מאת: מירב קלייסט
לא סתם אומרים שהחיים מפתיעים ומשנים הכל. הסיפור האישי שלי החל מסיפור של ילדה שחרטה על דגלה להקל על סבלו של אביה מרדכי יום טוב ז"ל שחלה במחלה שהשלכותיה היו פצעי לחץ בגופו עקב שכיבה מרובה. אבא שלי היה אהבת חיי. ספורטאי בריא איש עסקים ממולח עם חזון. המחלה גרמה לו לשכב כל הזמן ולאחר זמן קצר החלו להופיע עליו פצעי לחץ.כל הטיפולים של הרפואה הקונבציונאלית לא הועילו.
מה לא ניסינו? קרמים, חבישות לחץ, כל מה שהרופאים אמרו לי לתת לו, נתתי. כשאתה רואה את האדם האהוב והיקר לך בעולם סובל בלי יכולת ממשית לסייע לו משתלטת עלייך תחושת חוסר אונים קשה. אני לא מאחלת את זה לאף אחד. כל דבר שניסינו פשוט לא עבד. דווקא מהתחושה הזו, של חוסר האונים ניצתה בתוכי ההחלטה לסייע ולעשות ככל שניתן וזה היה המנוע שהניע את כל מערכת ההתמודדות שלי עם הטיפול באבא והמסירות.
הטיפול בו היה לי מובן מאליו, הוא הגיע ממקום בסיסי ומוצק של אהבה לאדם והכרת תודה על היותו אב מופלא ונפלא שאין כמותו. אך עדיין ההתמודדות הקשה ביותר, היומיומית הזו, הייתה ההתמודדות הנפשית לראות את האדם החזק ביותר שאני מכירה, המוערך ביותר בחיי, שהיה בשבילי אב, חבר, מורה דרך, נופל למשכב ולמרות זאת לאסוף את כל הכוחות הנפשיים ולהגיד לעצמך ש"עכשיו את עושה הכל ללא גבולות בכדי להועיל לו למזער את הסבל שלו". זאת הייתה ההתמודדות המשמעותית ביותר שלי. עד כדי כך זה שינה אותי עד שלמעשה, אני יכולה להגיד שזו הייתה נקודת מפנה חדה בחיי. כל תהליך הליווי והטיפול בו היה מלווה בפחדים על המוות ועל כך שהוא לא יהיה חלק בחיי יותר אבל בתוכי ידעתי שגם אם אני לא יכולה להשפיע על הרגע בו אבי ייפטר מהעולם אני כן יכולה לעשות את הכל בכדי להקל עליו כשהוא חי.
כך יצא, שבגיל 43 כאם חד הורית החלטתי שאני עוזבת את כל עיסוקיי כיועצת עסקית ומאמנת לנוער בסיכון והפכתי למנהלת חקר אישי של עולם הטבע כשהמטרה היא ברורה – למצוא תרופה, רציתי שתהיה טבעית, המסייעת להבראת העור. התחלתי לקרוא, המון. נבלעתי לתוך עולם של מחקרים והתמסרתי לנושא בצורה טוטאלית. קראתי מחקרים, מאמרים, השתתפתי באין סוף הרצאות ואף טסתי לחו"ל במיוחד הכל בכדי לנסות למצוא פתרון לנגעי העור שצצו בגופו. כמובן שנתקלתי בלא מעט פתרונות טבעיים מוכרים כמו אלוורה וקוקוס אבל אף אחד מהם לא נתן מענה חד משמעי. כחלק מהמחקר שלי נתקלתי בצמח הקנאביס. בהתחלה תמהתי, גם אני הכרתי אותו כצמח המשתייך לקטגוריית הסמים. מה שהכריע את הכף כדי להמשיך ולהתמקד בו היו מחקרים ואנשים בעלי ידע שחוקרים את הצמח במשך שנים ושופכים אור אחר לגמרי על הצמח הזה.
בארץ לא היה כלום על הנושא, שאלתי אנשים וכולם הרימו גבה. יחד עם זאת, כשהתחלתי ללמוד את הנושא לעומק מבחינת הרגולוציה ראיתי שלשמן יש החרגה חוקית ולכן ניתן להשתמש בו ללא חשש. הבנתי שנדרשת התאמצות מיוחדת. כדי להיכנס לעומקם של דברים טסתי למדינות הבלקן, שם מגדלים שדות של קנאביס על מנת לראות מקרוב את הזרעים הידועים מהם מופק שמן ההמפ. ראיתי שבסרביה ניתן להשיג אותו. טסתי והבאתי אותו ארצה. איך שחזרתי אמרתי למטפל שלו שיעזוב הכל ומעכשיו שיטפל בו רק עם השמן. לא הייתי סקפטית, האמנתי שנראה שיפור אבל לא ציפיתי שבזמן קצר יחסית הוא יהיה נקי. החלטתי שמעתה נטפל בו רק עם השמן. מאז ועד בעצם יום פטירתו השתמשנו בשמן הזה.
אני נורא התלהבתי שלי מהשמן והחלטתי ללכת על זה בכל הכח, גייסתי כספים אישיים שלי מחסכונות ולאט לאט יצרתי את CANNARA, סדרת מוצרים על המבוססים על השמן בשילוב רכיבים טבעיים נוספים השמן עצמו הוא מיובא, הוא עדיין לא גדל כאן. אני מאמינה במוצר ובי ומאמינה שנגיע גם לחו"ל אך מבחינתי ישראל היא הלב ואני מאושרת שאני בכיוון הנכון.
והכל החל משליחות אישית ובסיסית לעשות טוב לאדם האהוב עליי ביותר אבא שלי.
** הכותבת, מירב קלייסט, היא מנכ"ל CANNARA
