האיטלקי מבולוניה

חלוץ בהפועל בולוניה, איטליה
הגיע עם אאודי באישון לילה

מחסום השפה לא היווה בעיה
הצלחנו להסתלבט אחד על השנייה

חלוץ בהפועל בולוניה, איטליה
הגיע עם אאודי באישון לילה
מחסום השפה לא היווה בעיה
הצלחנו להסתלבט אחד על השנייה
כבר החלטתי שזהו, אני עוברת לאיטלקים
אבל אז גיליתי שהוא גר עם ההורים
מילא מחסום שפה, אבל זה כבר מוגזם
עשיתי אחורה פנה וגזגזתי משם
לא כל הנוצץ זהב

התערבות אלוהית: אבל בשנה האחרונה שלי באוניברסיטה לקחתי קורס שנתי באיטלקית וזאת הייתה נכונה לנו, והנה למה:
הייתי שבורת לב, שבועיים אחרי פרידה כואבת, ונסעתי להתנחם אצל חברה טובה שגרה בבולניה, איטליה. בולוניה הפתיעה לטובה וגיליתי עיר סטודנטיאלית יפיפייה, צעירה, עם אוכל טעים ושופינג מדהים. מפה לשם הורדתי טינדר בפעם הראשונה בחיי והתחלתי לדפדף אנדיראות, פבריציוסים ולואקסים. התחלתי להתכתב שם עם דוידה (כדורגלן בהפועל בולוניה) עם לוק של אחד מנאפולי  (ערס יוקרתי). ההתכתבות הייתה מאוד קלושה, גם כי כי טיילנו כל היום וגם לכי הוא לא הבין כל כך אנגלית.
בלילה האחרון שלי בבולוניה ישבנו במסעדה מקומית וכל הזמן אמרנו צ'או בלה. פתחנו שולחן, צחקנו, אכלנו, שתינו יין, הגזמנו בהכל ואמרנו דברים באיטלקית.

לקראת סוף הבקבוק, חברה שלי שכנעה אותי לתת לה להתכתב עם דוידה באיטלקית מהטלפון שלי (אמרתי בסדר). השיחה זרמה (וגם היין) ומפה לשם הוא אמר שיגיע לפגוש אותנו בפיאצה (ככ). שעה קלה לאחר מכן הגיע לפיאצה אאודי TT שממנו הגיח דוידה. ישבנו בפיאצה, הייתה אוירה טובה, הם דיברו עליי באיטלקית והתלבטו מה לעשות איתי (בזמן שאני חיכיתי שהם יגיעו להחלטה). הדילמה הייתה שיש לו רק 2 מושבים במכונית, לכן הוא יכול לקחת רק אותי, וחברה שלי לא אישרה את זה.

הוצגו בפני האפשרויות הבאות:
1. לשבת בפיאצה ולשתות משהו (כבר סימנו על זה וי)
2. לוותר על המשך הערב (למה בעצם?)
3. לנסוע עם דוידה לבית שלו ושהוא יחזיר אותי לבית של חברה שלי בסוף הערב (ניקח את זה)

אז נסענו. הוא לא כל כך ידע אנגלית ואני לא כל כך ידעתי איטלקית אבל היה לי כיף. הגענו לבית שלו והוא ביקש ממני להיות בשקט כי ההורים שלו ישנים. סליחה?
"אני גר עם ההורים… כל האיטלקים גרים עם ההורים עד שהם מתחתנים (הוא בן 35)"
צ'או בלו

נרקיסה
כששואלים אותך "איך את רווקה?" ואת עונה "כי כל ההזויים עליי", את באמת מרגישה שכ-ל ההזויים עלייך? אני שואלת כי הם עברו דרכי והייתי שמחה לשבת איתך לקפה ולערוך השוואה. אני יכולה לומר בבטחה, שפגשתי את מיטב ההזיות שיש לישראל ובעיקר לתל אביב להציע. לא בטוחה? המשיכי לקרוא.