אנחנו דווקא אוהבות את הקטע הזה של להיות אישה בשנות הארבעים שלה. נכון, לגומות נוספו גם קמטוטים והבטן השטוחה התעגלה עם הילדים, אבל הניסיון הפך לידע, הבלבלות התעצבו לחוזק וחוסר הביטחון נשאר הרחק בעבר של אישה שסוף סוף יודעת מי היא ומה היא שווה.
זה הזמן שלנו, להמשיך בדרך ולנצל את העשור המהמם הזה עד תום. אבל כדי שנוכל להרים בששון גם לעשור הבא, חשוב שנכיר כמה בעיות בריאותיות שאולי לא מורגשות אצלנו כרגע, אבל עלולות לבאס לנו את המשך החיים. החדשות הטובות – יש דרכים למנוע אותן לפני שעוד התחילו.
הבעיה: בריחת סידן
בריחת סידן, ובהמשך אוסטאופורוזיס, היא בעיה שנשים מתמודדות איתה בכל העולם. המחלה גורמת להידלדלות העצמות בגוף, ולתופעות כמו כאבים כרוניים, שברים ועקמת. מאחר שלתופעה אין סימנים מקדימים, רוב הנשים לא יגלו אותה עד שיתחילו כאבים חזקים או שתישבר עצם. כבר המון שנים מקובל להמליץ לנשים ליטול סידן כמניעה, אבל עד לאחרונה היעילות של המוצרים הקיימים במניעת דלדול עצם ושברים הייתה זניחה. פיתוח פורץ דרך בשם שמגיע אחר כבוד מארצנו הקטנטונת נותן תקווה למאות מיליוני אנשים בעולם.
400 בתי מחקר בעולם עבדו על המחקר, אבל רק בישראל הצליחו לפצח אותו. הפיתוח, סידן בשם DENSITY מספק פתרון לבעיה העיקרית בתחום הסידן: שאלת הספיגה בגוף ובניית העצם מחדש. החוקרים הצליחו לחקות את מנגנון הפעולה של הסרטנים הכחולים, מכונות הסידן המשוכללת ביותר בטבע, שהסוד שלהם הוא סידן אמורפי, ולהתחקות אחרי המבנה שלו כפי שהוא מתרחש בטבע.
במחקר קליני שבוצע בנשים בגיל המעבר באיכילוב נמצא שהסידן האמורפי נספג פי שתיים ויותר בגוף מאשר כל תוסף סידן. במחקרים נמצא עוד שהסידן האמורפי הוא היחיד שמונע באופן משמעותי דלדול עצם, מעודד בניית עצם ויעיל במניעת שברים.
להישאר בריאות ונמרצות בכל גיל (צילום: שאטרסטוק)
דבר המומחה: פרופ' נחום וייסמן, מנהל היחידה לתזונה קלינית בבי"ח איכילוב
"הבעיה העיקרית עם תוספי הסידן שהכרנו עד היום היא נושא הספיגה שלו בגוף", מסביר פרופ' וייסמן, ממובילי המחקר. "חוסר הספיגה מתרחש באוכלוסייה רחבה מסיבות שונות – מחלות שונות, תזונה לקויה, סיבות פיזיולוגיות או הורמונליות".
מה שונה בדנסיטי?
"במחקר הצלחנו להראות שהספיגה של הסידן האמורפי הרבה יותר גבוהה מסידן הקרבונט הרגיל, בזכות המבנה שלו של חלקיקים מאוד קטנים. ניסויים בחיות מראים שיש לו יכולת חדירה לכל מיני מקומות בגוף שהסידן הרגיל לא מגיע אליו. מה שבאמת מיוחד הוא שהראינו שהסידן מהסוג הזה יכול לשנות את הסביבה שמחוץ לתא ובתוכו מסביבה חומצית לסביבה בסיסית".
מתי חשוב להתחיל לקחת סידן?
"דבר ראשון חשוב שכל מי שיודע שיש לו בעיה או שעלולה להיות לו בעיה, בגלל תזונה לא מספקת למשל, שיתחיל לקחת סידן מיידית. בנוסף, כל אישה מעל גיל 45 צריכה לקחת סידן גם כמניעה. בגילאים האלה קצב פירוק העצם מתחיל להיות גדול יותר מקצב הבנייה, והניסיון מראה שעם הגיל הגוף פועל לספיגה גדולה יותר באמצעות פירוק הסידן מהעצם. צריכה קבועה של דנסיטי מאפשרת לגוף לנצל באופן מקסימלי את הספיגה הגבוהה של הסידן האמורפי. מומלץ כמובן תמיד להתייעץ עם הרופא המטפל".
בימים אלו דנסיטי מאפשרת לקוראות סלונה לקבל הנחה ברכישה.
