ד"ר מזל שאול: בישראל 2029 יהיה מקום לכולם

בימים אלה, לא לצאת לבחור זו לא אופציה. יותר מדי עומד על כף המאזניים, הבחירות האלה יותר מתמיד יקבעו לאן פנינו ויש לנו חובה לבחור לפי צו מצפוננו ולהשפיע

בשנות ה-80, אני זוכרת את הדיבורים על "באג 2000" ואת סרטי המדע הבדיוני עם מכוניות מרחפות ורובוטים שעושים את עבודות הבית. עברנו את שנת 2000 בלי באג ובלי רובוטים, אבל עם התקדמות מטורפת במדע ובטכנולוגיה, בנגישות המידע ובעולם שכעת הרבה יותר קטן המאפשר תקשורת בלתי אמצעית בין מדינות ואנשים ובתוכן מדינתנו הקטנה ישראל.

על פי מחקרו של פרופסור דוד פסיג, ראש החוג לטכנולוגיות תקשורת וראש המעבדה למציאות מדומה באוניברסיטת "בר אילן", קצב ההתפתחות הטכנולוגית, המדעית והתמורות החברתיות גדל בעקומה מעריכית. אם בתחילת המאה הקודמת קצב ההכפלה של המידע שהמין האנושי הפיק היה כל 80 שנה, לפני 20 שנה הוא ירד לכל 15 שנים, לפני עשר שנים הוא ירד שוב לכל 7 שנים ונכון לעכשיו, בכל שנה וחצי מוכפל המידע שהמין האנושי מייצר. לדברי פסיג, בעוד עשרים שנה הקצב יגיע לכל 3 שבועות עד חודש וחצי.

הטכנולוגיה מתפתחת בקצב הולך וגובר (שאטרסטוק / Sergey Nivens)

לצד ההתפתחות המטורפת הזו ויד ביד עם הקדמה, הגיעו גם הדברים הפחות חיוביים. הפסיקו המפגשים הפרונטליים והחליפו אותם המפגשים הוירטואליים, אנשים מסתתרים מאחורי המקלדות ומרשים לעצמם לעשות שיימינג לאחרים ולהגיד יותר ממה שהיו מרשים לעצמם במפגש פנים מול פנים ולא תמיד לחיוב. התחושה הכללית היא שסולם הערכים נפגע, אוכלוסיות שונות או חריגות מרגישות מופלות ומודרות, יש עליה במקרי אלימות ועוד.

התחושה הרווחת היא שעם כל ההתקדמות וההתפתחות הטכנולוגית, בתחומים תרבותיים וחברתיים אנחנו צועדים לאחור. על פי פרופ' פסיג עם ההתקדמות וגידול מי שאנחנו מכנים דור ה-Z, שהוא הרבה יותר מפותח ובעל IQ גבוה בהרבה. יש שאומרים שבני האדם כפי שאנחנו מכירים אותם, ה'הומו ספיאנס', נמצא בסוף דרכו באבולוציה ואנחנו נמצאים בפתחו של שלב חדש בהתפתחות האנושית: אדם הרבה יותר חכם, בעל פיזיולוגיה שונה ותוחלת חיים ארוכה יותר.

חכמים יותר, מפותחים יותר ומתקשרים דרך מסכים (שאטרסטוק / DisobeyArt)

אני רוצה להאמין שבישראל 2029, כשכבר נמצא את עצמנו בשלב הבא של ההתפתחות האנושית, יהיו הרבה יותר צרכני רפואה ביתית שבה חולים יטופלו ביעילות ובפשטות בבתיהם, שתהיה למידה אינטרנטית ומחאת הסרדינים כבר לא תהיה רלוונטית, שבעולם שבו משתמשים בטכנולוגיות תקשורת פחות מכוניות יהיו בכבישים ויהיו פחות זיהומים ופחות פגיעה בכדור הארץ.

בישראל של 2029, שבו דור ה- Z ישלוט ויכתיב את הקצב ואת התרבות והשיח אולי תהיה פתיחות לאוכלוסיות שונות ומגוונות, ונושא הייצוג לא יהיה נושא שצריך "לעבוד" בשבילו אלא זה יקרה מעצם היותנו חברה שיש בה מקום לכולם. שאותה קידמה ופתיחות שמרחיקה אותנו זה מזה (כל אדם וכל אישה ליד המסך שלו/שלה) היא דווקא זו שתשים סוף למלחמות האגו כי כולם ראויים ואז המפגש בין אנשים יהיה למטרות העשרת ידע ושותפות לקידום מיזמים יחד. ושבעידן כזה ייקחו כן את מודל כיכר העיר מהדור הוותיק ויקיימו אותו (אותם אנשי דור ה –Z) וכל השפע והידע והחוכמה של ההמונים יצטרפו לחוכמה גדולה אחת.

בישראל 2029 אצפה לראות ממשלה שוויונית ומגוונת בנציגי נשים, ערבים, אתיופים ובעלי צרכים מיוחדים, ממשלה שיש בה מקום לכולן ללא קשר לדת, לגזע או למין. הנקודה היא שכל זה תלוי בכל אחד ואחת מאתנו ומה נעשה כדי להביא לאוטופיה שכזו. זה הכול ענין של בחירה ואחריות אישית במיוחד בימים אלה של טרום בחירות, לא לצאת לבחור זו לא אופציה. יותר מדי עומד על כף המאזניים, הבחירות האלה יותר מתמיד יקבעו לאן פנינו ויש לנו חובה לבחור לפי צו מצפוננו ולהשפיע.

ד"ר מזל שאול (צילום: רויטל דקל)

 **הכותבת היא מנכל"ית עמותת כ"ן (כח נשים)