הסכנה הגדולה ביותר האורבת לכל
הגיל הוא רק מספר ועדיין, עם השנים אנחנו לומדות כמה דברים על החיים שמומלץ לאמץ. נייט מגישה כמה טיפים טובים יותר, שנועדו לעזור לנו בניווט חיינו. עצות הזהב המשעשעות מיועדות לנשים מתבגרות אבל אף אחת לא תמנע מכן להתחיל ליישם אותן לפני. הרבה לפני. למרות שהמוטו הוא לקבל את עצמנו כפי שאנחנו, תמיד אפשר לשפר את עצמנו ולסגל לעצמנו אורח חיים בריא שפוי יותר. הטיפים אינם משהו יוצא דופן שלא חשבנו עליו קודם אבל הם בהחלט יכולים לעשות לכן קצת סדר בכאוס ובאופן חינני למדי.
יופי ותחזוקה
סומק יכול להוריד שנים
זה משפט קצת מוזר כשמדברים על יופי, אבל הוא נכון. חייכי חיוך מעושה רחב ומוגזם ומרחי סומק על החלקים התפוחים של הלחיים במקום לשאוב פנימה את הפנים ולמרוח אותו על השקעים (בסטייל של שנות השמונים). השתמשי באצבעות או במברשת קטנה: הענקיות התפוחות האלה רחוקות מלהיות מדויקות מספיק. יש גוונים שנראים מדהים על בעלות עור לבן מאוד עד חום-בינוני אסיאני. אם עורך יבש מאוד, קרם סומק יכול להיות רעיון טוב יותר. נסי גם להשתמש בקרם צלליות עיניים, אם כי זכרי שכל קרם או אבקה לא יאריכו ימים כמו תערובת: צללית אבקה תאריך זמן רב יותר אם יהיה לה במה להידבק (קרם יסוד למשל) וכך הלאה.
גלי את יתרונות הקונטור
אם את טובה בשימוש במברשת, תוכלי לשאוב פנימה את הלחיים, וביד קלה מאוד להשתמש באבקת קונטור (הטובות הן ממש מכוערות, בצבע בוץ מלוכלך) בשקעים ותחת הסנטר. סימון הקונטור הוא אופנתי מאוד בעודי כותבת שורות אלה, והוא מניב תוצאות מדהימות. אבל אנא, התאמני – זה יכול גם להיראות כאילו הפנים שלך נמרחו פסי בוץ. וגם – שמרי את זה לערב: זה עובד הכי טוב באור סלחני.
בריאות ושפיות:
ירכיים
עובדה חשובה: אין דבר שאת יכולה לעשות בקשר לצלוליט. שום קרם או טיפול קוסמטי לא יעיל דיו לחולל שינוי נראה לעין. אני לא סובלת את המוצרים האלה: הם נטפלים לתופעות אקוטיות במיוחד של חוסר ביטחון ונוטעים תקוות שווא. תשכחי מזה. מה שטוב באמת בעניין צלוליט הוא: א) לכל אחת יש צלוליט, אפילו לדוגמניות בנות 23, ו-ב) את לא רואה את זה כי זה מאחור. לאור זאת, ג) אין שום טיפול לדבר הזה, פשוטו כמשמעו, וזה לא נראה לי כמו משהו ששווה להשחית עליו זמן. וגם, ד) אני מקווה בכל לבי שאת ואני קשישות מכדי להתייסר על הקשקוש הזה.
אחד הדברים החשובים באמת בהזדקנות שמחה ומוצלחת הוא לפתח את התגובה "קטן עלי"
תשמחי שהרגליים שלך מתפקדות, צלוליט או לא, והמשיכי לחיות את חייך.מרחי במקום זאת מעט תכשיר שיזוף מלאכותי על הרגליים – זה תמיד עוזר, ובשוק יש תכשירי שיזוף משובחים. הם ישוו לרגלייך צבע יפה ומשכנע (בהדרגה) גם אם עורך בצבע זית או חלב, וקשה לפשל איתם. במצב חירום של "אני חייבת רגליים שזופות מיד, ברגע זה, אבל אני פוחדת ליפול על הגוון הלא מתאים," ישנם בשוק תכשירי שיוזף מלאכותי שנשטפים במים.
שיניים
הגיעה העת לפתח קשר הדוק עם רופא השיניים שלך. לעולם לא אתעייף מלחזור על המשפט, אין דבר מזקין כמו שיניים איומות. למרבה השמחה רפואת השיניים היום מדהימה ויכולה לחולל פלאי פלאים בשיניים (לרבות שתלים דנטליים. את זוכרת איך לזקנים היו פעם שיניים תותבות או חללים של שיניים חסרות? לא עוד. שתלים. אלא אם כן את מעשנת כל כך הרבה, שצפיפות העצם שלך אינה תקינה דייה).