רוצות לקבל קופון הנחה? השאירו את פרטיכן כאן
הבעיה: בריחת שתן
אין ברירה. אנחנו חייבות לדבר על זה. זו אולי אחת התופעות המבאסות והמוכחשות שקיימות. אבל לעומת האוסטאופורוזיס, להתרופפות רצפת האגן דווקא יש סימנים מקדימים. יכול להיות שזה כבר קרה לך, באמצע פעילות מאומצת, בצחוק או בשיעול חזק כש… אין דרך יפה להגיד את זה – ברח לך פיפי. וגם אם זה מעולם לא קרה לך, הסטטיסטיקה בעניין חסרת רחמים: 40% מבנות ה-40 סובלות מבריחת שתן ברמה זו או אחרת, ובגיל 80 כבר מדובר ב-80%. "לא נעים" אפילו לא מתקרב לתאר את זה. אז מה עושות? כל, אבל כל מה שיכולות, כדי למנוע ולטפל.
ברוכה הבאה לסטטיסטיקה! אל תתעלמי כי זו כנראה לא הפעם האחרונה שזה קורה לך (צילום: שאטרסטוק)
דבר המומחית: אינה טפליצקי, פיזיותרפיסטית מומחית לרצפת האגן
"בריחת שתן היא תופעה שכמעט לא מדברים עליה, אבל היא קיימת ביותר, ואם לא מטפלים בה היא הולכת ומחמירה ופשוט משתלטת על החיים", אומרת טפליצקי. "הבעיות ברצפת האגן מתחילות בדרך כלל סביב הלידות, אבל לקראת גיל 45 הבעיות מוחמרות או שמתחילות בעיות חדשות. בגיל הזה כמות האסטרוגן בשופכה יורדת, ונוצר קושי להתאפק, דחיפות במתן שתן ובריחת שתן".
איך אפשר לטפל בבעיה?
"קודם כל יש לעבור אבחון אצל רופא. במקרים קלים עד בינוניים הטיפול המתאים הוא פיזיותרפיה של רצפת האגן, שלרוב תכלול הדרכה להתנהלות נכונה עם השתן, הנחיות לפעילות גופנית נכונה ותרגילים לחיזוק רצפת האגן. במקרים קשים כבר נדרש ניתוח או שימוש בכדורים, תלוי באופי הבעיה".
אפשר למנוע בריחת שתן?
"בהחלט ניתן למנוע את הבעיה, לפחות באופן חלקי. תמיד נכון להתחיל את המניעה סביב הריונות ולידות: ללכת להיבדק אצל פיזיותרפיסטית ולתרגל את השרירים. בגיל המעבר ההמלצות הן להימנע מעצירות ומלחיצה בשירותים, לעשות פעילויות כמו יוגה או פילטיס שמחזקות את רצפת האגן, ולכווץ את שרירי רצפת האגן בפעולות כמו הרמת דברים, שיעול וצחוק. חשוב להקפיד ללכת לשירותים רק כשיש צורך ולא "לכל מקרה", כי אז השלפוחית לא מתרגלת להתאפקות".
הבעיה: נשירת שיער
שתן, עצמות… לפחות מצרת ההתקרחות אנחנו פטורות. נכון? לא. כלומר כן, מאוד יכול להיות שאנחנו נושאות בגאון רעמה מהממת, מלאה ומבריקה. אבל זה עלול להשתנות. לא שנישאר קרחות כמו הבעל (טפו חמסה), אבל אנחנו עלולות לגלות ביום בהיר אחד שזנב הסוס הפך לציצת יען. אז איך להימנע מזה עוד לפני שזה קורה?
תירגעי, עד 100 שערות ביום זה בסדר (צילום: שאטרסטוק)
דבר המומחה: קובי מרקורי, מעצב שיער והבעלים של Beauty Boutique בתל אביב
"נשירה של בין 60 ל-100 שערות ביום היא תקינה. מה שמעבר לזה יוגדר כנשירה", מסביר קובי. "הגורמים העיקריים לנשירה הם תזונה, עונות מעבר ושינויים הורמונליים".
אפשר לטפל בנשירת שיער?
"בהחלט אפשר לתקן, או לפחות לשפר את המצב. הדבר הראשון שאני ממליץ עליו הוא בדיקת ויטמינים, כדי לוודא שלא חסר שום דבר בגוף. אז אפשר לאזן את החוסרים בתזונה נכונה. אמנם יש כל מיני טיפולים שעוזרים כמו שמפואים ייעודיים לנשירה, אמפולות לנשירה שעוזרות להמריץ את הדם תוך כדי עיסוי אנרגטי שמנקה את הנקבוביות ומאפשר לשערה לצאת, אבל הטיפול הראשוני והעיקרי יהיה בתזונה נכונה".
יש דרך למנוע נשירת שיער?
"לפעמים אנחנו עושים ספורט אינטנסיבי והמטבוליזם עובד שעות נוספות. כשאנחנו בונים שריר ושורפים שומן, אנחנו שורפים בדרך גם חומרים חיוניים לגוף. בתהליך כזה, הגוף ייקח את כל החומרים שהוא זקוק להם לפני שהפריפריה תקבל אותם. אם המטבוליזם עובד חזק מדי ואין איזון של ויטמינים, מצב השיער יכול לתת אינדיקציה שישנם חוסרים בגוף. לכן כאשר עושים פעילות עצימה, חשוב גם לבדוק את מצב הוויטמינים בגוף ולהשלים את מה שחסר. קרוב לוודאי שכך יתאזנו גם אחוזי הנשירה ויהפכו לנורמטיביים".