מאת: ד"ר יריב שחק, פסיכיאטר, מומחה לטיפול בדיכאון עמיד לטיפול תרופתי
בסוף השבוע חשף הזמר ערן צור את יום אסונו, כשהתבשר שאשתו אביטל ז"ל התאבדה בעקבות הדיכאון בו חלתה, לפני 5 חודשים: "אביטל, מתוך דיכאון שנמשך שנתיים והחריף מאוד בחודשים האחרונים, שמה קץ לחייה. עם כמה שהנקודה כואבת ורגישה לכולנו כן צריך להוציא אותה לאור. 500 אנשים בממוצע מסיימים את החיים שלהם בכל שנה בישראל. אתה רואה שאנשים נלחצים מלדבר על זה". הטרגדיה של ערן צור, לצערנו מקרה אחד מיני רבים ידועים פחות, היא הזדמנות להעלות מודעות למחלת הדיכאון ולציין מספר עובדות שחשוב לזכור ולהביא בחשבון.
1. דיכאון היא מחלה קשה וקטלנית לא פחות מסרטן! אובדנות, שמקורה פעמים רבות בדיכאון היא סיבת המוות השנייה בנשים בישראל, מיד אחרי סרטן, בגילאים 25-44 השלישית בגילאים 15-24 והתשיעית בנשים בגילאים 45-64. בגברים היא סיבת המוות השנייה בגילאים: 15-24 ו-25-44 אחרי תאונות דרכים וסרטן בהתאמה. בגילאים 45-64 היא גורם המוות השביעי.
2. ל-30-40% מהחולים בדיכאון יש מחשבות אובדניות – חולי דיכאון מג'ורי / קשה נמצאים בסיכון גבוה פי 20 לאובדנות, בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
3. דיכאון הוא לא רק עצבות – דיכאון מג'ורי מאופיין במצב רוח ירוד או עצבות, אנרגיה נמוכה ותשישות, חוסר יכולת להתרכז, דפוסי שינה ואכילה לא תקינים, רגשות אשם, מחשבות אובדניות וחוסר יכולת לחוות הנאה. השפעות הדיכאון אינן מסתכמות רק בתסמינים הללו. דיכאון משפיע גם על התעסוקה, החינוך ומערכות היחסים. חלק מהחולים בדיכאון לא מסוגלים לעבוד או ללמוד. דיכאון נמנה עם הסיבות הנפוצות להיעדרות ארוכת טווח מהעבודה. החולים בדיכאון מתקשים לנהל מערכות יחסים בריאות ותקשורת אפקטיבית.
4. מספרן של הנשים שסובלות מדיכאון מז׳ורי כפול בהשוואה לגברים – דיכאון מג'ורי הוא צורה חמורה יותר של דיכאון. למעלה מ-300 מיליון אנשים בעולם, מכל הגילאים, חולים בדיכאון מג'ורי, האבחנה הפסיכיאטרית הנפוצה ביותר הקשורה קשר הדוק לאובדנות.
5. מתי הדיכאון הופך לעמיד? כ-1 מתוך 3 אנשים הסובלים מהפרעת דיכאון מג'ורי אינם מגיבים לטיפול באמצעות שני סוגים של נוגדי דיכאון או יותר, ונחשבים כחולים עם "דכאון עמיד לטיפול" דיכאון עמיד לטיפול יכול להיות כרוני, כלומר חוזר ונשנה, או התקפי המתרחש בפרקי זמן משתנים. מטופלים עם דיכאון עמיד לטיפול נמצאים בסיכון גבוה יותר לאשפוז ולאובדנות, והם עלולים להשתמש בסמים או באלכוהול.
6. דיכאון היא מחלה משפחתית – נטל הדיכאון משפיע לא רק על המטופלים, אלא גם על המטפלים בהם ועל בני משפחתם (ה-caregivers). מטפלים ובני משפחה עלולים לסבול מהמתח הרגשי כתוצאה מכך שאדם יקר להם סובל מדיכאון קליני. לעיתים תכופות הם חווים בעצמם מצוקה הנובעת מדאגתם המתמשכת למצבו הגופני והנפשי של קרובם, לטיפול שלו ולעתידו. הם מקדישים לכך שעות רבות וחשים שהנטל שעל כתפיהם כבד מאוד.
