חיבוק ותנחומים למשפחתה של אורי אנסבכר ז"ל

האנשים שהפיצו שמועות ברשת בימים האחרונים, למרות צו איסור הפרסום, נהגו בחוסר אחריות ובעיקר בחוסר חמלה כלפי משפחתה של אורי ז"ל. ברגעים כואבים כאלה, צריך לדעת לחבק ולשתוק

כשקראתי את הדברים שכתב יאיר נתניהו על הרצח המזעזע של אורי אנסכבר ז"ל, נחרדתי. המחשבה הקשה ביותר שחלפה לי בראש (אז עוד חשבתי שכל הפרטים שפרסם, למרות צו איסור הפרסום על האירוע, הם נכונים) היתה מה עובר על הוריה של אורי, על אחיה, אחיותיה, על המשפחה כולה.

ציוץ אכזרי של יאיר נתניהו (צילום מסך מפייסבוק)

כאב שכול לבני האמצעי הראל ז"ל, אותו איבדתי בפתאומיות לפני חמש וחצי שנים, בהיותו בן 15.5 בלבד, הבנתי איזה מסע מטורף עומדת לעבור משפחתה של אורי מעתה ואילך. ידעתי שנתיב חייהם הוסט ממסלולו לעבר נתיב בו יעצרו בצער בתחנות רבות של געגוע שורף וכאב אין סופי. הם תמיד ירצו לזכור אותה כנערה מאושרת ושמחה, כמי שגדלה בבית חם ומגונן, כמי שזכתה לטעום מהחיים וליהנות, הם לא היו רוצים לזכור את הכאב העצום והמחשבות המעיקות על מה על הרגעים האחרונים בהם הפכה לטרף בידיו של הטרוריסט המנוול.

בנוסף לטרגדיה הקשה שנפלה עליהם סתם כך ביום בהיר אחד, קופצים כל חורשי הרעה ומפיצים בחוסר אחריות שמועות נוראיות. ומה על המשפחה? האם ברגעים הקשים הללו, הם צריכים להכיל זעזוע נוסף ומיותר, את הרעל המציף את הרשתות החברתיות ובו פרטים מבחילים אודות רגעי חייה האחרונים?

אורי אנסבכר ז"ל, הוריה ירצו לזכור אותה מאושרת ושמחה (תמונה באדיבות המשפחה)

איזה חוסר התחשבות במשפחה השכולה, איזה חוסר רגישות, רוע ורשעות, צריכים להיות נטועים בבנו של ראש הממשלה ובקרב אנשי ימין אחרים (בניהם קצין בכיר מתנחל המשרת יחד איתי במילואים שהפיץ רמזים בדבר שמועות כאלו ואחרות) שיגרמו להם לנצל, את הרצח הלאומני המחריד לצבירת הון פוליטי? האם בטרם לוחצת היד על המקלדת לא ראוי לעצור רגע, לחשוב על הנערה היפה, לכאוב כאב אמתי, לשלוח חיבוק של צער?

האם רק לי נדמה שכאילו יש איזושהי "שמחה לאיד" בקרב מרושעי המקלדת, על כך שקרה עוד משהו שאותו ניתן לנצל, עוד משהו שאפשר באמצעותו להפעיל אמוציות על הציבור המזועזע בדרך מניפולטיבית וזדונית?

יש למצות את הדין עם הרוצחים המתועבים, המלחמה בטרור היא יומיומית וקשה ומי שאחראי לספק ביטחון לתושבי המדינה זוהי הממשלה הנבחרת אבל גם אותה אי אפשר להאשים בכל מצב שבו לא נימנע רצח. לכן ברגע הקשה הזה אני לא מפנה אצבע מאשימה, אלא מבקש להביע צער ולשלוח חיבוק.

תהא נשמתה של אורי היקרה, צרורה בצרור החיים ויהיה זכרה חקוק בליבנו.

מעשה הטרור איום ונורא וכל מה שהמשפחה צריכה עכשיו, הוא חיבוק גדול גדול מכל אזרחי ישראל.

שולח לכם את החיבוק שלי, משפחת אנסבכר היקרה, ואת השתתפותי הכנה והמצערת באסונכם.