טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית כרונית הפוגעת במערכת העצבים המרכזית (מוח השדרה וחוט השדרה). במחלה זו פעילותה התקינה של המערכת החיסונית משתבשת ובמקום להגן על הגוף מפני זיהומים שונים היא תוקפת את הציפוי השומני העוטף ומגן על תאי העצב ומכונה מיאלין. בישראל מאובחנים היום כ- 6000 חולים עם טרשת נפוצה, הגיל הממוצע של החולים הוא 40-20, והמחלה שכיחה יותר בקרב בנשים צעירות בהשוואה לגברים.
מהלך המחלה משתנה ממטופל למטופל ויכול לבוא לידי ביטוי במספר צורות קליניות כאשר רוב המטופלים חווים בראשית המחלה תקופות של החמרה נוירולוגית המכונה התקף ולאחריה התאוששות מלאה או חלקית. תסמיני המחלה מגוונים ותלויים במיקום הפגיעה ובחומרתה. תסמינים אופייניים כוללים פגיעה בראייה, הפרעה תחושתית דוגמת רדימות או נימול, חולשה ,הפרעה בשיווי המשקל או בשליטה על הסוגרים. בנוסף לתסמינים הפיזיים של טרשת נפוצה, קיימים גם תסמינים נפשיים, רגשיים וקוגניטיביים כגון תנודות חדות במצב הרוח, עצבנות, חרדה ובכי וצחוק בלתי רצוניים. כל אלו אמנם פחות נראים לעין אך משפיעים מאוד על איכות חיי החולים. בשנים האחרונות נוספו טיפולים חדשים לטרשת נפוצה המאפשרים לחיות חיים מלאים לצד המחלה על אף האתגרים הכרוכים בה.
הגורם לטרשת נפוצה איננו ידוע, אולם חומרת המחלה והסיכון ללקות בה נקשרו למספר גורמים וביניהם עישון, חסר בוויטמין D, הורמוני מין, ואפילו השמנה. מחלות אוטואימוניות נפוצות יותר בקרב נשים, אך לצערי נכון להיום אין תשובה טובה לשאלה מדוע המחלה נפוצה יותר בקרב נשים צעירות.
שכיחות גבוה של המחלה בקרב נשים צעירות יכולה לנבוע ממספר סיבות. סיבה ראשונה קשורה לשונות מסוימת בתפקוד מערכת החיסון של נשים לעומת גברים, בין היתר על ידי ההשפעה שונה של הורמוני המין הנשיים והגבריים על התפתחות ופעילות תאי מערכת החיסון. כך לדוגמה, מערכת החיסון של נשים צריכה להיות 'גמישה' יותר כדי לאפשר לגוף לשאת עובר ולא לזהות אותו כגוף זר שיש לתקוף. אכן במהלך ההיריון שכיחות ההתקפים יורדת, אך התלקחות לאחר הריון היא תופעה מוכרת. סיבה נוספת נובעת מהקשר בין דלקת להשמנה. טרשת נפוצה היא מחלה דלקתית, והשמנת יתר ובפרט השמנה בטנית משפיעות על תפקוד מערכת החיסון והפרשת חומרים המעודדים דלקת. בגלל הבדלים פיזיולוגיים לנשים יותר רקמת שומן בגוף מגברים, כמו כן שיעורי השמנת היתר בקרב נשים גבוה יותר בהשוואה לגברים. כמו כן, מחסור בוויטמין D קשור בעליה בעוצמת ותדירות ההתקפים בטרשת נפוצה בעיקר בקרב נשים, בין היתר בשל ההשפעה הסינרגטית של אסטרוגן וויטמין D על פעילות מערכת החיסון של נשים.
הגיל הממוצע לאבחון טרשת נפוצה הוא 30 כשהמטופלים נמצאים בשיא פריחתם ונוכחותה מלווה רבים מהם בשלבים של חיפוש זוגיות או הקמת משפחה. עבור נשים צעירות האבחנה וההתמודדות עם המחלה טומנת בחובה אתגרים וקשיים הייחודיים להן כנשים, בפרט החשש מהשפעת המחלה על תכנון משפחה, הריון, לידה והנקה. חשוב לציין כי המחלה איננה משפיעה על הפוריות ונשים המתמודדות עימה בהחלט יכולות לשאת היריון וללדת תינוקות בריאים לחלוטין, תוך התייעצות עם הרופא המטפל ובתזמון נכון בכל הקשור לטיפול התרופתי.
מציאת האיזון בין חיי משפחה לקריירה הינו אתגר המשותף לכולנו, ונשים רבות גם ללא תסמינים של טרשת נפוצה מוצאות אותו מורכב ולא קל להשגה. נשים עם טרשת נפוצה סובלות לעיתים מעייפות קיצונית המאפיינת את המחלה מה שעשוי להפוך זאת למורכב אף יותר. זיהוי של טריגרים לעייפות, כגון חשיפה למזג אוויר חם או חסך שינה, הקפדה על פעילות גופנית, תרגול טכניקות הרפיה ומיינדפולנס וכן טיפול תרופתי יכולים לעזור. שיתוף חברים ובני משפחה יעזור ליצור סביבה תומכת ומקבלת שתקל על ההתמודדות.
טרשת נפוצה יכולה גם לגרום למגוון קשיים בתפקוד המיני ובאינטימיות, ובכלל זה ירידה בחשק, פגיעה בדימוי הגוף והימנעות ממגע מיני בשל כך וכן ירידה בתחושה ועקב כך ביכולת ליהנות ממגע מיני. כל הגורמים הללו עשויים לגרום לתסכול ואף לריחוק מבן או בת הזוג. יש מגוון פתרונות המאפשרים לקיים חיי מין תקינים ומלאים גם עם המחלה. מומלץ לפנות לאנשי המקצוע הרלוונטיים בין אם מדובר ברופא המטפל שיוכל להציע טיפול תרופתי או מטפלים רגשיים וסקסולוגים שיכולים לתת מענה לקושי הרגשי שעלול לצוף בקשר אינטימי בצל מחלה כרונית.
קיימות היום אפשרויות טיפוליות רבות המאפשרות לתת לכל מטופל את המענה האופטימלי עבורו, תוך התייחסות לאורח חייו, לסוג הטיפול ולסוג המחלה. לצד הטיפול התרופתי, מומלץ להיעזר באופן פרואקטיבי בתמיכה רגשית בין אם מדובר בטיפול פרטני או קבוצתי שהוכחו כמסייעים מאוד להתמודדות.
במסגרת תפקידי אני פוגשת לא מעט מטופלות המתמודדות עם טרשת נפוצה; רבות מהן נשות קריירה, אימהות ובנות זוג שכובשות כל אתגר ומנהלות חיים מלאים ומספקים. כמו במחלות כרוניות אחרות, הסוד הוא ללמוד לחיות עם המחלה, אין לכך תשובה אחת נכונה וכל מטופלת תמצא את הדרך שנכונה עבורה לחיות לצד המחלה.
-הכותבת היא ד"ר הדר קולב נוירו אימונולוגית עם התמחות בטרשת נפוצה, המרכז הרפואי תל אביב-