקדמיה, החיים העירוניים וחדירת המסכים לחיינו .עם התעצמות נוכחות המסכים בחיינו בגילאים מאד צעירים, ניתן למצוא ממדים גבוהים של קוצר ראייה. כמו כן, מחקרים שנערכו בהודו, טאיוואן וסין הראו באופן עקבי שבאוכלוסייה עירונית יש קוצר ראייה בממדים גבוהים יותר וחמורים יותר ביחס לאוכלוסייה כפרית. נתון זה הוא משמעותי לישראל משום ש92% מאוכלוסיית ישראל היא עירונית על פי נתוני הבנק העולמי .

מחקר שבוצע בסינגפור בחן את הקשר שבין לימודים בהיקפים גבוהים בגילאים צעירים לבין קוצר ראייה והראה שמסגרות חינוך המתאפיינות בשעות רבות של קריאה וכתיבה בתוך כתלי ביה"ס והבית, במקום שעות פעילות מחוצה לו, מקדימות את ליקוי קוצר הראייה ומעצימות אותו. לכן ילדי מדינת ישראל, הידועה כמדינה עם מספר ימי הלימוד הגבוה ביותר בשנה במערב, יהיו בסיכון משמעותי.

מכון העיניים הלאומי האמריקני (NEI) מציין שיתכן שההתמקדות הטבעית של העין בעצמים רחוקים בעת בילוי בחוץ, תורמת להתפתחות התקינה של העין ומונעת את הארכתה בשנות הילדות. זאת, על אף שלא לגמרי ברור מה בדיוק מונע את התפתחות קוצר הראייה כששוהים בחוץ. מחקר שהתפרסם ע"י האוניברסיטה הלאומית שבאוסטרליה הראה כי העובדה שילדים נחשפים לאור השמש בגילאים שש עד שמונה למשך ארבעים דקות ביום, למרות שהילדים יהיו עם משקפי שמש או באזור מוצל, יכולה להפחית באופן משמעותי את הסיכון לפתח קוצר ראייה. בהודו, הראו מחקרים נוספים שבילוי של שעתיים ביום מחוץ למבנה הוא גורם המגן מפני התפתחות של קוצר ראייה.

רבים בוחרים בניתוח להסרת משקפיים בלייזר (צילום: שאטרסטוק / Roman Zaiets)

"אם כך, מרכיב משמעותי במלחמה במגפת קוצר הראייה הוא במניעתה על ידי הגבלת זמן מול המסכים השונים והגדלת שעות השהייה מחוץ למבנים בגילאים הצעירים" מסביר דר' אורן גולן.

יחד עם זאת, על פי מכון העיניים הלאומי האמריקני לא הוכח שטיפול מונע יכול לסייע לאחר שקוצר הראייה כבר הופיע. לכן, הפתרון לבעלי קוצר הראייה לרוב יהיה להשתמש במשקפיים או בעדשות מגע. אלו יעזרו לאור להתמקד על הרשתית בצורה היעילה ביותר באופן מלאכותי.

משקפי ראייה נוטים להיות לא נוחים, יקרים, ולהגביל את בעליהם מפעילויות ספורטיביות מסוימות כגון שחייה וריצה. עדשות מגע מחייבות תחזוקה רבה ועלולות לגרום לעיניים יבשות, תגובה חיסונית, זיהום, או עיוות של הקרנית. זו הסיבה שישראלים רבים בוחרים לעבור ניתוח להסרת משקפיים בלייזר ומידי שנה מתבצעים בישראל כארבעים אלף ניתוחים. ניתוחים אלה מתקנים את קוצר הראייה שהתפתח בילדות בהליך שאורך דקות בודדות בלבד, עם החלמה וחזרה מהירה לשגרה. גם קופות החולים מכירות בפרוצדורה ומשתתפות במימון הניתוח.

ד"ר אורן גולן (צילום: יחצ)

** הכותב הוא רופא עיניים ומנתח בכיר ברשת המרכזים הרפואיים 'עיניים' ובמרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי, איכילוב