אישה של איש אחד

ציוריה של עדנה רומם שימשו כלי הוליסטי לטיפול בנערות חולות באנורקסיה והשירים בספרה החדש, "אישה של איש אחד", מוקדשים לזכר בעלה ראובן שנפטר ממחלה קשה. "חרב עלי עולמי, והייתי כולי דואבת וכואבת"

מאת עדנה רומם, סופרת, משוררת ואמנית בינלאומית שבימים אלו יצא לאור ספרה השני "אישה של איש אחד" 

בילדותי בניתי לעצמי עולם מופלא של פנטזיה והרפתקאות עם גיבורי הספרים הרבים שקראתי – על מנת להפיג את השגרה והשעמום. במקביל, כתבתי שירים למגירה. מאז ומתמיד חלומי היה להצליח להביא לידי ביטוי חוויות, רגשות, תחושות עמוקות ואמת פנימית ולהחדיר אותן עמוק לרגשותיו של הקורא או הצופה. בסופו של דבר, הגשמתי את חלומי והצלחתי להעביר אותם הלאה – בשירים ובציורים.

הציור, שמאז ומעולם קסם לי, נתן לי כוחות מחודשים והוציא אותי אט-אט מהאפלה אל האור, בעוד הכתיבה רק נברה עמוק בפצעיי. קשה לי לצייר וגם לכתוב שירים במקביל. כשאני כותבת, אני לא מציירת – ולהפך. אני מקפידה על תזונה נכונה וספורט, ושואבת את כוחותיי ומקור האנרגיה שלי מנכדי הצעיר ומשלוש נכדותיי. כתיבת השירה תפסה אצלי תאוצה לאחר מות אבי. בשנת 1990 הוצאתי לאור את ספרי הראשון 'שלכת הלב', שהוקדש לזכרו.

עדנה וראובן צילום אלבום פרטי

בימים אלו יצא לאור ספר שיריי החדש "אישה של איש אחד" (בהוצאת "גוונים"), המוקדש לבעלי ראובן רומם ז"ל, שנפטר בשנת 2006 ממחלה קשה. לאחרונה אף התקיים אירוע השקה חגיגי לספר בחנות "תולעת ספרים" בתל אביב, בהשתתפותם של יו"ר אגודת הסופרים העבריים בישראל, עו"ד צביקה ניר, שנשא דברים, קרובי משפחה וחברים של בעלי המנוח, ויניר שמיאל ויובל נח, ששרו שיר שכתבתי לזכר בעלי בליווי מוזיקלי על פסנתר של בני יואב רומם. באירוע ההשקה ציינתי כי ראובן הוא חומר הבעירה של הספר וכי השירה מדברת עליו ועל אהבתנו ומבטאת את התחושות, הצער והכאב שחשתי בלקיחתו ממני.

את אביר חלומותיי ראובן פגשתי במהלך שירותי הצבאי בשנות ה-70 בסיני, והתאהבתי בו. זה קרה הודות למפגש מקרי בבסיס 'רפידים'. באותה תקופה ראובן, ששירת כשריונר בקו תעלת סואץ, הגיע להודות לחברתי על מעשה שעשתה עבורו. הוא היה בחור יפה תואר ובנוי לתלפיות, גבוה, שרירי ומוצק. בצריף ישבו מספר נוכחים בחדר, והוא שוחח עמם. אני אדם צנוע וביישן, עד כדי כך שקראו לי 'מריה הקדושה'. היה לי מקל ביד ואיתו נגעתי בגבו. הוא הביט אליי ומבלי להכיר אותי, פלט את המשפט הבא: 'תארו לכם שאני מביא את הקטנטונת הזו אליי הביתה – מעניין מה הוריי יגידו'? הוא היה כל כך יפה ואפילו פרסמו תמונות שלו בשערי מספר מגזינים צבאיים, ואילו אני קטנטונת, צנומה וחייכנית. ככה החל הרומן בינינו: אהבה ממבט ראשון שהובילה לנישואינו.

עדנה וראובן צילום אלבום פרטי

חברותיי לא היו מוכנות לקבל את אהבתו אליי ואת זוגיותנו. הן ממש קינאו וניסו לקלקל לנו. החיבור הטוטאלי והעמוק שלנו היה כל כך טוב עד ששום דבר לא הפריד בינינו. חייתי בעולם חדש ואמיתי, מרתק ומלא הפתעות, ממש כמו באגדות, שכלל הרבה רגעים יפים ומרגשים. בעולם זה הרגשתי ממש כמו נסיכה אמיתית, ולימים אף השתכנתי בארמון – בית חלומותיי שבעלי האדריכל תכנן ואף בנה. יחד הבאנו לעולם שני ילדים: אורית, בוגרת תואר שני בלימודי עבודה סוציאלית, ויואב, מוזיקאי ומלחין, בוגר תואר ראשון ושני בקומפוזיציה. לאחר נישואיי, השלמתי את לימודיי ובזכות אהבתי לאמנות למדתי תואר ראשון ותואר שני בחוג לתולדות האמנות באוניברסיטה העברית.

בשנת 2006, בעודי מאוהבת בכל רמ"ח איבריי בראובן, שהיה אדם בריא לחלוטין, הוא חלה במפתיע במחלה קשה ונפטר תוך פרק זמן קצר. אז חרב עליי עולמי, והייתי כולי דואבת וכואבת, ממאנת להתנחם. כל מה שהצלחתי לעשות בימים קשים אלו היה לכתוב שירה: על אישי, הקשר בינינו, כאביי, ייסוריי ותחושותיי. שנתיים לאחר מות בעלי, נפטר אחי.

עדנה וראובן צילום אלבום פרטי

בקרוב אוציא לאור את ספרי השלישי – ספר שירי ילדים בשם: "סבתא רק שלי", ששיריו נכתבו לאחר הולדת נכדתי הבכורה שני. ציוריי בסגנון מופשט השתתפו בתערוכות רבות במוזיאונים ברחבי הארץ והעולם, זכו בתחרויות בינלאומיות ובפסטיבלים לאמנות בחו"ל ואף משמשים כלי הוליסטי בטיפול בנערות חולות באנורקסיה.

אני מציירת ציורים רוחניים, מופשטים ומופשטים חלקי – בטכניקות אקריליק וצבעי שמן. הסגנון המופשט מאפשר לי חופש ביטוי אישי. כשאני מציירת מופשט, אני בדרך כלל מציירת בתת מודע. כך למשל, חלפה חצי שנה מאז שציירתי את "דיוקן מופשט" ולא הייתי מודעת לכך שציירתי את אישי. התעוררתי באישון לילה, וכשאלומת אור מהחדר האירה את הציור, נדהמתי לראות את דמותו "יוצאת מהציור".

עטיפת ספר צילום יחצ

** הכותבת, עדנה רומם, הציגה את יצירותיה בתערוכות בינלאומיות בחו"ל וספרה השני, "אישה של איש אחד" (הוצאת "גוונים") יצא בימים אלה