הלקח הדנטאלי האחרון ביותר שלי – מלבד הימנעות מעישון (נעסוק בכך בעוד שנייה) – הוא ערכן הנפלא של מברשות השיניים האינטרדנטאליות שחודרות בין השיניים. נהגתי להקדיש זמן רב לטיפול בחוט, אבל השיניים שלנו זזות עם הגיל, ונוצרים ביניהם רווחים רחבים מדי לטיפול בחוט דנטאלי – אפילו חוט שמן (אני אוהבת חוט שמן). השתמשי במברשות האלה, והן יעשו את העבודה כמו שצריך. אם תמיד נתקע לך אוכל בשיניים מסוימות או ביניהן, המברשות האלה הן החברים שלך. בקשי המלצה מרופא השיניים או מהרוקח וקני מברשת איכותית. אולי את משתמשת בחוט דנטאלי אחרי כל ארוחה. זה הרגל כפייתי מעט, אבל אין שום רע בלהרחיק את האבנית עוד לפני שהיא מספיקה להיווצר.
תאריך התפוגה הסמוי של חברוּת
לא כל החברויות שורדות לאורך שנים. יש חברים ששייכים לתקופה מסוימת, וצריך להיות להם תאריך תפוגה: החבֵרה שהשתוללת אתה בסוף שנות השמונים (ושאין לך שום דבר משותף אתה חוץ מללכת לרקוד); החברה שגרה ברחוב שלך לפני חמש-עשרה שנה; החברה שהיתה אמא של ילד בבית הספר של ילדייך, ותחומי העניין שלה התאימו להפליא לאלה שלך כשילדיכן היו בני חמש עד אחת-עשרה. אני לא אומרת שעלייך להיפטר מכל האנשים האלה, אבל אני בהחלט חושבת שאין חיים שעוברים ללא נפגעים.
השנים האלה עכשיו צריכות להיות בעניין של דברים כיפיים ואנשים כיפיים. דברים עצובים יש די והותר בקצוות, כמו שראינו בפרק הקודם. ובהקשר של חברוּת את אמורה לשמוח, לא להרגיש כאילו זאת מטלה שחייבים לבצע. זה מעולם לא היה נכון יותר מאשר בשנים האלה, כשאת בשיאך.
מיון חברים גרועים
קשר עם חברים שאיננו זורמים אתם זה מצב לא נעים לשני הצדדים. הבעיה היא שזה יכול להתרחש במהירות. רגע אחד את, נניח, חיה של מסיבות וחיי חברה, וברגע שאחריו כל מה שבא לך זה להישאר בבית וסתם להתבטל (בטלה! אחת ההנאות הגדולות בחיים). או שרגע אחד את התגלמותו האולטימטיבית של הטיפוס האורבני המטרופוליטני, וברגע שלאחר מכן את מכריזה שאת עוברת לגור בכפר – את, שבקושי יודעת להבדיל בין פרה לכלב .בינתיים הבן-זוג הוותיק שלך, שתחומי העניין שלו היו מחוברים יפה לאלה שלך, תוהה אם לא עובר עלייך משהו מתמשך. למה את לא רוצה לצאת? מה פתאום את מנסה לשכנע אותו להסתכל בתמונות של פרות/כלבי ים? ולמה לא בא לך עוד לרדת על כמה כוסות מרטיני לצד מפגש רכילות עסי
אנחנו כמו גבינות, לדעתי. כמה מאתנו מתבגרות אחרת מהאחרות. גבינת גְרייֵר, למשל, עוברת תהליך של התבגרות, אבל ההיבט הבסיסי שלה נשאר ללא שינוי. גבינות אחרות – כמו בְּרי – המבנה שלה משתנה עם חלוף הזמן. מגבינה מוצקה ודוחת-סכין היא משתנה למשהו נוזלי על הצלחת. הבעיות מתעוררות אם את גרייר והחברה שלך ברי, או להיפך. אנחנו מטפורות של מזון. יש כאלה שמתיישנים כמו יין, הולכים ומשתבחים בטעמם, ויש כאלה, אני חוששת, שהופכים לחומץ, עד שבא לך פשוט לירוק אותם החוצה. אלה הם אנשים שעלייך להרחיק מעצמך.
** כותבת הטיפים היא אינדיה נייט, ילידת 1965, עיתונאית בריטית (הטיימס) וסופרת, צאצאית מצד אמה לאחד מהמנהיגים המובילים לעצמאות בהודו, ומצד אמה לאחד מגיבורי מלחמת העולם הראשונה. היא נשואה פעם רביעית ומנהלת בלוג להורים לילדים בעלי תסמונת די ג'ורג' ממנה סובלת בתה.