אם רק מאפשרים לאור לחדור פנימה

רועי פלד לחם במשך 3 שנים כדי להכניס לכלא את הדורסים של אקסיתו, לי זיתוני וכאשר חשב ש"הכל נגמר", האור חדר פנימה, הוא התאהב, טס לניו יורק ובימים אלה מקדם את ספרו "רק דברים טובים"

לא חשבתי שאהיה חייב להרגיש שוב בכדי לכתוב, שאהיה חייב לכתוב בכדי להרגיש שוב.

חשבתי שאסיים את הכתיבה של הספר הזה תוך 3 חודשים,

התזכורות הן בעיקר לאחרים,

פגע וברח במרכז תל אביב – רחוב פנקס, פינת ויצמן, צעירה ישראלית בת 25 נהרגה, הדורסים ברחו לצרפת.
חוסר פעימה קולקטיבי הורגש ברחבי הארץ באותו השבוע נוכח האופי הכל כך מחודד של סיפור שהפך בכמה רגעים ומבלי שהספקתי לשים לב לשל כולם.

 בכלל לא הייתי בארץ,

זה היה יום שישי בבוקר, אחרי שיחת וידאו של בוקר ויצאנו כל אחד לדרכו, רק כמה שעות אחר כך כל העולם שלי השתנה.

רועי פלד צילום אלבום פרטי

לקח כמה שעות עד שנמצא הרכב, כמה חודשים עד שנמצאו הדורסים, שלוש שנים של פוקוס, של אהבה, של כעס עד שהפכנו לחבורת אנשים מלאה אנרגיה והצלחנו להכניס אותם לכלא, בצרפת.
ההפגנה הראשונה היתה אינסטינקטיבית, כעסנו והיינו צריכים להוציא את הכעס, היה זה בניין השגרירות הצרפתית שספג את הגל הראשון. גם הגל הזה חלף, השבוע עבר ואחריו הגיעו כותרות חדשות לעולם להתעסק בהן, חשובות לא פחות מתאונת דרכים ושני עבריינים קטנים, מקוממת ככל שתהיה. "מבצעים" צבאיים התחילו והסתיימו, כתב אישום הוגש נגד ראש ממשלה אחד, אריק איינשטיין נפטר, משה סלימן הצית את עצמו, אוסיין בולט שרף שיא חדש ב-100 מטר, אובמה הגיע לארץ, עוד לא שמענו על אורן חזן, ראש ממשלה נכנס לכלא, פרנסואה הולנד לוקח בצרפת ואפילו האפיפיור התחלף. ואני עדיין רודף, בעיקר אחריהם, אולי קצת אחרי עצמי.

יצא שכתבתי,

"ההתמודדות היום יומית" הפכה מהר מאד להתנהלות, הרגש נכלא בשלשלאות ברזל כבדות והושלך לפינת החדר, נתמודד איתו כשכבר לא תהיה ברירה.
הרבה שעות העברתי במטוסים, המקום הנוח ביותר בעולם לניתוק מחשבות, פעם לוקח את גרוסמן, ופעם את קובן, את אופיר טושה ואת קובי עוז או מישקה בן דוד. לפני כמה שנים הכל נעצר ומצאתי את עצמי רץ, אף אחד לא שאל אותי אם אני רוצה, אף אחד לא עצר אותי, אפילו לא אני.

רועי פלד צילום אלבום פרטי

היה רק חבר אחד, אגלה לכם ולכן שבספר שמו 'אודי' שבקש ממני "תכתוב", בשבילו התחלתי.

שלוש שנים של פוליטיקה, משטרה, פרקליטות, כספים, חובות, רשתות חברתיות, הצעות משונות, עורכי דין ועבריינים, כל אלו בשתי מדינות ובשתי שפות. היו הפגנות, מניפולציות, היו איומים ופגישות כואבות, היו אהבות בוערות וחבורות נהדרות של אנשים שיצאו מגדרם בכדי לעשות קצת צדק.
הם הצליחו.

כשהכל נגמר, הכל נגמר.
פשוט כך, באמת, פשוט.

ההוויה הכל כך עוצמתית הזו הסתיימה, ואת הזמן שהתפנה החלטתי לנתב לעשייה ולהבנה של מה שהיה כאן עכשיו, אז התחלתי לעשות, הפעם קצת בשביל עצמי, קצת בשביל אחרים, זה השאיר לי זמן לכתוב, להרצות, ללמוד, בעיקר על עצמי וסוף סוף לעצור ולנשום לרגע.
עם הנשימה הראשונה פגשתי חברה חדשה, החיוך שלה תפס לי את העיניים, אחרי כמה חודשים הלב שלי פעם אליה. אחרי כמה שנים של ביחד היא הסכימה להשאר והגיעו הזדמנויות מעניינות לשנינו מעבר לים אז החלטנו יחד על כמה שנים בניו יורק מכאן אני כותב את המילים האלו.

ספר לרועי פלד צילום יחצ

תמיד דמיינתי איך אכתוב את הפרק האחרון, על צוק, מול הים כשהכל כבר מאחור והכל כבר מוכן להשתחרר,

זה קרה בערך כך,

"רק דברים טובים" הוא ספר פרוזה, רומן המספר על עידו, ישראלי צעיר שמוצא את עצמו בעיצומה של אהבה סוערת ותחילתם של חיים משותפים עם קיבוצניקית כחולת עיניים שהגיעה לחופשה קצרה בישראל והחליטה להשאר בעקבות האהבה. שניהם עברו לדירה קטנה ביחד, אימצו כלב והכל התחיל להתגלגל בצורה האידיאלית לזוג הצעיר. לחיצת דוושה אחת חיברה בן רגע את מציאות חייהם אל העולם המורכב, המלוכלך המסוכן והשפל ביותר. לחיצת דוושה שהחזירה את עידו במטוס הראשון מוורשה לתל אביב.
מלחמה של לחיצות ידיים, אגרופים קפוצים, איומים ועורכי דין ממולחים, מלחמה בה נאלץ להשתמש בנסיונו, בעברו כאיש שירותי הבטחון.
סיפור שהתחיל בנשיקה לוהטת על חוף הים ומסתחרר אל מערבולות של דיפלומטיה, עולם תחתון, ציבור שלם בשתי מדינות, חברים טובים ועבריינים מעבר לים.

** הכותב, רועי פלד, הוא פעיל חברתי ועסקי שנולד וגדל ברמת הגולן ואחרי שירות בצבא קבע התגייס למשרד הבטחון ונשלח למספר תפקידים בחו"ל. פלד הקים את עמותת "צדק בשבילי" והוביל את המאבק למיצוי הדין עם דורסי לי זיתוני. היום פלד נמצא על הקו שבין ישראל לארצות הברית ומתמחה בייעוץ עסקי ואסטרטגי. "רק דברים טובים" הוא ספרו הראשון. "רק דברים טובים", סטימצקי, עיצוב כריכה: נטלי שאול זמין לרכישה ברשת סטימצקי