הבלוג של איה

יומני הניו יורקי

אני רק אני אניח כאן רגע את הרפתקאות הרילוקיישן המסעירות יותר או פחות שלי בעיר הגדולה. תודה.

עדכונים:

פוסטים: 10

החל מיולי 2013

 

התנפץ לי המסך של האיפון, אז נאלצתי ללכת לתקן אותו בעתיד המדומין של אפל שיש לי מתחת לבית. זו הפעם הראשונה שלי שם כי בעיקרון אין לי אופי של משדרגת, אין לי אופי בכלל, אני פשוט אוספת את הגוויות המדממות שהטכנולוג מותיר מאחור במהלך מירוץ החימוש האינסופי שלו ומפיחה בהן רוח חיים.

לגבי העתיד, אין בו שום איום דמוגרפי, או פליטים, או רעב, או מלחמת עולם שלישית בין סין לאמריקה עם נשק אטומי ודברים מעין אלו, למעשה, העתיד הוא היכל צרכנות מינימליסטי אך אופטימי, עשוי מזכוכית אשר תפקידה לפלטר החוצה את כל מה שרע ולהותיר פנימה רק את מה שטוב בעיני אפל כי היא קובעת. מבחינת מזג האויר זה אומר שהקור נשאר בחוץ אבל קרני שמש עליזות וחמימות מוזמנות להכנס ולעשות לך קיצי נעים בגב בשעה שאת משוגרת, ללא כל התנגדות מצדך, מנער נאה אחד לשני באמצעות אייפד. כי בעתיד עובדים המון נערים נאים בכל מיני צבעים וסגנונות, הם לובשים חולצות אנטרפרייז אפורות צמודות כדי לא לבלבל לך את המוח במידע לא הכרחי, הם מאירי פנים, טובי לב ורואים עליהם שהם ממש יוצאים מגדרם כדי לספק אותך, כמובן שהם כולם אוחזין באייפד.

כך שוגרתי לי להנאתי ובהגיעי לקומת המרתף הושבתי אחר כבוד על ידי אחד נער תכול עיניים, רך מבט, בעל זקנקן עיזה חתרני, על כסא בר שהיה פזור שם.

אז תכול הזקנקן פונה אלי ומסביר לי כמו למפגרת שאני באמת את פרטי הפרטים של הפרוצדורה שאני מתעתדת לעבור כאילו אנחנו בפגישת הכנה לפני ניתוח. הוא שוטח בפני את האפשרויות, הוא פורט את הסיכונים, הוא חושף אתגרים, הוא שולף גיבויים, הוא מדבר לאט, במבטא מתנגן ונינוח שמשדר בטחון עצמי וכשלבסוף הוא מסיים ואומר ״109$ או במקרה הגרוע 290$״, אני רוצה לצעוק לו ״כבר הייתי שלך כששטחת״ אבל לא צועקת ואז הוא לוקח לי את האיפון לשעה קלה ותוך כך משגר אותי הישר לעבר העבר הרחוק שהיה לא מזמן ובו שוטטו בריות במרחבים עירוניים כשהם עירומים ועריה מכל הקשור לטלפוניה, אבל תודה לאל את כרטיס האשראי כבר הספיקו להמציא.

סוף דבר שהיה כיף גם בעתיד וגם בעבר ובהווה בינתיים תקנו לי את המסך של האיפון כדי שאני אוכל לכתוב על זה הביתה וכעת החיים חזרו למסלולם והזמן מתקתק בצורה לינארית.

אני גרה בבניין החום שרואים מבעד לתקרת זכוכית

עוד מהבלוג של איה

תצוגה מקדימה

Turn It Off

  גם לאדם שאינו חרד במיוחד באופיו רצים בראש מדי פעם תסריטים שהוא לא יכול לכבות ואני לא מתכוונת לחרדות כבדות ואפוקליפטיות שכולנו מדחיקים, אלא דוקא לקטנות, הטורדניות והסבירות שאינן נותנות מנוח. למשל, אחרי שאיבדתי שתי...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

חדשות

הכנתי ארוחת ערב שבת במטבח הקטון קיתון של הדירה, מטבח שאין לו אי, אבל הוא בעצמו אי בתוך אי שהוא הדירה שלנו, בתוך האי מנהטן ואפשר לסגור לו את הדלת. זה אולי לא ישראלי במיוחד מצדי לסגור דלת של מטבח אבל זה מוצא חן בעיני לבשל...

תגובות

פורסם לפני 4 years
תצוגה מקדימה

משבר אמנותי

הלכתי עוד פעם למטרופוליטן עם הילדים. היה להם חופש והיה יותר חם מאתמול אז חשבנו וכשאני אומרת חשבנו אני מתכוונת חשבתי, לחצות את הפארק לגוגנהיים, אבל אז התגלה שלא קר כמו...

תגובות

טופ 20 - בלוגים

מתחברים לסלונה

הכתבות הנקראות ביותר

אסור לפספס

בחזרה למעלה