קראתי השבוע שבניו יורק פטרו עובד יהודי מכיוון שחששו שהוא יעשה בעיות. טענת המעסיק הייתה: "יהודים הם בעיתיים, עדיף לפטר אותם שלא יגידו שמפלים אותם".
מזעזע נכון? זה לא באמת קרה, כי אנחנו בשנת 2018. אף מעסיק לא יפטר יהודי כי הוא יהודי בלי להבין שהוא עובר על לפחות 5 חוקים שונים וכמובן מפר את החוקה.
אבל מה כן מותר בשנת 2018? לפטר אישה ככה סתם. אמנם החוק אוסר על כך (ספציפית, סעיף 2 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988 האוסר על אפליה מחמת מין), אבל בישראל 2018 זה בכל זאת קורה. הידיעה האמיתית שקראתי לא הייתה על יהודי בניו יורק, אלא על ישראלית שפוטרה כי היא אישה. עכשיו אתם אומרים לעצמכם, לא יכול להיות שהיא פוטרה רק כי היא אישה. ואתם צודקים, היא לא פוטרה "רק" בגלל היותה אישה אלא בגלל העובדה שהבוס שלה חשש שהיא "תעליל" עליו שהוא מטריד מינית.
כן, כן, סיפור אמיתי, משה ברקת (לא אכפת לי שיאשימו אותי בשיימינג) הממונה החדש על שוק ההון, דאג מיד עם כניסתו לתפקיד למהר לפטר את הנהגת שלו (שהייתה הנהגת של קודמתו בתפקיד) כדי שלא "תעליל" עליו שהוא מטריד. בתגובה, פנתה שדולת הנשים בישראל לנציב שירות המדינה בדרישה להעמיד את ברקת (שבינתיים הספיק להתנצל בלשון רפה אך לא החזיר את הנהגת לתפקידה) לדין משמעתי על החלטתו.
לצערי, כמה שזה מזעזע אותי זה לא מפתיע, ולמה? כי בעידן ME TOO יש גברים בישראל שהבינו את המסר הלא נכון. במקום להבין שנשים שהוטרדו לא ישתקו יותר, שנשים כבר הבינו שאין להן במה להתבייש, במקום להבין שמי שמטריד הוא זה שצריך להתבייש, הם הבינו משהו אחר לגמרי. מה הם הבינו? שנשים מסוכנות כי הן מעלילות עלילות שווא על הטרדות מיניות.
העובדות לא מעניינות, אנחנו הרי גם חיים בעידן הפייק ניוז והמציאות האלטרנטיבית, אבל העובדות הן שיש פחות מאחוז אחד של תלונות שווא. פחות מאחוז. ולמי שלא הבין: הרוב המוחלט של נשים שמתלוננות מתלוננות כי הטרידו אותן! ולמי שמתקשה עוד יותר: זה לא פשוט להתלונן. המתלוננת תחווה עוד הטרדות מעצם העובדה שהחליטה להתלונן, יקראו לה שקרנית, יקראו לה זונה, כל המוניטין שלה ייפגע.
אבל ישראלים רבים רואים את הידיעה הזאת ולא מזדעזעים על הפיטורים הלא מוצדקים, הם מסתכלים ואומרים: "אפשר להבין אותו. זה כבר מוגזם מה שקורה כאן", "כבר אי אפשר להחמיא לבחורה, הרגו את הרומנטיקה".
אז בואו אני אסביר ואהיה מאוד ברורה: אסור לפטר משהו בגלל המין שלו. אסור. אם בוס מפחד להיות עם עובדת לבד כי הוא מפחד שהיא תעליל עליו שהטריד אותה מינית, כנראה יש לו סיבה לחשוש. הוא כנראה מטרידן סדרתי.
אדם נורמטיבי לא מסתובב ברחוב ומפחד שהמשטרה תעצור אותו בחשד לרצח, והוא גם לא מפחד ממס הכנסה כי הוא משלם כחוק.
מי מפחד? למי יש מוח מעוות כל כך שהוא חושש שיעלילו עליו עלילות? רק מי שיש לו מה להסתיר. לי אין הסבר אחר. והעובדות איתי, כי כאמור רק פחות מאחוז מהתלונות הן תלונות שווא.
מי שלא מטריד, לא רוצה להטריד ולא הטריד יכול להיות רגוע. מי שנוגע בחזה של עובדת שלו "בצחוק", מנשק "בידידות", מציע הצעות שלא היה רוצה שיציעו לבת שלו כי "הבין רמזים", כדאי שיחשוש. ויתפטר בעצמו.
