זוהי תקופה בה כולנו מתוחים, ארוע רודף ארוע ואין בנסיון חיינו חוויה שיכולה לכוון אותנו להבנת המציאות הקיצונית וקבלת החלטות. גם הדור שקדם לנו לא עבר מגיפה כלל עולמית. מגיפת השפעת הספרדית קטלה עשרות מליונים סביב לעולם לפני יותר ממאה שנים ואין מי שיעיד על התחושות של אז, או יתן עיצה מניסיונו.
אנחנו מחפשים מידע שיעזור לנו בבחירת אסטרטגיה, כזה שישכנע אותנו, יהיה אמין ורצוי שיהיה מרגיע – החיפוש אחרי נחמה הוא נטיה אנושית.
למזלנו אנחנו חיים בעידן המידע הנגיש. במאה השנים שחלפו מאז המגיפה הספרדית נערכו מחקרים רבים לגבי התנהלות מגיפות, נעשתה חשיבה על התנהלות נכונה. מגיפות נוספות פרצו מאז באזורים שונים בעולם ונלקחו לקחים. במקביל חל מהפך של ממש ביכולת להנגיש את המידע שנצבר לציבור, בזמן שהוא זקוק לו.
אבל אין טוב בלי רע – השתפרה גם היכולת להפיץ מידע שקרי. באמצעים פשוטים ובאנונימיות ניתן לכתוב טקסט “שנראה אמין”, או אפילו להקים אתר שנראה כמו אתר חדשות לגיטימי. כיוון שלכותבי הטקסטים המומצאים יש “חופש סיפרותי”, הם יכולים לתפור את הטקסט כך שימצא חן, שיהיו לו יסודות וויראליים – יגרמו לאדם הממוצע לרצות לשתף את המידע. בתקופה של חוסר ידיעה, מתח ודריכות, מידע כזה ויראלי יותר ומסוכן שבעתיים.
בד ובד קורים תהליכים של דה-לגיטימציה למקורות מידע מקצועיים. מגדירים אותם כ”הממסד”, רומזים שיש להם מניעים ניסתרים ולא עוזר שלפעמים זה אפילו נכון.
לכן, כדי לקבל החלטות נכונות, על סמך המציאות, כדאי לבדוק בזהירות את מקור המידע וזה לא פשוט בכלל. כמה כללי אצבע פשוטים יכולים לסייע, לפחות כהתחלה. מודעת פייק שכיחה היא כזאת שמנסה להיות וויראלית (ולכן העובדה ש”כולם משתפים” היא לא סימן לאמינות).
לעיתים קרובות יש בה:
– רמז להיכרות אישית (“אח של חברה שלי”, “שמעתי מבן דוד של חבר טוב”). כמובן שאחרי כמה מעברים ברשת כבר אין משמעות לזהות של מי שכתב את הטקסט, אבל נוצרת תחושה שיש מישהו שמכיר באמת את מקור המידע.
– אין ציון של שם “המומחה”. אי אפשר לוודא שקיים כזה אדם או מה הכישורים שלו. אף אחד גם לא יכול לקום ולהכחיש שאמר את הדברים. לפעמים מצורף שם אבל קשה לוודא את מידת המומחיות שלו או אם הוא עומד מאחורי המידע.
– רמז עמום למומחיות: “עובד בבלינסון”, “מעורב במחקר של הקורנה”, “רופא סיני”.
– הטקסט מכיל כמה עובדות אמינות, כלומר נתוני אמת או דיעות שתואמות את דברי המומחים ומשלב בזה מידע לא מבוסס או שיקרי, עם פוטנציאל ויראלי, “מעניין”.
– חביבי בג'אנר: "מידע מסווג/סודי", "האמת שלא רוצים שתדעו".
כמובן שלא חייבים להיות כל התסמינים של פייק ואפשר להמציא ידיעות באופן מתוחכם יותר, אבל צריך להתחיל את הספקות במקום כלשהו. שימו לב, שלא כל מי שמתהדר בתואר רופא (או ד”ר) הוא מומחה למגיפות וזו הבעיה שלנו כרגע: מגיפה. לא השיעול והחום, אפילו לא דלקת הריאות – אלא ההדבקה והתחלואה ההמונית. אל תשתתפו בהפצת מידע שאינו אמין, גם אם הוא נשמע נכון, מחזק תחושות שלכם (אלו רק תחושות!), גם אם הוא מעודד ועושה תחושה טובה, או להיפך – מפחיד וזורע פניקה. מלחמה יעילה במגיפה חייבת להיות מבוססת על מידע אמת.
אל תשתפו פעולה עם מנגנון הפצת השקרים, מינעו נזק מעצמכם ומהקהילה. חפשו מידע דרך מקורות אמינים, האמינו לאפידימולוגים ולמומחי רפואה ציבורית, זה המקצוע שלהם. התעלמו ממידע שמקורו ברופא הסיני של אחות של מישהו.
ואם אתם חברים בקבוצת ווצאפ שנגועה בפייק ניוז, עצרו את שרשרת ההדבקה – על תשתפו, הצביעו באותו פורום על תסמיני השקר. החלטות, אפילו של בודדים, המבוססות על מידע שקרי, מזיקות לכולנו.
