מה גורם להורים לרצוח את ילדיהם?

לא כל אישה החווה שינויים במצב הרוח חווה דיכאון לאחר לידה, חלקן חוות מה שמכונה "בייבי בלוז", למשך מספר שבועות לאחר הלידה, דבר שלרוב נפתר מעצמו. תופעה זאת כוללת רגזנות, חרדה עצבות וחוסר מנוחה

מרבית המקרים של רצח ילדים בידי ההורים מתבצעים ע"י האב, במקרים אלה לרוב המניע הוא נקמנות באם הילדים, החרבת עולמה והטלת טרור עליה באמצעות הפגיעה בילדים המשותפים, מקרים כאלה מוכרים לנו מסיפורים כמו רצח ילדי בן דרור ז"ל ורציחתה של הודיה פימשטיין ז"ל. במקרים בהם אם רוצחת את ילדיה לרוב, אך כמובן שלא בכל המקרים, מדובר באם שסבלה מהפרעה נפשית קשה, לעתים מלווה בפגיעה בבוחן המציאות והשיפוט.

כשאני מדברת על הפרעה נפשית קשה אני מתכוונת להפרעות מהספקטרום הפסיכוטי. פסיכוזה היא בעצם אובדן היכולת (באופן חלקי או מלא) להבדיל בין המציאות הפנימית החווה אותו אדם לבין המציאות החיצונית הקיימת. תחושות רדיפה ואיום פעמים רבות מהוות חלק ממצב זה, תחושות שהן פנימיות וללא ביסוס במציאות הקיימת (למשל אדם המשוכנע שכפילים רודפים אחריו ורוצים להורגו).

מצב של דיכאון אחרי לידה לפעמים מתבטא כדיכאון פסיכוטי בו במקביל לתסמיני הדיכאון יופיע גם אובדן בוחן המציאות והשיפוט. זכורה לי מטופלת אחת במצב של דיכאון פסיכוטי לאחר לידה שהייתה משוכנעת שרעלן בביתה פעם בתינוקה ולכן לקחה אותו למספר רב של בדיקות רפואיות, חלקן פולשניות ושלא לצורך ובהמשך אף תכננה את התאבדותה מתחת לגלגלי אוטובוס כשהיא אוחזת בתינוק.

למזלה היא טופלה באופן תומך וגם תרופתית וכמובן שגם הרווחה הייתה מעורבת במקרה זה. תחושות של שינויים במצב הרוח הן דבר נפוץ לאחר לידה כתוצאה משינויים הורמונליים, שינויים באורח החיים ובתפישת העצמי (ההפיכה לאם), דאגנות מרובה לרך הנולד, היעדר תמיכה או מערכות תמך אשר מעורבות יתר על המידה באופן שהופך פוגעני וכמובן גם היעדר שינה.

אם וילדה

לא כל אישה החווה שינויים במצב הרוח חווה דיכאון לאחר לידה, חלקן חוות מה שמכונה "בייבי בלוז", למשך מספר שבועות לאחר הלידה, דבר שלרוב נפתר מעצמו. תופעה זאת כוללת רגזנות, חרדה עצבות, חוסר מנוחה ולעתים גם עצבות והיא תופעה רווחת יחסית.

דיכאון אחרי לידה, כולל גם תחושות של היעדר תקווה, הערכה עצמית נמוכה, מצב רוח ירוד, חוסר יכולת ליהנות, קשיים בשינה ובתיאבון ותחושות של עייפות מוגברת, בנוסף, ישנן גם תחושות של אשמה – לעתים באופן מעגלי העצבות וחוסר היכולת ליהנות מהרך הנולד מעוררים יותר ויותר את תחושות האשמה, תחושת פגימות של האם בעצמה, בתפקודה וביכולתה לטפל בתינוקה ולעתים תחושות שהתינוק עצמו פגום באיזשהו אופן (עם תחושת אשמה נלווית, אם רק הייתי לוקחת חומצה פולית או אם רק הייתי עושה עוד בדיקת סקר  זה לא היה קורה וכו').

לעתים המצב מחמיר עד כדי מחשבות על פגיעה עצמית, מחשבות אובדניות ומחשבות על פגיעה בתינוק ולעתים הדיכאון לאחר הלידה מלווה במצב פסיכוטי כפי שתיארתי לעיל. אפילו בחוק העונשין הישראלי יש התייחסות לאם הרוצחת את תינוקה בשנת חייו הראשונה בהשפעת מצבה הנפשי לאחר הלידה או בהשפעות ההנקה (סעיף 303א).

דיכאון אחרי לידה הוא מצב הניתן לטיפול, לעתים יש צורך בטיפול תומך ובטיפול תרופתי, שלרוב ניתן לשילוב עם הנקה ובמידה ולא ניתן לשלב עם הנקה כיום ישנן חלופות מצוינות לכך. התינוק, התלוי בהוריו, מושפע מבריאותם וחוסנם הנפשי. בריאותה הנפשית של האם תשפיע ישירות על תינוקה ולכן למען האם והתינוק יש לטפל בתסמינים של דיכאון אחרי לידה.

** הכותבת היא ד"ר מורן שגיב אליוף, רופאה פסיכיאטרית ביחידה המשפטית המרכז לבריאות הנפש אברבנאל ומחלצת נפגעי סמים ונפש במגנוס איתור וחילוץ בינלאומי וחברה באיגוד הפסיכיאטריה בהסתדרות הרפואית

 צילום: שאטרסטוק
מורן שגיב אליוף
רופאה פסיכיאטרית ביחידה המשפטית המרכז לבריאות הנפש אברבנאל ומחלצת נפגעי סמים ונפש במגנוס איתור וחילוץ בינלאומי וחברה באיגוד הפסיכיאטריה בהסתדרות הרפואית