איך להנחיל הרגלי אכילה בריאים לילדים

אנו חיים בתקופה מאתגרת, מצד אחד שפע אינסופי של ממתקים, חטיפים, אוכל טעים עתיר בשומן וקלוריות ומצד שני, אידיאל יופי לעתים לא אנושי שאורב לנו בכל פינה. איך להנחיל הרגלים בריאים לילדים שלנו?

ילדים אוכלים בריא (צילום: שאטרסטוק)
ילדים אוכלים בריא (צילום: שאטרסטוק)

אז איך אפשר להנחיל הרגלים בריאים אצל ילדים מבלי ליצור אצלם חסכים? הכל מתחיל בדוגמא אישית, עלייך להיות המצפן שמראה להם את הדרך, לא בדיבורים אלא במעשים איך עושים את זה?
1. לא מכניסים שתייה ממותקת הביתה – אין זה אומר שילדייך לעולם לא ישתו מיצים, אך אין סיבה שמיצים יהיו דבר שבשגרה וימלאו תפקיד של שתיה, שתיה נועדה להרוות את הגוף ומיצים עושים בדיוק את ההיפך. אתם צמאים? תשתו מים, זה מה שבאמת הגוף שלכם צריך כשהוא מבקש לשתות, בא לכם משהו מתוק ומרענן? גשו למכולת וקנו מיץ שממלא תפקיד של חטיף או ממתק באותו יום.
2. אל תשתמשי במילה "משמין" – דימוי גוף הוא נושא עדין אצל ילדים וילדות, הסירי את המילה משמין מהלקסיקון שלך. בינינו אוכל לא משמין, יש מאכלים עתירים יותר ופחות אך מה שקובע במשקל זה הכמות, אפשר להגיד "אם תאכל הרבה שוקולד תכאב לך הבטן", מה שנכון.
3. אל תצרי חסכים – אין סיבה למנוע, זה בסדר לאכול מתוק, מלוח וטעים, מה שווים החיים בלי שוקולד? הבעיה מתחילה בעיקר בחסכים, בסירוב לחשק הראשוני, יש כאלה שיגידו לעצמן "לא, משמין" וכך יסחבו כמה ימים עד שבסוף במקום לאכול 3 קוביות יאכלו חבילה, וזה מופרז ולא בריא. לפעמים זה לא משנה מה את אוכלת אלא מה היחס שלך כלפי האוכל בעת שאת בוחרת לאכול או לא לאכול אותו, אם מתלווים לכך רגשות אשם סביר להניח שנוצר חסך ובסופו יחכה הפיצוי. תבואי לאוכל בכיף, בלי אשמה, בלי להתאפק, בלי לחשוב על זה אחר כך, עם מה כן? הקשבה לגוף- שבעת? הסתפקת? תניחי בצד גם אם לא סיימת והכי חשוב תיהני.
4. אל תצרי עניין סביב אוכל – אם אין קהל אין הצגה, תהפכי את האוכל ל"נון- אישיו", באים לשבת בשולחן והילד עושה דרמה? לא רוצה לאכול? אוקי בוא תשב אתנו בשולחן אתה לא חייב לאכול, ומי יכול לשבת בשולחן מלא בכל טוב ולא לקחת ביס?! לא רוצה ירק? אוקי מי שלא אוכל ירקות לא יכול גם לאכול ממתקים או חטיפים כי הגוף צריך גם וגם, לא עונש אלא סיבה ותוצאה בלי לכעוס ולהתרגש. קרה ויום אחד הילדים אכלו שטויות יותר מהרגיל? בקטנה, קחי את זה באיזי, בקלות ואל תדברי על זה יותר מידי, תמיד אפשר לאזן למחרת ואפילו כדאי ורצוי לדבר עם הילדים על היכולת שלנו לאזן את הגוף.
הכל מתחיל בדוגמא אישית (צילום: שאטרסטוק)
