האלכימאית של ההורות

גדלתי בבית כועס עם אבא ואמא שכילדה הגדרתי אותם כהורים גרועים, ועברתי תהליך רגשי – לאחר שכאם צעירה כעסתי וצעקתי על ילדיי. היום אני מלמדת כיצד הופכים להורים טובים ורגועים יותר

מאת יעל עיני, שמוציאה לאור בימים אלו את הספר "האלכימיה של ההורות", המציע תרגול ייחודי בשיטת DIY בהורות

חייתי בבית כועס, וחוויתי הורות מאוד כועסת ולא יציבה. כאמא מצאתי את עצמי כועסת וצווחת – בדיוק כמו אבא שלי. כאשר אבי התעצבן הוא דיבר באנגלית, כשאני כעסתי על ילדיי חשבתי באנגלית אבל צעקתי בעברית. לקח לי שנים להיות מוכנה  ליצור שינוי בחיי. כיום אני מטפלת רגשית, העובדת עם הורים לשינוי רגשי והתנהגותי בבית באמצעות כלים מעולמות תוכן מגוונים: פסיכולוגיה (אני בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה וניהול של האוניברסיטה הפתוחה, אותו סיימתי בהצטיינות), רוחניות והתפתחות אישית.

בזכות ילדותי, טראומות ומשברים שחוויתי ומערכת יחסיי עם הוריי, שכילדה חוויתי אותם כהורים גרועים, למדתי וניסיתי להבין יותר. כיום אני נמצאת עם הוריי בקשר מצוין. כשהייתי בת שנה וחצי עברה משפחתי להתגורר בקיבוץ. למרות שהוריי היו כל עלומי, נאלצתי לעבור ללינה משותפת בבית הילדים ולחלוק חדר עם ילדים נוספים, כאשר רוב שעות היום לא הייתי בבית. לא אהבתי את החיים בקיבוץ, ואני יודעת שהם עיצבו את חיי לצד כאב עמוק ומתמשך לאורך שנים. חוויה טראומטית זו הובילה אותי לבחור בתחום עיסוקי: עבודה עם הורים כדי שאף ילד לא יסבול כמו שאני סבלתי ושלאף ילד לא יכאב כמו שלי כאב.

יעל עיני צילום אלבום פרטי

רגע מכונן בהורות שלי ובדרך בה התיאוריה שעסקתי בה התממשה בחיי היה לאחר ששיניתי הרגל של שנים אותו חוויתי כילדה ובהמשך כאם. במשך שנים האמנתי שלהיות עם הילדים בחדרם עד שהם נרדמים זה אחד הדברים המופלאים ביותר שאני  יכולה להעניק להם כהורה. זו הייתה חוויית ילדות שאהבתי, וכשהפכתי לאמא רציתי לתת לילדיי מה שנתנו לי. כשבני היה בן שנתיים, דרישות העסק שלי כעצמאית גדלו ונדרשתי להשקיע שעות עבודה בבית – גם לאחר השעה תשע בערב. ההשכבה מדי ערב ארכה זמן ולעתים האריכה את שעות הערות שלו. כאם לפעוט, הנשואה לאיש צבא שמשרת רחוק מהבית, הזמן הפרטי שלי תמיד נמדד במשורה. ברגע שקיבלתי החלטה ובחרתי להתפנות לעיסוקיי ולא לממש את פנטזיית ההורות שנוצרה בתוכי, גם בני הבין זאת ונרדם. שנים אחרי שקיבלתי החלטה זו, סיפרה לי אמי שגם היא לא ממש אהבה את זה אבל נהגה להמשיך ולהישאר עם כל אחד מהילדים מדי ערב עד שנרדם. מיותר לציין שהקושי היה שלי ולא של בני, שהסתגל לשינוי ברגע שהחלטתי שכך יהיה, כי הייתי שלמה עם החלטתי.

יעל עיני צילום אלבום משפחתי

אני מאמינה שכל הורה צריך למצוא את ההורה שבתוכו – במקום את ההורה שהיה לו. לכן, כאשר אנו כהורים מעוניינים לשנות את התנהגות או התנהלות ילדינו, אנו צריכים לשנות קודם כל את ההתנהלות ואת התנהגותנו. לא הגיוני שהורה, שנמצא במשך שעות רבות מול המחשב ומסכים שונים, יגביל את ילדו מ'לבלות' במשך שעות מול המסכים. במקרה כזה צריך להתייחס לסוגיה, תוך מתן תשומת לב לפרופורציות מתאימות והגיוניות. אם הילד נמצא שעות מול המחשב, אבל לצד זה הוא חברותי, מבלה עם חבריו, משקיע בלימודים ומשתתף בחוגים, אני מציעה להתייחס לכך באופן סלחני יותר. במידה וילד נמצא כל היום מול המסך, לא יוצא מהבית ולא פוגש חברים, זו בעיה שצריך להתייחס אליה אחרת.

יעל עיני ומשפחתה צילום אלבום פרטי

לאחר שנים רבות של למידה, חקר ועבודה עם הורים אצלי בקליניקה, מצאתי את הדרך ללימוד הורות מודעת, נכונה ומתאימה להורים ולילדים, שדרכה ניתן להוביל את מערכת היחסים והקשרים למקום שלם ונוח יותר. עבורי ההורות היא כמו אלכימיה: תהליך הפיכת מתכת פשוטה למתכת אצילה ויקרה מפז – באמצעות התבוננות פנימה של ההורה אל תוך קשיי ההורות שהוא חווה ושינויה – הפיכתה לזהב – קשר ותקשורת איכותיים עם ילדיו.

למצב בו אנו חווים קושי עם הילד אני קוראת "אפקט המראה", כי הילד והמצב שהוא יוצר משקפים לנו קושי שלנו עם עצמנו, קושי שמזמין שינוי. אם נעמיק בפרטי האתגר עם הילד, נגלה פעמים רבות קושי דומה בתחומים נוספים בחיינו – מול הורינו, הבוס בעבודה, בן הזוג, חברים ועוד. זהו סימן לכך שהקושי הוא 'שלנו', ולא נובע מהילד, וזו הזמנה להסתכלות פנימה, לבדיקה עצמית, לצמיחה ולהתפתחות אישית.

יעל עיני צילום אלבום פרטי

ומה אני מציעה לעשות כתרגיל מעשי להתמודדות עם כעסים?

כעס הוא אנרגיה נורמטיבית. הבעיה עם רובנו היא שאנו מחזיקים אותה עמוק בבטן בניסיון לא לבטא אותה, עד שהיא מתפוצצת בדרך כלל על הילד. כאמא צעירה, עם תינוק שבכה ללא הפסקה, חשתי תסכול וכעס בלתי פוסק. אני מציעה לצעוק לתוך הכרית, כשאף אחד לא שומע, וכך להוציא החוצה את כל אנרגיית התסכול והכעס מתוכנו. אפשר גם לתרגל באמצעות התודעה סיטואציות שמעצבנות אותנו. אני מציעה לא לנשום לתוך הכעס כדי לפוגג אותו, אלא להכיל את כל הכעס עד שניתן ממש לחוות את הכעס כאילו הסיטואציה מתרחשת עכשיו. במשך הזמן עם תרגול, אנו לומדים להכיר את עצמנו, פחות נבהלים מסיטואציות דומות, וכך אנו לומדים לשלוט בכעס שלנו. התוצאות לא מאחרות לבוא בקשר עם הילדים, ולאט לאט כועסים פחות.

גוף ונפש
כתבות, חדשות ודעות על הקשר שבין הגוף לנפש, איך לשמור על הבריאות, הכושר והאושר האישי