7. הסטיגמה הקטלנית – ישראל מפגרת מאחורי העולם ביחס לדיכאון ובלגיטימציה לדבר על דיכאון. חולים בדיכאון חווים לרוב בושה נוכח התדמית השלילית של המחלה. תווית חברתית שלילית וממדרת שמונעת מחלק מהמטופלים לפנות לטיפול, באופן שעלול להאריך את משך המחלה, להחמיר את התסמינים, ולגרום לנזקים נוספים לחולה.
8. מדיכאון חריף אי אפשר להחלים ללא עזרה – בדומה לאבחון, לטיפול ולהחלמה ממחלות כמו סרטן או דלקת ריאות. הדיכאון פוגע בכוחות החולים להרים את עצמם ולדחוף את עצמם קדימה. בישראל היחס לדיכאון פשטני למדי: כשאדם סובל מדיכאון חשוב להבין עם מה הוא מתמודד ומה מערכת התמיכה שלו, כגורמים שמשנים מאוד את מהלך המחלה ועוזרים להתאושש בקלות רבה, או קשה יותר.
9. מתי לפנות לטיפול? כאשר אתם חוששים שאתם סובלים מדיכאון ומרגישים שאין ביכולתכם לצאת מהמצב בכוחות עצמכם מומלץ לפנות לסיוע רפואי. אם היכולת לחוות סיפוק מדברים נפגמת, או שאין תחושת טעם לחיים חשוב מאוד מאוד לפנות ולבקש עזרה. אם איבדתם שליטה על שינה ותיאבון ואם עבר יותר מדי זמן (ה-DSM מדבר אפילו על שבועיים) והמצב לא משתפר אלא מחמיר מומלץ להתייעץ ברופא משפחה, כי רופאי משפחה מטפלים הרבה פעמים בדיכאון. או עם פסיכיאטר, או עם פסיכולוג.
10. דיכאון הוא סרטן שפושט במחוזותינו – מומלץ להתייחס לחולי דיכאון באותו כובד ראש שמתייחסים לחולי סרטן. וחובתם של רופאי משפחה לאתר חולים שבסיכון לחלות בדיכאון. אבחון וטיפול מוקדמים ככל האפשר עשויים לצמצם את הסיכון לאובדנות.
11. בדיכאון ניתן לטפל בכל מיני אופנים – בחלק מהמקרים מומלץ להמתין ולראות, להבין מה קורה בחיים, לערוך שינויים באורח חיים ולבדוק האם הכוחות הטבעיים עוזרים להיחלץ מדיכאון. במקרים אחרים יהיה נכון להתחיל בטיפול פסיכולוגי, בטיפול תרופתי ובנוירו-מודולציה (טכנולוגיות של גירוי מוח, מבוססי מגנט או חשמל שמשנים את הפעילות באזורי המוח השונים), או בשילוב ביניהם.
דיכאון במספרים
1. אירוע דיכאון נמשך 6 חודשים בממוצע, וב-20% מהמקרים הוא יכול להימשך מעל שנתיים.
2. חולים בדיכאון מג'ורי הסובלים מאירוע דיכאון ראשון מצויים בסיכון של 60%-40% לסבול מהישנות. סיכון זה עולה ל-60% ול-90% באנשים שסבלו משניים ושלושה אירועים בהתאמה.
3. דיכאון שכיח יותר בנשים בהשוואה לגברים 5.1% בקרב נשים לעומת 3.6% בקרב גברים.
4. 60% ממקרי ההתאבדות מתרחשים בחולים המאובחנים כחולי דיכאון.
5. 20%-15% מהמאובחנים כחולי דיכאון מסיימים את חייהם בהתאבדות.
6. 1 מתוך 10 נעדר מעבודה בשל דיכאון, נתון המסתכם באובדן של 36 ימי עבודה בממוצע לאירוע דיכאון.
7. עובדים הסובלים מדיכאון מדווחים על 5.6 שעות בשבוע בממוצע של זמן אבוד.
** הכותב, הוא ד"ר יריב שחק, פסיכיאטר, מומחה לטיפול בדיכאון עמיד לטיפול תרופתי
מקורות: World Health Organization (WHO). Depression and Other Common Menta