5. תשני את היחס שלך כלפי אוכל – ילדים שומעים הכול, גם אם הם עסוקים במשחק עם חבר, לכן לטובתם וגם לטובתך אל תדברי באופן נוקשה על אכילה ואוכל לדוגמה: "תקעתי כמו בהמה", "יו איך השמנתי" "תראי איך אני נראית", "וואי איזה משמין זה". נסי להיות עוגן שפוי בעולם שבו אוכל לא מפחיד, מסוכן, משמין או לחילופין הדבר הכי טוב בעולם. אוכל זה אוכל, משהו פונקציונלי שנועד להזין את הגוף והוא מגוון וטעים, הכניסי ניטרליות לנושא הכה טעון הזה.
6. סדר לחיים דרך האוכל – תדאגי לארוחות מסודרות בשעות דומות, כשהטלוויזיה כבויה שבו לאכול ביחד בלי טלפונים ומסכים, שימי לך בצלחת ירקות והציעי גם לילדים, בלי להילחם על זה- כן כן לא לא, תשאירי צלחת ירקות חתוכים מגרה על השולחן עם שמן זית מלח ולימון או רוטב אחר שהם אוהבים, תראי להם כיצד את אוכלת לפחות ירק אחד בכל ארוחה, תשתי רק מים, תדאגי שיהיו על השולחן כרובית בתנור, תירס חם, פשטידת ברוקולי עם גבינה צהובה. ככל שילדייך יאכלו אתך מגיל קטן, אפילו מגיל כמה חודשים, כך הסיכוי שההרגלים הטובים יחלחלו והצלחת שלהם תראה כמו הצלחת שלך.
7. אל "תתפוצצי"– רוצה לדעת מה באמת משמין? "להתפוצץ" כדרך קבע. תמיד תלמדי את ילדייך להקשיב לגוף, האם הם שבעים? מתי להפסיק לאכול? אל תמלאי את הצלחת יותר מידי, הרי אנחנו לא צריכים הרבה אוכל בכל ארוחה, אם תבחני את זה לעומק אפילו תופתעי לגלות שבאכילה מסודרת הכמויות שאת באמת צריכה הן לא גדולות. תמנעי מעצמך ומילדייך את התחושה הלא נעימה הזאת שנגרמת עקב אכילת יתר.
8. השיבי אמון לגוף – גוף האדם הוא נס מופלא, איך שהוא עובד והתהליכים שקורים לנו בגוף בכל שניה הם בלתי נתפסים. תתני לגוף קרדיט שהוא יודע מה לבקש, אם הוא זקוק לפחמימה הוא יבקש אורז או חטיף, אם הוא זקוק לחלבון הוא יבקש חזה עוף או המבורגר, אם הוא ירצה סוכר הוא יבקש תפוח או סוכריה. תפקידכן היחידי הוא לדאוג שבנמצא יהיה יותר את האורז, חזה עוף ותפוח וכן לאפשר את החטיף, ההמבורגר והסוכריה בשביל לא לייצר חסכים אך כמובן במידה.
 9. אל תשפטי את האכילה של ילדייך – ככל שהם קטנים ככה מנגנוני הרעב והשובע שלהם עדיין לא הספיקו להתקלקל, גם אם נראה לך שהם אוכלים הרבה הם אוכלים את מה שהם צריכים, לכן אל תעירי ואל תשפטי, תדאגי שארוחותיהם יהיו מסודרות ככל שניתן, שהם יאכלו בעיקר אוכל איכותי.
לסיום, הכול מתחיל ונגמר בדוגמא אישית, אם את תהיי אובססיבית לנושא גם ילדייך יפתחו אובססיה או לחילופין רתיעה מהנושא. ככל שתהיי ניטרלית, מודעת, שלמה ומאפשרת כך ילדייך יבואו פתוחים לאוכל ולטעמים, יהיו קשובים לגופם ולמה שהוא מבקש וצריך והגוף לעולם לא מבקש להיות בעודף או בחוסר, הגוף יודע הכי טוב.