מאת: לימור בולוק פרנקל
פורים שמח? לא לכולם ובטח לא לאלפי המתבגרים הנמצאים בבידוד ביתי ואינם יכולים לשמוח כמו חבריהם, ובוודאי גם לא לאותם הורים אשר נמנעת מהם היכולת לראות את ילדיהם מחופשים ולשמוח איתם בחג. עשרות אלפי אנשים נמצאים בימים אלו בבידוד של 14 יום בשל החשש שנחשפו ונדבקו בנגיף הקורונה הידוע גם בשם COVID19. חלקם נערים ונערות בגיל ההתבגרות. חשוב להישמע להמלצות משרד הבריאות שנועדו לצמצם את הפגיעה הגופנית. אך מה לגבי ההיבט הרגשי והנפשי בסיפור?
חדרי הבידוד המודרניים של היום מהווים סוג של תחליף לאיי המצורעים של פעם. ברור כי ישנן השלכות נפשיות ורגשיות על מי שנמצא בבידוד וכן על בני משפחתו, ואין ספק כי גם בעתיד נראה השלכות רבות שעדיין לא ניתנה עליהן מספיק הדעת. ישנם אנשים בעלי חוסן נפשי איתן שיוכלו להתמודד עם אתגר זה באופן קל יחסית, לעומתם יהיו כאלה שהמצב הכפוי יקשה עליהם ויאתגר אותם בצורה קשה. לדוגמה, מי שנמצא בבידוד בחדר לבד, במיוחד בגיל צעיר כמו בגיל ההתבגרות או במצב שבו קיים רקע של קושי רגשי, המצב הופך להיות מורכב יותר. רמת החרדה והתסכול עולים והסיכוי שהאירוע ייזכר כטראומתי גבוה יותר. אמנם אמצעים טכנולוגיים כמו טלפון, מחשב, טלוויזיה ועוד עוזרים להעביר את הזמן, אך באופן בלתי נמנע מגיע השלב שבו מתחילות מחשבות מדאיגות ותחושת הבדידות עולה ומציפה.
אז מה עושים, כיצד נוכל לעזור ולתמוך בעצמנו וביקירנו?
4 יסודות התמיכה הרגשית, המבוססים על 4 יסודות היקום: מים, אדמה, רוח ואש.
מים: הזנה קונקרטית, אוכל ושתיה, בעיקר אוכל מפנק ומנחם במיוחד כמו השניצלים הטעימים של אמא או הסושי מהמסעדה האהובה עליכם. זה לא הזמן לחסוך בפינוקים. שמיכה או פיג'מות חדשות ומפנקות גם יכולות לתרום למצב רוח.
אדמה: הקרקע היציבות והקביעות. קביעות ושימור תחושת הזמן- לשמר את ההבדל בין יום ולילה ולא לבלבל בניהם. כדאי שיהיה בחדר שעון גדול ולא לסמוך רק על השעון בנייד. להמשיך לעקוב אחרי היום והשעה ולא לאבד תחושת זמן. טבלת ייאוש יכולה גם לעזור. לאפשר גישה לאינטרנט, עיתון וטלוויזיה כדי להתעדכן באקטואליה ובמה שקורה בעולם מחוץ לחדר.
יציבות מתאפשרת גם על ידי תחושת שייכות ונראות. קשר רציף בטלפון ובשיחות ווידיאו עם האהובים תוך התעניינות אמיתית וכנה של האנשים המשמעותיים בחייכם. זה לא הזמן לזרות מלח על הפצעים ולבוא בטענות בסגנון "למה לא שמרת על עצמך". כדאי בנוסף להכניס לחדר אלבום תמונות של אנשים משמעותיים בחיים ואפשר גם לשלוח בנייד תמונה משותפת עם הקדשה אישית כדי להראות תשומת לב מיוחדת.
עוגן-למצוא את הדבר שנותן לי עוגן בחיים ומשמעות. אם זו אמונה, תפילות יכולות לעזור ואף קמע. אם זו הקוגניציה אז לא להתבייש ולחפש מידע רלוונטי שיכול להרגיע ואם זו היצירתיות אז לעסוק באמנות, ריקוד, כתיבה או לשמוע ולנגן את המוזיקה האהובה עליי.
רוח/אוויר: נשימות ונשיפות יכולות לעזור, דמיון מודרך, מדיטציה או מיינדפולנס. כדאי לתרגל מספר פעמים ביום ובאופן קבוע, דבר היכול להפחית את החרדה ולהיעזר לשם כך ביוטיוב אשר מלא בתרגולים שונים או מטפל מוסמך במפגש ווידיאו טלפוני.
רגשות-לתת תוקף לכעס, לעצב, לחרדה ולכל רגש אחר שעולה. לא לקבור הכל בפנים כי אחר כך זה עלול להתפרץ כמו הר געש. אפשר לכתוב יומן אישי, שיר חדש או לשוחח בטלפון עם אדם קרוב או איש מקצוע בתחום הרגשי. לנרמל את המצב ע"י אמירה: "זו תגובה נורמלית למצב לא נורמלי". זה הזמן לנשום, לנוח, להרהר ולקחת קצת פסק זמן ממרוץ החיים.
אש: זו התקווה והתשוקה. חשוב לתת תחושה שיש תקווה ושהזמן קצוב ומסתיים כמו שעון חול. אפשר לתכנן תוכנית יומית עם סדר יום בטבלה ולמלא את היום בעשיה כמו: קריאה, נגינה, ציור וספורט (קפיצה על חבל, טרמפולינה קטנה או הרמת משקולות) וכל דבר שממלא ונותן תקווה. המלצה אחרונה ונחמדה על מנת שתהייה ציפייה ליום הבא, לאוהבי המשחק שיכולים גם להנות ממנו- לשלוח כל יום הפתעה קטנה, עם פתק ממש כמו במשחק ה"גמד והענק", אך הפעם הענק פשוט לבד בחדר.
המצב המורכב של התפרצות הקורונה מאופיין בעמימות המעוררת חרדה. חשוב שנעשה ככל יכולתנו כדי להרגיע את העמימות אם בשיח ואם בהתייעצות. אז בהצלחה עם כל הטיפים להתמודדות עם הבידוד הכפוי, בתקווה שיעבור מהר ובקלות. במידה ויש לכם עוד תובנות אשמח שתשתפו אותי.
הכותבת היא פסיכותרפיסטית ומטפלת באמנות מוסמכת
*כל האמור לעיל מהווה המלצה בלבד ובמידת הצורך יש לפנות לייעוץ מקצועי מוסמך.