היום באיזו קבוצה בווטסאפ אחד החברים העביר הודעה ארוכה ומגעילה, שאמרה בגדול שרצח נשים זה בעיה של אתיופיות וערביות שבאות מ"תרבות של עולם שלישי".
עניתי שאמא שלי היתה לגמרי אשכנזיה, ושגם זה שרצח אותה היה לגמרי אשכנזי.
גיליה, אמא שלי, באמת היתה מאד אשכנזיה. אולי ממנה ירשתי את השנאה לשמש, מהמאמץ היום יומי שלה להציב ביניהן כמה שיותר שכבות של בד וקרם. היא היתה בת לאצולה ביטחונית, ינקה הדר בית"רי עם חלב אמה אבל איכשהו התגלגלה בסוף לקיבוץ.
קיבוץ אמנם, אבל גם שם היא עשתה דברים בדרך שלה. כמו חוק טבע, במשך שנים הגברים היו עושים תורנות שמירה בשער הקיבוץ ואילו הנשים מילאו את חובתן לחברה במטבח חדר האוכל. אמא שלי לא היתה מוכנה לשמוע מזה, והחלה לבלות לילות בבוטקה קטן, חמישה קילומטרים מהגבול, בחברת תת מקלע עוזי (התמונה שאני שם כאן מראה שהיא בכל זאת הגיעה למטבח מתישהו, אבל אני אוהב אותה וגם אין לי תמונה שלה עם עוזי).
כמו האהבה להיסטוריה, גם את הפמיניזם שלי אני מייחס בעיקר לה. כשהייתי בן 12 היא קנתה לי את הספר "פמיניסט" של קובי ניב והמסר שלו הופנם היטב (לא יודע אם זה חומר קריאה שהתאים לגילי אז, אבל יחסית לפרימו לוי או ויקטור פרנקל שהיא נתנה לי, או שהעלימה עין כשלקחתי אותם מהספרייה שלה, זה היה ממש בקטנה).
היא היתה אישה עצמאית וחזקה. ההורים שלי התגרשו בפורים של כיתה ד' ומצאו להם בני זוג חדשים. לה זה לקח ממש מעט זמן, לו יותר. כשהייתי נער נהגתי לומר שיש לי בעצם שני זוגות הורים, כי היינו קרובים והרגשתי שהם עשו בחירות טובות. אחרי עשר שנים עם בן הזוג ההוא אמא שלי החליטה לסיים את הקשר. כמה שבועות מאוחר יותר, שוב בפורים, הוא הגיע לדירה שלה בהרצליה (היא עזבה את הקיבוץ כמה חודשים לפני כן), ירה בה ואז בעצמו.
זה היה הלם מוחלט. במובנים מסוימים זה עדיין ככה. במקרים כאלה בדרך כלל יש סימנים מוקדמים, אבל אני לא הבחנתי בכאלה ועד כמה שידוע לי גם לא אף אחד אחר. בכל אופן, זה קרה.
אני לא מדבר על זה הרבה. אני לא מתבייש בזה, זה חלק ממני, אבל זה לא בדיוק נושא שעולה בטבעיות וגם למדתי שזאת דרך די בטוחה להרוג שיחות. מי שהכיר אותי אז יודע וגם חלק ממי שהכיר אותי בכמעט 19 השנים שחלפו מאז, לא יודע כמה. אבל חשוב לי לספר את זה עכשיו כדי שאף אחד לא יוכל לספר לעצמו שזאת בעיה של סוג אחר של אנשים או סתם שזאת בעיה של נשים. זאת בעיה שלנו, מי שלא נהיה.
** הכותב, יונתן גור, העלה את הפוסט המקורי לדף הפייסבוק הפרטי שלו