מכירות את זה שכשיש ילדים מתבגרים בבית, מגלים פתאום שצריכת המזון עולה יחד עם הסנטימטרים שהם תופסים פתאום? המקרר נפתח-נסגר ותכולתו נשאבת לאי שם בקצב מסחרר וגם הסירים מנוקים עוד לפני שהתקררו. אז כשיש חייל שמגיע פעם ב… אנחנו כבר מדברים על מכפלות ריבועיות. אין לי מושג מה קורה שם במטבחים של בסיסי צה"ל או יותר נכון מה לא קורה, אבל המציאות היא שהם חוזרים הביתה מורעבים כמו פילים בסוואנה שלא ראו אנטילופה לפחות חודש. רוב האנרגיה מופנית, אם הם קרניבורים כמו אצלנו, לבשר מכל הסוגים ובכל הארוחות. אבל אוכל כידוע זה לא רק הבייסיקס וזה לא רק מילוי חוסרים, אוכל הרי קשור לכיף, להנאות ולחשקים. בין לבין אנחנו דואגים גם לגזרה הזו וחוטפים על הדרך זמן איכות אמא-בן. כך מצאנו עצמנו במוצ"ש חמים למדי כשרק מתחילים להרגיש גם בסמטאות של שוק הפשפשים את הבריזה מהים, פותחים שולחן מפואר רק אני והוא בפיצה מימי, משקיפים על הסמטה הצבעונית והציורית.
ביקשנו וקיבלנו שולחן גדול יותר מהמקובל לשניים כי החייל ידע מראש שבעוד רגע יועמסו עליו כמה מגשים וצלחות לא יהיה מקום לזוז. תכלס זה היה יותר "עיניים גדולות" ממה שבאמת קרה במציאות. גם לו מסתבר יש יכולת קיבול שמתחילה ונגמרת איפשהו. התחלנו באלגנטיות מאופקת עם שני קוקטיילים חביבים וקלילים מהמבחר שהוצע, יחד עם צלחת של קרפצ'יו ארטישוק. מתברר שזו מנה די פופולארית בקיץ האחרון כי נתקלנו בווריאציות שלה כבר בכמה מקומות ובאמת, איך לא עלו על זה קודם? מנה מושלמת של דפי ארטישוק פרוסים דק דק עם בלסמי ופרמז'ן מעל. טעם גן עדן. זה כמובן פתח לנו את הצ'קרות והסתערנו על פולנטה פטריות, נימוחה ורכה ומתגלצ'ת בגרון. יחד איתה הבשלנו כבר למשימה האמיתית שלשמה הגענו והזמנו שתי פיצות מהמבחר המאד מבטיח: האחת עם פפרוני וחזה אווז והשניה פיצת שוק שכשמה כן היא, עמוסה בכל טוב של ירקות, כל זה על בסיס בצק קראנצ'י ועסיסי, מעשה ידיו של השף רענן נוסל ששמענו שנחשב למוביל בתחום בארץ.
היתרון של פיצה מימי, מעבר לאוכל הטעים, למיקום המופלא ולעובדה שזה מקום נעים, מזמין, לא מחייב ולא מצריך התארגנות מיוחדת בשביל להגיע אליו, היתרון הנוסף שלו הוא שהוא צמוד וגם שייך לפארוק בשוק, כך שאם אתם רוצים להעשיר את הארוחה אפשר להנות גם מהתפריט העשיר והטעים של פארוק שגם אותו דגמנו בהזדמנות אחרת.
כתובת: רבי נחמן 6, יפו
המקום פתוח בראשון עד רביעי 24.00-17.00, בחמישי ושישי 1.30-17.00, ובשבת 1.30-13.00
** הכותבת היתה אורחת של פיצה מימי.